ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון
	סמליל הישיבה
	מבנה בית המדרש
ישיבת הסדר
תאריך ייסוד	ג' בכסלו ה'תשכ"ט
השתייכות	ציונות דתית
מייסדים	הרב יהודה עמיטל ועוד
ראש ישיבת ההסדר	הרב יעקב מדן ; הרב ברוך גיגי ; הרב משה ליכטנשטיין
סגל הוראה	הרב עמיחי גורדין; הרב אמנון בזק; הרב יוסף צבי רימון; הרב שלמה לוי ועוד
ספרים	שיעורי הרב אהרון ליכטנשטיין, באר מרים, תורת עציון ועוד
מיקום	אלון שבות, גוש עציון
קואורדינטות	31°39′27″N 35°07′24″E / 31.6576°N 35.1233°E
	https://etzion.haretzion.org בית מדרש וירטואלי http://www.etzion.org.il
	(למפת הרי ירושלים רגילה) ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה בתשכ"ח. הישיבה מתאפיינת בלימוד גמרא בשיטת בריסק, בעיסוק נרחב בלימוד תנ"ך ובקו מחשבתי ליברלי יחסית, לא מעט על פי דרכם של ראשי הישיבה הראשונים, הרב יהודה עמיטל והרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין.

בישיבה לומדים מאות תלמידים, מישראל ומחוץ לה, ועשרות אברכים^[^{דרוש מקור]}. משולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית "דרכנו". יש לה אלפי בוגרים^[1].

רקעעריכה

בשנת ה'תשכ"ח (1968), לאחר שחרורו מחדש של גוש עציון מידי ירדן במלחמת ששת הימים ועם חידוש ההתיישבות במקום, הזמינו המייסדים ובהם חנן פורת, משה מושקוביץ ויואל בן נון את הרב עמיטל להקים ישיבה במקום. רשם העמותות סירב לרשום את השם "הישיבה בגוש עציון" בשל היות הגוש מחוץ לגבולות המדינה, ועל כן היא נרשמה בשם "הר עציון"^[2]. בשנה הראשונה, פעלה הישיבה בכפר עציון ולאחר מכן עברה ליישוב אלון שבות שהוקם כדי לשכן את תלמידי הישיבה. הרב עמיטל הזמין את הרב ליכטנשטיין לכהן כראש ישיבה. הרב ליכטנשטיין הסכים, בתנאי שיכהן לצידו ולא במקומו.

הלימודים בישיבה החלו בג' בכסלו ה'תשכ"ט לאחר סיום טירונות בצה"ל.

במלחמת יום הכיפורים נהרגו 8 תלמידים ובמלחמת לבנון הראשונה נהרגו 4 מתלמידי הישיבה בקרבות^[3]. זכריה באומל, אחד מנעדרי קרב סולטאן יעקוב, למד בישיבה.

מבט נוסף על בניין הישיבה

בשנת 2004 הוחלט, על רקע הגעתו של הרב עמיטל לגיל 80, על מינוי שני ראשי ישיבה נוספים, הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי, ששימשו עד אז כר"מים בישיבה. הם נכנסו לתפקיד בינואר 2006. בסוף שנת ה'תשס"ח הודיע הרב עמיטל על פרישתו ועל מינויו של הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין, כראש ישיבה רביעי^[4]. באופן בלתי נפוץ, בחרו ראשי הישיבה להקים ועדה שתבחר את ראשי הישיבה החדשים. הם אישרו את החלטת הוועדה. הרב אהרן ליכטנשטיין נפטר בשנת 2015, ומאז פטירתו מכהנים שלושת ראשי הישיבה שנותרו.

דרכה של הישיבהעריכה

ראש הישיבה, הרב אהרן ליכטנשטיין, מעביר "שיעור כללי" באולם הישיבה המרכזי

שיעור כללי המועבר על ידי הרב ברוך גיגי, שבט תשע"ז

"סדר" בישיבה

החלק הקדמי של בית המדרש (כשליש מבית המדרש) בישיבת הר עציון בזמן "סדר בוקר", תשע"ז

בישיבה נפוצות השקפות האורתודוקסיה המודרנית וחלק מרבניה מחזיקים בדעות שמאליות בהקשר לבעיות מדיניות. הרב יהודה עמיטל היה מנהיג מפלגת מימד, שהשתלבה במפלגת העבודה והרב אהרן ליכטנשטיין היה ידוע אף הוא בהשקפות מתונות. עם זאת, לרבנים אחרים בישיבה דעות ימניות, כגון ראש הישיבה הרב יעקב מדן אשר הביע התנגדות לפינוי יישובים (בפרט, בעמונה ובגוש קטיף).

בהשפעתו של הרב ליכטנשטיין, נפוץ בישיבה העיסוק בכתביו והגותו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבוסטון, שהיה חותנו של הרב ליכטנשטיין. השפעתו ניכרת בישיבה גם בתחום לימוד הגמרא: שיטת הלימוד העיקרית הנהוגה היא שיטת בריסק, מייסודו של רבי חיים מבריסק, סבו של הרב סולובייצ'יק.

"מהפכת התנ"ך"עריכה

בהשפעת הרב יעקב מדן והרב יואל בן נון, תרמה ישיבת הר עציון לשינוי במעמדו של לימוד התנ"ך בציבור הדתי-לאומי, שינוי המכונה "מהפכת התנ"ך". הישיבה ומכללת הרצוג הסמוכה לה מוציאים פרסומים רבים בתחום התנ"ך ובהם כתב העת (ראו מגדים). בעבר לימד בישיבה הרב מרדכי ברויאר, מייסד "שיטת הבחינות" בלימוד תנ"ך.

מוסדות בישיבהעריכה

כולל הלכה – לימודים לקראת סמיכה לרבנות, בראשות הרב שלמה לוי
הכולל הגבוה בראשות הרב משה ליכטנשטיין – לימודים של מסכתות שאינן נלמדות על הסדר במרבית הישיבות.
כולל להכשרת רבני קהילה – בראשות הרב יוסף צבי רימון. כולל זה הוא הבסיס ל"מרכז הלכה והוראה" בראשות הרב רימון.
ספרייה תורנית – בישיבה ספרייה תורנית מהגדולות בישראל, ובה כ-90,000 כרכים^[5]

שיתופי פעולהעריכה

לישיבה שיתוף פעולה עם מספר מוסדות בסמיכות לה:

המכללה האקדמית הרצוג – בשנת 1973 הוקם בסמוך לישיבה מכון יעקב הרצוג להכשרת מורים. בשנות ה-90 הוסמך המכון להעניק תואר ראשון בהוראה (.B.Ed) והפך למכללת יעקב הרצוג. לאחר איחוד עם מכללת ליפשיץ היא נקראת היום "המכללה האקדמית הרצוג", ומוסמכת להעניק גם תואר שני בהוראה (.M.Ed). המכללה מכשירה מורים מקרב תלמידי הישיבה, ישיבות נוספות וכן מורים ומורות נוספים.
מדרשת מגדל עוז – בשנת 1996 הוקמה ביישוב מגדל עוז שבגוש עציון מדרשה לבנות בחסות הישיבה. רבני הישיבה מלמדים במדרשה, ובראשה עומדת אסתי רוזנברג, בתו של הרב ליכטנשטיין.