היסטוריה של אריזונה
ההיסטוריה של אריזונה מתייחסת לרצף האירועים המקושר לאריזונה, שהיא מדינה הנמצאת באזור הדרום מערבי של ארצות הברית.
האזור משך אליו ספרדים ומקסיקנים החל מראשית המאה ה-19, בשל אגדות על שפע המינרלים שאפשר לכרות בה.
ב-1853 ביצעה ארצות הברית את רכישת גדסדן שבמסגרתה סופח לטריטוריית ניו מקסיקו שטח נוסף, שעבר לאחר מכן לטריטוריית אריזונה, שהפכה לבסוף למדינת אריזונה.
ב-1864 ריפא רופא אמריקני, שנישבה בידי אינדיאנים, את אחד משוביו ובתמורה נלקח למכרה פתוח שבו טען כי "ניתן לאסוף את הזהב מהקרקע". הסיפור הניע משלחת מחקר אמריקנית רצינית ב-1869, שאמנם לא מצאה זהב, אך חנתה בחווה שממנה צמחה העיר פיניקס.
במלחמת האזרחים האמריקאית הייתה אריזונה חלק מהקונפדרציה. היא גם המדינה האחרונה שהצטרפה לארצות הברית מבין 48 המדינות הסמוכות זו לזו.
התקופה הקדם קולוניאלית עריכה
קולוניזציה אירופאית עריכה
טריטוריית אריזונה (קונפדרציה) עריכה
ערך מורחב – טריטוריית אריזונה (קונפדרציה)
טריטוריית אריזונה של קונפדרציית המדינות של אמריקה הייתה טריטוריה מאורגנת בשליטת הקונפדרציה שהתקיימה בין 1861 ל-1865. שטחה חפף, הגם שלא היה זהה, לטריטוריית אריזונה שנוצרה על ידי ארצות הברית ב־1863. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית התרחשו בה מספר קרבות חשובים, בעיקר עקב נתיב הפלישה האפשרי שהיה בכוחה להציע לקונפדרציה לעבר דרום קליפורניה.
היסטוריה עריכה
בטרם מלחמת האזרחים האמריקנית היה כל שטחן של מדינות אריזונה וניו מקסיקו של היום חלק מטריטוריית ניו מקסיקו. אולם, לאחר הגדלת הטריטוריה ברכישת גדסדן, התעוררו בקרב ממשלת הטריטוריה בסנטה פה חששות בקשר ליכולתה לשלוט בשטחה הדרומי.
ב-29 באוגוסט 1856 התכנסה ועדה בטוסון ובה הועלה לראשונה באופן רשמי רעיון יצירתה של "טריטוריית אריזונה" עצמאית בחלקה הדרומי של טריטוריית ניו מקסיקו הקיימת. בוועדה נוסחה עצומה למען הצעת החלוקה, שנחתמה על ידי 256 איש ונשלחה לקונגרס ארצות הברית, ואף נבחר נציגה של הטריטוריה המוצעת לקונגרס.
בינואר 1857 הצעת החוק למען יצירת הטריטוריה הוצגה בבית הנבחרים, אך לא התקבלה בטענה שאוכלוסייתה של הטריטוריה המוצעת קטנה מדי. הצעת חוק דומה בסנאט נחלה אף היא כישלון.
ההתנגדות להצעות החוק נבעה בחלקה מחשש שהמתיישבים בחלקה הדרומי של טריטוריית ניו מקסיקו נתונים להשפעתם של פעילים דרומיים שהיו מעוניינים להרחיב את מנהג העבדות לעבר אזור הדרום מערב.
בפברואר 1858 אישר בית המחוקקים של טריטוריית ניו מקסיקו את ההצעה ליצירת טריטוריית אריזונה, בתנאי שכל האינדיאנים בטריטוריה יועברו לשטחה הצפוני של אריזונה.
ביולי 1860 נערכה ועדה נוספת בטוסון בהשתתפות מתיישבים מחלקה הדרומי של הטריטוריה, בה נוסחה חוקה לטריטוריה החדשה, ואף נבחר לה מושל.
לאחר שפרצה מלחמת האזרחים, התמיכה בקונפדרציה הייתה חזקה בקרב חלקיה הדרומיים של הטריטוריה. ב-1861 כוח חיילים מטקסס בפיקודו של לוטננט קולונל ג'ון ביילור פלש לטריטוריה ואילץ את חיילי האיחוד בה להיכנע. ב-1 באוגוסט 1861, הכריז הוא על טריטוריית אריזונה העצמאית בהתאם לגבולות שהוצעו בוועידת טוסון, ומינה עצמו למושל.
ב-28 באוגוסט באותה השנה התכנסה ועדה נוספת בטוסון בה הוחלט על הצטרפות הטריטוריה לקונפדרציה. ההצעה לארגון הטריטוריה הועברה בקונגרס הקונפדרציה ב-13 בינואר 1862 ואושררה על ידי הנשיא ג'פרסון דייוויס ב־14 בפברואר 1862.
מאמצי הקונפדרציה להבטיח את שליטתה באזור הובילו לקרב ניו מקסיקו.
טריטוריית אריזונה (ארצות הברית) עריכה
- ערך מורחב – טריטוריית אריזונה (ארצות הברית)
טריטוריית אריזונה הייתה טריטוריה מאורגנת מאוגדת של ארצות הברית שהתקיימה בין 1863 ל-1912.
היסטוריה עריכה
בעקבות היווצרה של טריטוריית אריזונה בחלקה הדרומי של טריטוריית ניו מקסיקו ב-1861 (לאחר פרוץ מלחמת האזרחים) וקבלתה לקונפדרציה בפברואר 1862, עברה במרץ של אותה השנה בבית הנבחרים של ארצות הברית הצעת חוק ליצירת טריטוריית אריזונה של ארצות הברית. גבולה של הטריטוריה המוצעת היה שונה במכוון מזה של טריטוריית אריזונה הקיימת וזאת על מנת שלא להכיר בה דה פקטו. ההצעה עברה בסנאט בפברואר 1863 ונחתמה ב-24 בפברואר על ידי הנשיא לינקולן. בשעת היווצרה של הטריטוריה הייתה נתונה הבירה המוצעת טוסון בשליטת הקונפדרציה ולכן שימשה פרסקוט כבירה הזמנית. ב-1867 לאחר סיום המלחמה עברה הבירה לטוסון, וב-1889 עברה היא שוב לפיניקס. ב-14 בפברואר 1912 הייתה הטריטוריה למדינה ה-48 של ארצות הברית, המדינה האחרונה שהצטרפה לארצות הברית מבין 48 המדינות בארצות הברית גופא.
השפל הגדול ומלחמות העולם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
