נשיא בית המשפט העליון

שופט משופטי בית המשפט העליון בישראל, העומד בראש בית המשפט העליון, ומתוקף כך יש לו השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל בכללה

נשיא בית המשפט העליון הוא שופט משופטי בית המשפט העליון בישראל, העומד בראש בית המשפט העליון, ומתוקף כך יש לו השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל בכללה. נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית היא אסתר חיות, שהושבעה ב-26 באוקטובר 2017.

נשיאת בית המשפט העליון
Esther Hayut - November 2017 (cropped).jpg
איוש נוכחי:
אסתר חיות
מאז 26 באוקטובר 2017
דרכי מינוי הוועדה לבחירת שופטים
שיטת הסניוריטי
תחום שיפוט ישראל
מושב המשרה ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב עד גיל 70
ייסוד המשרה 14 בספטמבר 1948
איוש ראשון משה זמורה

תוכן עניינים

תהליך המינויעריכה

לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק יסוד: השפיטה, נשיא בית המשפט העליון ממונה על ידי נשיא המדינה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים. נהוג שהבחירה נעשית בשיטת הסניוריטי, לפיה ממונה לנשיא השופט הוותיק ביותר המכהן בעת שהנשיא היוצא מסיים את תפקידו. לפיכך לשופט שמונה בגיל צעיר יש סיכוי רב יותר להתמנות בסופו של דבר לנשיא. שרי המשפטים חיים רמון[1] דניאל פרידמן[2] ואיילת שקד[3] פעלו כדי לבטל את שיטת הסניוריטי, אך זו נשארה על כנה.

אורך כהונת השופטים בישראל מוגבל: סעיף 13 לחוק בתי המשפט קובע כי בישראל כהונת שופט מסתיימת בפרישה לגמלאות בהגיעו לגיל 70. בתיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט,[4] שאושר בשנת 2007, נקבע כי תקופת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

בתיקון לחוק בתי המשפט מחודש יולי 2007,[4] שעבר ביוזמת שר המשפטים דניאל פרידמן, נקבע שלא ימונה לנשיא בית המשפט העליון מי שנותרו לו פחות משלוש שנות כהונה. בינואר 2012 תיקנה הכנסת בשנית את החוק וביטלה מגבלה זאת, ביוזמת חבר הכנסת יעקב כץ.[5] ההחלטה זכתה לכינוי "חוק גרוניס", כיוון שאפשרה את מינויו של אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון זמן קצר לאחר חקיקתה.

סמכויותעריכה

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 מקנה סמכויות אחדות לנשיא בית המשפט העליון:

  1. מינויים שונים של שופטים, כגון מינוי שופט לכהונה בפועל בתפקיד רם יותר, הם בסמכותו של שר המשפטים, אך דורשים את הסכמתו של נשיא בית המשפט העליון. במקרים נוספים נדרש השר להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון.
  2. נשיא בית המשפט העליון קובע את גודלו וממנה את הרכבו של בית הדין המשמעתי לשופטים.
  3. בית המשפט העליון דן במותב של שלושה שופטים, אך נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, על מותב אי-זוגי גדול יותר.
  4. השופט או השופטים הדנים בעניין פלוני שהובא בפני בית המשפט העליון נקבעים בידי נשיא בית המשפט העליון.
  5. נשיא בית המשפט העליון רשאי לפסול שופט מלדון בתיק מסוים, אם הוא סבור שקיים לגביו חשש לניגוד עניינים.

סמכויות נוספות נקבעו בחוק יסוד: השפיטה:

  • נשיא בית המשפט העליון נמנה עם תשעת החברים בוועדה לבחירת שופטים.
  • לנשיא בית המשפט העליון וליושב ראש הוועדה לבחירת שופטים נתונה סמכות להתחיל הליך להדחתו של שופט.
  • העברת שופט דרך קבע לבית משפט אחר מצריכה את הסכמתו של נשיא בית המשפט העליון או החלטה של בית הדין המשמעתי לשופטים.
  • פעילות של שופט בעיסוק נוסף או בתפקיד ציבורי מותרת רק לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.
  • כאשר הוגשה על שופט קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה שיקבע.

בהתאם לחוק ועדות חקירה, ה'תשכ"ט-1968, לאחר שהוחלט על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, קובע נשיא בית המשפט העליון את הרכבה.

נשיאיםעריכה

 
בטקס השבעתה של אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון. יושבים, מימין לשמאל: הנשיא בדימוס מאיר שמגר, שרת המשפטים איילת שקד, נשיא המדינה ראובן ריבלין והנשיאה אסתר חיות; עומדים, מימין לשמאל, הנשיאים בדימוס אהרן ברק, מרים נאור, דורית ביניש ואשר גרוניס
# נשיא תחילת כהונה תקופת כהונה
1   משה זמורה 14 בספטמבר 1948 5 שנים ו-321 ימים
2   יצחק אולשן 1 באוגוסט 1954 10 שנים ו-198 ימים
3   שמעון אגרנט 18 במרץ 1965 11 שנים ו-174 ימים
4   יואל זוסמן 8 בספטמבר 1976 3 שנים ו-179 ימים
5   משה לנדוי 5 במרץ 1980 2 שנים ו-56 ימים
6   יצחק כַהן 30 באפריל 1982 1 שנה ו-211 ימים
7   מאיר שמגר 27 בנובמבר 1983 11 שנים ו-295 ימים
8   אהרן ברק 13 באוגוסט 1995 11 שנים ו-32 ימים
9   דורית ביניש 14 בספטמבר 2006 5 שנים ו-167 ימים
10   אשר גרוניס 28 בפברואר 2012 2 שנים ו-321 ימים
11   מרים נאור 15 בינואר 2015 2 שנים ו-284 ימים
12   אסתר חיות 26 באוקטובר 2017 מכהנת

