הטרדת עד

פעולה של הטרדה המופנית כלפי אדם בנוגע להודעה שמסר, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי

הטרדת עד היא פעולה של הטרדה המופנית כלפי אדם בנוגע להודעה שמסר, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי. הטרדת עד היא עבירה פלילית, שעונשה בישראל מגיע לשלוש שנות מאסר, ובנסיבות חמורות - לחמש שנות מאסר.

לשם הגנה על עדים הנמצאים בסכנה, לפני ולאחר מתן עדותם, מופעלת תוכנית להגנת עדים. הגנה זו נדרשת לרוב במשפטים נגד פשע מאורגן או משפטים העוסקים בפשעי מלחמה, בהם יש סכנה שהנאשמים או עמיתיהם יאיימו על העדים או יפגעו בהם.

בישראלעריכה

סעיף 249 לחוק העונשין קובע: "המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו - מאסר שלוש שנים". סעיף 249א לחוק קובע שאם העבירה נעברה "כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - מאסר חמש שנים". סעיף 249 החליף והרחיב את סעיף 121א לפקודת החוק הפלילי, 1936, שלפיו מעשה ההטרדה יכול היה להוות עבירה פלילית רק אם נעשה "בכוונה להכשיל את עדותו או לפגום במהימנותו של עד". שופט בית המשפט העליון, חיים כהן הציג את מטרתו של סעיף זה: "החובה המוטלת על כל אדם לבוא ולהעיד לכשנדרש והוזמן לכך, זכותו בצדה להיות מוגן מטעם החוק מפני כל 'הטרדה' מידי אלה שיכול ויהא להם עניין בכך שלא יעיד או שעדותו לא תתקבל כמהימנה."[1]

החוק אינו מגדיר מהי הטרדה, אך בפסיקה ניתנה למושג זה פרשנות רחבה[2]. נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר, ציין:

הטרדה כוללת, לצורך ענייננו, כל פנייה אל אדם בדיבור או במעשה שיש בו כדי לטרדו ממנוחתו או מעיסוק באותם עניינים שהוא בוחר לו מרצונו. הדבר כולל, בין היתר, פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו, צלצולי סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים, צעידה בעקבות אדם, עריכת משמרות, פניות אליו כדי שישוב ויבחן טענותיו והאשמותיו, בייחוד בלוויית איום מוסווה ששמו או משרתו ייפגעו, לרבות הזמנתו למקום שלא ביוזמתו בקשר לעדותו ודברים כיוצא באלה, שיש בהם כדי להעסיק אדם בעניינים, שאינם אלא, כלשון העם, בלבול מוח גרידא[3].

להרשעה בעבירה זו נדרשת זיקה בין ההטרדה לעדות. שלא כפי שנדרש בסעיף 121א לפקודת החוק הפלילי, סעיף 249 אינו דורש שמטרת ההטרדה תהיה הכשלת העדות, אלא די בכך שבהטרדה יש זיקה לעדות. לא נדרשת פעולה מפורשת שמטרתה להניע את העד שלא למסור הודעה בחקירה או שימסור הודעת שקר או להניעו שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר - מעשים אלה הם עבירות אחרות - הדחה בחקירה והדחה בעדות. עוד ציין הנשיא שמגר:

סעיף העבירה מתייחם רק למבצע העבירה, היינו למטריד, ואין בין יסודותיו הוראה, ממנה עולה כתנאי להתקיימותה של העבירה, שמלאכת ההטרדה אכן צלחה בידי מבצעיה, וכי האדם כלפיו כוון מעשה העבירה אכן חש סובייקטיבית מוטרד. מחשבתו ותגובתו של האדם אשר כלפיו מופנים מעשי ההטרדה או מידת ההצלחה של ההטרדה אינן מיסודותיה של העבירה. העבירה מתייחסת, על פי יסודותיה, למעשהו ולמחשבתו של המטריד ולא למצבו הנפשי של המוטרד או למידת ההצלחה של ההטרדה לגביו[3].

הטרדת עד אפשרית לפני מתן העדות, אך גם הטרדה שנעשית שנים לאחר מתן העדות עלולה להיחשב להטרדת עד. דוגמה: בשנת 2000 הורשע בני סלע באונס של נערה בת 14. שלוש שנים לאחר מכן, בעת שריצה עונש מאסר וזמן לא רב לפני הדיון שנקבע לשמיעת ערעורו בבית המשפט העליון על גזר הדין, שלח סלע מכתב לנאנסת, ובו התייחסות לעדותה, התנצלות על מעשיו ותיאור מפורט של מעשים אלה. בית המשפט העליון פסק כי "מכתב זה הוא הטרדה לשמה. אף בלא צורך בניתוח מעמיק, ברור על-פניו שיש במכתב כדי להעצים בקורבן האונס את תחושת הרדיפה והחשש מכל זר ובכל מקום". בהתאם לכך נשארה על כנה הרשעתו בהטרדת עד[4].

בארצות הבריתעריכה

חוקי ארצות הברית עוסקים בעבירה של הטרדת עד שמטרתה להשפיע על עדות (למנוע אותה או לשנותה) הניתנת במשפט פלילי או במשפט אזרחי, וכן עדות בפני הקונגרס וסוכנויות הממשל. לאישום בעבירה זו די בניסיון להשפיע על עדות, אין הכרח שניסיון זה יישא פרי. העונש על הטרדת עד הוא עד 20 שנות מאסר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ע"פ 247/71 מדינת ישראל נגד יצחק בחג׳אן ויצחק גילקרוב, ניתן ב-12 בדצמבר 1971
  2. ^ עו"ד רוזנר דרזנר, הטרדת עד - מהי? באתר Lawguide - מדריך מידע משפטי בישראל. ‏12/07/2011
  3. ^ 1 2 ע"פ 526/90 עו"ד שרגא בלזר ואחרים נגד מדינת ישראל, ניתן ב-10 ביולי 1991
  4. ^ רע"פ 9689/05 בני סלע נ' מדינת ישראל, ניתן ב-20 במאי 2009