המאה ה-19

השנים 1900-1801

המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

מאות:

► המאה ה-18 • המאה ה-19 • המאה ה-20 ◄

עשורים:

► 1790-1799 • 1800-1809 • 1810-1819 ◄

שנים:
► • 1799 • 1800 • 1801 • 1802 • 1803 • ◄
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום
מהפכת יולי 1830
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך ובפרט מתבצע שינוי במבנה וסידור הפרקים והמידע (מומלץ לא לשנות מבנה פרקים מבלי להתייעץ בדף השיחה). הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
עריכה - שיחה

התופעות הבולטות במאה ה־19 הן התפשטותה והתעצמותה של המהפכה התעשייתית, שגררה שינויים מרחיקי לכת בכלכלה ובחברה; תהליך של עיור רב היקף, ועליית הלאומיות בקרב עמי אירופה. התעוררות לאומית הביאה להקמתן של מדינות לאום אחדות, הן על ידי איחוד מסגרות קטנות (גרמניה, איטליה) והן על ידי מרד נגד שלטון זר (יוון, סרביה ועוד). מתח לאומי התעורר גם בקרב קבוצות אחרות שלא זכו לעצמאות מדינית. תופעה חשובה אחרת היא ביטול העבדות במדינות רבות כגון בריטניה, ארצות הברית וברזיל.

מבחינת היחסים הבינלאומיים, התקופה שלאחר נפוליאון ועד 1914 התאפיינה במערכת בינלאומית יציבה יחסית עם מעט מלחמות גדולות. הממלכה המאוחדת, תחת שלטונה הממושך של המלכה ויקטוריה, נעשתה לכוח העולמי החשוב ביותר, כשהיא הראשונה שנהנית מפירות המהפכה התעשייתית אך גם נושאת במחירה. בריטניה בעלת הכלכלה החזקה ביותר במאה זו ונהנתה משיעורי צמיחה חסרי תקדים, אולם גם ארצות הברית נעשתה בהדרגה למעצמה עולמית בולטת[1]. המירוץ הקולוניאליסטי הואץ ברחבי אסיה ואפריקה, אך לצד זה השתחררו עמי דרום ומרכז אמריקה משלטונן של ספרד ופורטוגל ששקיעתן נמשכה. התפתחות הקולוניאליזם האירופאי מביאה איתה גם להתפשטות ערכים אירופאים כמו הנצרות או תפיסות ליברליות[2][3][4].

נהוג לומר שבמאה ה־19 הייתה המחשבה האירופית באופן כללי אופטימית, ולצד נביאי זעם דוגמת קרל מרקס, רווחה האמונה שהקידמה תביא איתה בסופו של דבר שגשוג ויציבות כלל עולמיים. אמונה זו התערערה, אם לא התרסקה והוחרבה, בעקבות אסונות המאה ה־20, החל במלחמת העולם הראשונה.

במאה התשע עשרה פעלו אישים שונים בתחום האמנות, כדוגמת הציירים אדואר מאנה, הנרי רוסו, פרנסיסקו דה גויה ואודילון רדון, הפסל אוגוסט רודן, המלחין לודוויג ואן בטהובן והסופרים צ'ארלס דיקנס, אדגר אלן פו, ויקטור הוגו, מארק טוויין, פיודור דוסטויבסקי ולב טולסטוי, הנס כריסטיאן אנדרסן. באדריכלות התבטאה מאה זו בגל התחייה הגותית בה שופצו ונבנו קתדרלות בסגנון גותי. במאה זו הדומיננטיות המשמעותית של המעצמות האירופאיות גרמה לכך שהתרבות האירופאית השפיעה על תחומי אמנות שונים באזורים רבים ברחבי העולם.

כמו כן פעלו בה אנשי-המדע לואי פסטר, ציארלס דרווין, תומאס אלווה אדיסון וגוטלוב פרגה. פעלו בה אף קרל מרקס, אלכסנדר השני צאר האימפריה הרוסית, אברהם לינקולן, המלכה ויקטוריה ונפוליאון בונפרטה.

במאה ה־19 המציאו טכנולוגיות הנוגעות למיכון (מנוע בנזין, מנוע דיזל, גילוי החשמל, תחנת כוח, הגנרטור החשמלי, טרקטור, מכונת התפירה, מקרר, מקלע), להסע (המכונית, האופנוע, קטר הקיטור, הרכבת, ספינת הקיטור וספינת האוויר), לתקשורת (מכונת הכתיבה, הטלגרף והטלפון) ולאמצעים בידורים (הראינוע וסרט הקולנוע, הפטיפון והתקליט).

אולם הייתה זו מאה שידעו בה טרגדיות לרוב ואירעו בה מלחמות נודעות כמו: מלחמות נפוליאון, מלחמת קרים, מלחמת האזרחים האמריקנית, מלחמת הבורים ועוד מבחינה היסטורית נודעה המאה כתקופה בה התחוללו שינויים גדולים בתחומי חיים נרחבים.

