פתיחת התפריט הראשי

היהודי האחרון בוויניצה

היהודי האחרון בוויניצה הוא כינויו של תצלום שצולם בסמוך לעיר ויניצה שבאוקראינה במהלך השואה, ובו מוצג היהודי האחרון מהעיר כשהוא כורע על ברכיו לפני קבר אחים עמוס בגופות יהודי ויניצה וחייל איינזצגרופן מכוון אקדח לראשו, רגע לפני הוצאתו להורג, בעוד נאצים מהוואפן אס אס (Waffen-SS) ושירות העבודה של הרייך (Reichsarbeitsdienst) מביטים במתרחש. תאריך הצילום המדויק אינו ידוע ומתוארך בין השנים 1941–1943.[1]

היהודי האחרון בוויניצה
Last Jew in Vinnitsa, Der letzte Jude von Winniza
"היהודי האחרון בוויניצה"
תאריך יצירה 1941–1943
טכניקה וחומרים תצלום
מיקום ויניצה שבאוקראינה

רקעעריכה

לפי מרשם אוכלוסין מ-1939, חיו אז בעיר ויניצה 33,150 יהודים, שהיוו כ-38% מאוכלוסיית העיר. ב-19 ביולי 1941, במסגרת הפלישה לברית המועצות, כבשו הכוחות הנאציים את העיר ויניצה. מיד לאחר הכיבוש הוקם גטו ליהודי העיר, שלא שרד זמן רב. הרצח ההמוני של יהודי ויניצה החל בשלהי יולי 1941. ב-16 וב-22 בספטמבר 1941 רוכזו יהודי הגטו ביער הסמוך לעיר. באתרי הריכוז ביצעו החיילים הנאצים ומשתפי פעולה אוקראינים רצח המוני ביהודים. עד תום אירועים אלו נרצחו רוב תושבי הגטו (כ-25,000 איש). היהודים המעטים שהושארו בגטו על ידי הנאצים והועסקו בעבודות כפייה נרצחו באוגוסט 1942.[2]

גילוי התצלוםעריכה

ניצול שואה יהודי-פולני בשם אל מוס קיבל את התצלום במאי 1945 מחיילי הארמייה השלישית של ארצות הברית מיד לאחר שחרורו ממחנה הבת של דכאו (אלאך). מוס, בעודו מתגורר בשיקגו בשנת 1961, רצה, כדבריו, שאנשים ידעו "מה התרחש בזמנו של אייכמן". סוכנות הידיעות יו-פי-אי (UPI) קיבלה את התצלום ממוס והפיצה אותה ב-1961, במהלך משפט אייכמן.[3]

על פי מקורות מאוחרים יותר, התצלום נמצא באלבומו של חייל איינזצגרופן, כשעל גב התצלום נמצא הכיתוב "היהודי האחרון בוויניצה".[3]

חשיבותעריכה

התצלום "היהודי האחרון בוויניצה" היה לתמונה איקונית. בשונה מתמונות שואה נודעות אחרות, לתמונה זו מספר מאפיינים ייחודיים: הפוקוס הוא בקורבן יחיד; התמונה מתארת רצח על ידי האיינזצגרופן ולא רצח בגטו או במחנה ריכוז או השמדה; התמונה לא צולמה על ידי בעלות הברית לאחר או במהלך שחרור מחנה עבודה או מחנה השמדה נאצי, אלא צולמה במהלך השואה וככל הנראה על ידי שותף לרצח (היינו, התמונה מראה את השואה מפרספקטיבה של חייל נאצי).[4]

התצלום שועתק לא פעם לספרים ולמטרת תצוגות בנושאי השואה. הוא מוצג במספר מוזיאונים, בהם מוזיאון טופוגרפיה של טרור בברלין, מוזאון ארצות הברית לזכר השואה ומוזאון יד ושם.[1][5][4]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה