הוחזק כפרן הוא מושג תלמודי בתחומי משפט עברי, המציין חוסר נאמנות של בעל דין מסוים בבית הדין, בעקבות ההיסטוריה של מעשיו או טענותיו הקודמים. בדרך כלל הביטוי עוסק בממון מסוים, כאשר הציטוט אומר "הוחזק כפרן לאותו ממון", אך ישנם צירופים והקשרים נוספים של הביטוי, כמו "הוחזק כפרן לאותה השבועה"[1], או אפילו שומר פיקדון שהוחזק כפרן, ולכן בעל הפיקדון ירצה להציל ממנו כמה שאפשר[2].

בממון מסוים

עריכה

מקור הדין בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י"ז, עמוד א':

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: 'מנה לי בידך', והלה אומר: 'אין לך בידי כלום', והעדים מעידים אותו שיש לו, וחזר ואמר: 'פרעתי' - הוחזק כפרן לאותו ממון

כלומר אדם שטען שבכלל אינו חייב, ובעקבות עדים שבאו וסתרו את דבריו הוא שינה את גרסתו לטענה שהוא היה חייב אך עכשיו כבר לא, אינו נאמן בטענה זו.

הרמב"ם מסייג את הדין למקרה שבו נתפס בשקרו באופן ודאי, כלומר שטען שלא הייתה הלוואה, ולא שטען שאינו חייב:

הרי שטען עליו שהלוהו מנה והשיב זה ואמר לו לא היו דברים מעולם, ואחר כך הביא הטוען עדים שהלוהו בפניהם וחזר הנטען ואמר כן היה ולויתי ופרעתי - אין מקבלין ממנו אלא הוחזק כפרן ומשלם; אבל אם השיב איני חייב או אין לך בידי כלום או שקר אתה טוען וכן כל כיוצא בזה, והלך התובע והביא עדים שהלוהו בפניהם ואמר (הנתבע) כן היה אבל חזרתי לו פקדונו או פרעתיו חובו - לא הוחזק כפרן ונשבע היסת ונפטר.

סייגים נוספים:

  • רק על טענתו שפרע אינו נאמן, אבל אם מביא עדים או ראיה לדבריו, טענתו מתקבלת[3].
  • כל הפגם בנאמנותו הוא רק "לאותו ממון", אבל בדינים אחרים שיש לו אינו נתפס כשקרן, אלא ככל בעל דין. האחרונים הסבירו סייג זה באמצעות כח הטענה, שכאשר השתמש בכוח טענתו כדי לטעון דבר שקר, איבד את כח טענתו, ולכן שוב לא נאמן לומר שפרע[4].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערך "החזק כפרן", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י"ז, עמוד א', או תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ד
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ד, עמוד א'
  3. ^ שו"ת המבי"ט, א', ט"ז. וראה בסוף דבריו את דברי הריב"ש שכאשר אומר "בעצם נזכרתי שפרעתי", אינו נאמן אפילו אם מביא עדים.
  4. ^ הוחזק כפרן, הרב שמואל שמעוני, באתר ישיבת הר עציון