המאה ה־19 הייתה חשובה להיסטוריה של עם ישראל. במאה זו נוסדה תנועת הציונות, שהחלה בעליותיהם של חובבי ציון ליישב את ארץ ישראל (הקמת ראשון לציון, פתח תקווה וימין משה) ובהקמת ההסתדרות הציונית. העיתונאי היהודי בנימין זאב הרצל הוביל את קו הציונות המדינית וניסה לזכות בהכרה ותמיכה מהמעצמות לרעיון של יישוב יהודי אירופה במולדתם ההיסטורית. ב-1897 התכנס הקונגרס הציוני הראשון בבזל, שווייץ.

אירועים עולמייםעריכה

המהפכה התעשייתיתעריכה

  ערך מורחב – המהפכה התעשייתית

המהפכה התעשייתית ששורשיה עוד במאה ה-18, היא שם המקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, כלכליים, אקולוגיים, וחברתיים שמתחילים באנגליה, ממשיכים למדינות נוספות באירופה ולארצות הברית, ובמידה מסוימת מחלחלות גם למקומות נוספים. נקודות ציון מרכזיות ביותר במהפכה התעשייתית מתרחשות במהלך המאה ה-19.

המהפכה מחדירה שכלולים ומיכון בייצור החקלאי והתעשייתי ומובילה לעיור חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם של אוכלוסיות רבות.

המהפכה התעשייתית היא הגורם המרכזי לשינוי מסיבי בשיטות התחבורה והייצור, עקב התפתחות מנוע הקיטור במאה ה-18 שמאפשרת לאורך המאה המצאות דוגמת הרכבות, הרכב הפרטי, אוניית הקיטור, פס הייצור, הייצור ההמוני והולדת תרבות הצריכה. בנוסף משפיעה המהפכה התעשייתית על תחומי תעשייה רבים כמו אריגה והפקת כותנה, עקב ההתפתחות של תהליכי מיכון שהחלו בסוף המאה הקודמת.

המהפכה התעשייתית מאופיינת במיכון בעזרת מקור האנרגיה חיצוני בעזרת דלקים פוסילים שהמרכזי בהם הוא פחם ושימוש באותם דלקים להנעת מנועי בעירה חיצונית שהמרכזי בהם הוא מנוע הקיטור. הדבר מאפשר לראשונה בהיסטוריה לנצל אנרגיה שמקורה אינו במזון בשרירים או בבעל חיים אחר (ניצול ישיר של ATP).

הגל הראשון של הדמוקרטיזציהעריכה

במרבית המאה ה-19, בקרב מרבית המעצמות העולמיות, הזכות לבחור ולהיבחר לא מוענקת לכלל האוכלוסייה אלא לקבוצות קטנות ביותר של בעלי רכוש או בעלי השכלה, אך לקראת סופה של המאה ה-19 הולך וגדל מספר הרשאים לבחור.

גם בארצות הברית, בה כבר מתחילתה זכות הבחירה היא חלק מתפיסת עולמה, בפועל ניתנת זכות הבחירה רק למספר קטן יחסית של גברים לבנים. בשנת 1828 תחת שלטון אנדרו ג'קסון מורחבת זכות הבחירה לציבור רחב של גברים לבנים, מהלך שיוצר עניין באירופה[5][6].

הממלכה המאוחדת מתחילה להרחיב ולהגדיל את זכות הבחירה לגברים על ידי החוקים שחוקקה בשנים 1832 ו-1884. בשנת 1871 מעניקה צרפת זכות בחירה לכל הגברים. הענקת זכות הבחירה לקבוצות נוספות מלבד בעלי ההשכלה והרכוש נוספה בהדרגתיות לעוד מדינות - בעיקר באירופה - ביניהן בלגיה, שווייץ, ספרד, הולנד, ואוסטריה.

הדמוקרטיזציה מעוררת תהליך נוסף שבתורו מחזיר לה רוח גבית - תהליך של אוריינות המונית ועיתונים זולים שהופכים נפוצים ונגישים, ותופעה זו מגבירה בתורה את השפעת דעת הקהל על הפוליטיקה המקומית ומגבירה את החשיבות הפוליטית בקידום רפורמות פנים[7].

יישום רעיון זכות הבחירה לנשים נמצא עדיין בחיתוליו במאה זו. מדינת ניו ג'רזי שבארצות הברית שהכירה במהלך המאה ה-18 בזכות הבחירה של הנשים בעלות הרכוש (כלומר, שאינן נשואות), משנה את חוקתה בשנת 1807 ושוללת זכות בחירה, בין היתר, מנשים, שחורים וזרים. בהמשך המאה מספר מושבות קולוניאליות מכירות בזכות הבחירה לנשים, כאשר המושבה בפיטקרן עושה זאת בשנת 1838 מספר עשורים לפני שמצטרפות אליה מושבות נוספות. לזמן קצר מכריזה על עצמה קולוניית פרנקסוויל (אנ') עצמאות, והופכת בזמן זה למדינה היחידה בעולם במכירה בזכות הצבעה חופשית ללא הבדלי מין או גזע[8].

