היינריך קרייפה
גנרל היינריך קרייפה (בגרמנית: Heinrich Kreipe) (5 ביוני 1895 – 14 ביוני 1976), היה מפקד בכיר בורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה, ונחטף על ידי סוכני SOE בריטיים ופרטיזנים יווניים בעת שירותו בכרתים.
 | |
| היינריך קרייפה | |
| לידה |
5 ביוני 1895 נידרשפייר, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
14 ביוני 1976 (בגיל 81) נורטהיים, גרמניה המערבית  |
| מקום קבורה |
Stadtfriedhof Ricklingen  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 גנרל מיור |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-79 מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-22 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קריירה מוקדמת עריכה
קרייפה נולד ב-5 ביוני 1895 בנידרשפייר, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס קרייפה לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט המילואים ה-237, עמו לחם בקרבות השונים, ובכלל זה בקרב ורדן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף קרייפה לפרייקור, ולאחר מכן לוורמאכט, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוקטובר 1938 הועלה קרייפה לדרגת אוברסט לויטננט, וב-26 באוגוסט 1939 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-909.
מלחמת העולם השנייה עריכה
במהלך המערכה על צרפת לחם קרייפה עם הרגימנט שבפיקודו כחלק מהדיוויזיה ה-58, ולאחר מכן לחם עמו במהלך מבצע ברברוסה והשתתף עמו בקרב על לנינגרד. ב-13 באוקטובר 1941 קיבל קרייפה על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובמאי 1942 חזר לגרמניה, שם מילא תפקידי הדרכה. ב-3 ביוני 1943 מונה קרייפה למפקד הדיוויזיה ה-79, עליה פיקד עד ה24 באוקטובר אותה שנה. ב-1 בספטמבר 1943 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור וב-15 בפברואר 1944 הוא מונה למפקד הדיוויזיה המוטסת ה-22 בכרתים.
באביב 1944 תכננו בעלות הברית לחטוף את הגנרל פרידריך-וילהלם מילר, אשר אמצעי הדיכוי הקשים שלו זיכו אותו בכינוי "הקצב מכרתים". המבצע הובל על ידי מייג'ור פטריק לי פרמור וקפטן ביל סטנלי מוס, סוכני SOE, אשר לוו בפרטיזנים יווניים תושבי כרתים. מכיוון שגנרל מילר עזב את האי לפני ביצוע התוכנית, החליט מייג'ור לי פרמור לחטוף את קרייפה במקומו.
בליל 26 באפריל יצא הגנרל קרייפה ממפקדה בארכאנס, לעבר מעונו ב"וילה אריאדני", כ-25 ק"מ מחוץ להרקליון. מייג'ור לי פרמור וקפטן מוס, לבושים כשוטרים צבאיים גרמנים, חיכו לו במרחק קילומטר אחד לפני ביתו, וכשהגיעה אליהם המכונית הם ביקשו מהנהג לעצור וביקשו את הניירות. ברגע שהמכונית עצרה, פתח לי פרמור את דלתו של קרייפה, קפץ פנימה ואיים עליו באקדחו, ומוס התיישב על מושב הנהג. מוס נהג במכונית כשעה וחצי, תוך שהוא עובר 22 מחסומי דרכים בהרקליון, ולאחר מכן הם נטשו את המכונית ופנו לעבר ההרים. קרייפה יחד עם חוטפיו שהו בהרים כשבועיים וחצי, תוך שהם נמלטים מכוחות הוורמאכט שחיפשו אחריהם, וב-14 במאי, הם נלקחו מחוף פריסטרס ליד רודקינו על ידי צוללת והובלו למצרים. קרייפה נחקר, ולאחר מכן נשלח למחנה שבויים בקנדה, ממנו הועבר מאוחר יותר למחנה מיוחד בוויילס.
לאחר המלחמה עריכה
בשנת 1947 שוחרר קרייפה מהשבי, ועבר להתגורר בנורטהיים. בשנת 1972 נפגש קרייפה עם חוטפיו בתוכנית טלוויזיה יוונית, וב-14 ביוני 1976 הוא מת בביתו.