בהתאם לשיטת הסניוריטי, הבאים ברשימה מטה עתידים לכהן בתפקיד נשיא בית המשפט העליון:

# שופט תחילת כהונה
13 עוזי פוגלמן 16 באוקטובר 2023‏[6]
14 יצחק עמית 6 באוקטובר 2024
15 נועם סולברג 20 באוקטובר 2028
16 דפנה ברק-ארז 22 בינואר 2032
17 עופר גרוסקופף 2 בינואר 2035

משנה לנשיאעריכה

ב-1953 חלה נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה, ושר המשפטים פנחס רוזן יזם תחיקתית את תפקיד ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון על מנת שניתן יהיה להחליפו בכל עת שמחלתו תמנע ממנו לתפקד. ואמנם בדצמבר 1953, משזמורה הפסיק עבודתו, מונה יצחק אולשן לממלא המקום הראשון על ידי ועדת המינויים.[7]

בשנת 1984, ביוזמתו של מאיר שמגר, שמונה לנשיא בשנה קודם לכן, תוקן החוק והוחלף השם "ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון" ב"משנה לנשיא בית המשפט העליון"[8] וראשונה נשאה בתואר זה השופטת מרים בן פורת.

על מינויו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון חלות מגבלות דומות לאלה החלות על מינויו של נשיא בית המשפט העליון: כהונתו מסתיימת בפרישה לגמלאות בהגיעו לגיל 70; בהתאם לתיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט משנת 2007, תקופת כהונתו כמשנה לנשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

כאשר נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ממלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא.

נשיא בית המשפט העליון רשאי להאציל מסמכויותיו למשנה לנשיא.

רשימת המשנים וממלאי המקום לנשיא בית המשפט העליון
# משנה וממלא מקום תחילת כהונה
1 יצחק אולשן 11 בדצמבר 1953
2 שניאור זלמן חשין 1 באוגוסט 1954
3 שמעון אגרנט 29 בפברואר 1960
4 משה זילברג 18 במרץ 1965
5 יואל זוסמן 7 באוקטובר 1970
6 משה לנדוי 14 בספטמבר 1976
7 חיים כהן 5 במרץ 1980
8 יצחק כַהן 26 במרץ 1981
9 מאיר שמגר 30 באפריל 1982
10 מרים בן פורת 28 בנובמבר 1983
11 מנחם אלון 26 באפריל 1988
12 אהרון ברק 1 בנובמבר 1993
13 שלמה לוין 13 באוגוסט 1995
14 תאודור אור 20 בפברואר 2003
15 אליהו מצא 23 באפריל 2004
16 מישאל חשין 4 בינואר 2005
17 אליעזר ריבלין 17 בספטמבר 2006
18 מרים נאור 31 במאי 2012
19 אליקים רובינשטיין 15 בינואר 2015
20 סלים ג'ובראן 12 ביוני 2017
21 חנן מלצר 26 באוקטובר 2017

מאז פרישתו של השופט ג'ובראן ב-4 באוגוסט 2017 לא נשא אף שופט בתואר המשנה לנשיא, עד למינויו של חנן מלצר ב-26 באוקטובר 2017. בהתאם לשיטת הסניוריטי הייתה צפויה אסתר חיות להתמנות למשנה לנשיאה ב-4 באוגוסט (לאחר פרישתו של ג'ובראן), אך ויתרה על כך, וב-5 בספטמבר הגישה חיות את מועמדותה לנשיאה ומלצר את מועמדותו למשנה לנשיאה. ברשימה מטה, מצוינים השופטים שצפויים לכהן בתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון:

# שופט תחילת כהונה
22 ניל הנדל 12 באפריל 2021‏[9]
23 עוזי פוגלמן 27 באפריל 2022‏[10]
24 יצחק עמית 16 באוקטובר 2023
25 נעם סולברג 6 באוקטובר 2024
26 דפנה ברק ארז 20 באוקטובר 2028
27 עופר גרוסקופף 22 בינואר 2032

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רמון: אבדוק את מינוי בייניש לנשיאת העליון; "הכל פתוח - אינני כבול לנוהג", באתר גלובס, 24.5.2006
  2. ^ יובל יועז, פרופ' פרידמן בעד הגבלת סמכויות בג"ץ, הארץ, 6.2.2007, באתר וואלה!
  3. ^ שקד: מרגישה שכבלו את ידי
  4. ^ 4.0 4.1 חוק בתי המשפט (תיקון מס' 45), התשס"ז-2007, ס"ח 2103 מיום 12 ביולי 2007
  5. ^ יהונתן ליס, הכנסת אישרה את חוק גרוניס, באתר הארץ, 2 בינואר 2012
  6. ^ פוגלמן בעל ותק דומה לעמית אבל מבוגר ממנו ולכן זוכה לעדיפות בהתאם לשיטת הסניוריטי
  7. ^ יצחק אולשן, דין ודברים, הוצאת שוקן
  8. ^ חוק השפיטה (הוראות מעבר), התשמ"ד-1984, ס"ח 1110 מ-8 במרס 1984.
  9. ^ הנדל בעל ותק זהה לפוגלמן ועמית אך מבוגר מהם ולכן נהנה מעדיפות בהתאם לשיטת הסניוריטי
  10. ^ עמית בעל ותק זהה לפוגלמן והנדל אך פוגלמן מבוגר ממנו ולכן פוגלמן נהנה מעדיפות בהתאם לשיטת הסניוריטי