הסכמים ומשברים בין-יבשתייםעריכה

תנועות חברתיות ופוליטיותעריכה

לאומיותעריכה

  ערך מורחב – לאומיות

הרעיון הלאומי במובנו האתני, לפיו עם זכאי לטריטוריה משלו שבה יוכל לתת ביטוי לתרבותו המיוחדת, מתפתח במאה ה-19 באירופה בהשראת הוגים כיוהאן גוטפריד הרדר ויוהאן גוטליב פיכטה. הוא מתבטא בתנועה הלאומית הגרמנית, שהיוותה תגובה לכיבוש הצרפתי ולרעיונות השוויון האוניברסליים של המהפכה הצרפתית, ותבעה את איחוד כל הנסיכויות הגרמניות למדינה אחת.

הלאומנות חזרה ובאה לידי ביטוי במאורעות שונים באירופה, דוגמת מלחמת העצמאות היוונית, אביב העמים ואיחוד איטליה.

במידה מסוימת באה לידי ביטוי הלאומיות גם במאבקיהן של מדינות אמריקה הלטינית להשתחרר מהאימפריה הספרדית והפורטוגזית ששלטו במרבית השטח בתחילת המאה[10].

 
ועידת קטוביץ (1884) והקונגרס הציוני (1897) מבשרים על הולדת הציונות

רעיון הלאומיות משפיע גם על יהודי אירופה, וועידת קטוביץ (1884) והקונגרס הציוני (1897) מבשרות על הולדת הציונות.

ביטול העבדותעריכה

  ערך מורחב – התנועה לביטול העבדות

מפלגות הפועלים וקומוניזםעריכה

אנרכיזםעריכה

מלחמות בינלאומיותעריכה

 
בקריקטורה צרפתית מפורסמת זו, נראית חלוקתה של סין בין בריטניה, גרמניה, רוסיה, צרפת ויפן (1898)

קולוניאליזםעריכה

הקולוניאליזם האירופי באסיה ובאפריקה צובר תאוצה במאה ה-19, ולעומת זאת, באמריקה מתחולל גל של דה-קולוניזציה ועצמאות. התפתחות הקולוניאליזם האירופאי הביאה גם להתפשטותם של ערכים אירופים שונים, החל בפעילותם של מיסיונרים נוצרים שהגבירו את תפוצת הנצרות בעולם, ועד להגעתן של תפיסות ליברליות שהשפיעו על תרבויות רבות בעולם[2][3][4].

נקודות ציון:

כלכלהעריכה

השפעות המהפכה התעשייתיתעריכה

המהפכה התעשייתית משפיעה באופן דרמטי על הכלכלה כולה, בתחילה באנגליה, ובהמשך המאה במדינות נוספות.

השווקים של המדינות שעוברות תיעוש עוברים בהדרגה תהליך של שינוי והתאמה למציאות החדשה: מכלכלה המבוססת על ייצור חקלאי לצריכה פנימית, לכלכלה המבוססת על ייצור זעיר וסחר בינלאומי. באנגליה, בה מתחילה המהפכה, עוברים האיכרים בעלי המשקים קטנים לעבודה בתעשייה זעירה, במיוחד בתחומים הקשורים לתעשיית הטקסטיל כמו אריגה וטווייה.

על פי ההערכות המקובלות לצמיחה ותמ"ג לנפש בהיסטוריה (בקיזוז שינויים בשווי המטבעות), המאה ה-19 היא נקודת מפנה בולטת בשיעור הצמיחה העולמית. לאחר מאות שנים של יציבות יחסית במדדי הצמיחה והתמ"ג לנפש, החל משנות ה-20 וה-30 של המאה מתחילה עליה חריגה ומתונה, שמתגברת במחצית השנייה של המאה. בשנים אלו בלטה בריטניה במידת הצמיחה שלה והייתה בעלת הכלכלה החזקה בעולם, והמטבע שלה, הלירה שטרלינג, הפך למטבע הדומיננטי בעולם[14].

בזכות הצמיחה, השיעור העולמי של העוני המוחלט (שמוגדר כהשתכרות של פחות מ-2 דולר ביום במונחים ריאלים, כלומר בשכלול כוח קנייה בקיזוז אינפלציה) ירד לאורך המאה, על פי ההערכות המקובלות, מסביבות ה-85% מהאוכלוסייה העולמית, לסביבות 70%[1].

השקעה חוזרת של ההוןעריכה

תופעה נוספת שצוברת תאוצה לאורך המאה היא השקעה חוזרת של הון. בזכות העיסוק בגידול ובייצור לצורכי סחר, נהנים חקלאים מגדלי צאן ותעשיינים זעירים מרווחים גדולים יותר על עמלם, בהשוואה למצב לפני כן. רבים מהם מבכרים להשקיע את הכסף שנותר בידיהם לא רק בשיפור רמת חייהם, אלא גם בשיפור התיעוש והגידול החקלאי, שמביא בהדרגה לגידול בפריון הקרקע פר עובד.

ההון המושקע יוצר ביקוש לשורה של פיתוחים טכנולוגיים בתחום החקלאי. אלו, מצידם, מאפשרים לחקלאים תנובה גדולה עוד יותר מהקרקע ומגידול הצאן, ובזכות ההיצע הגדל דוחפים לייעול ושיפור גם בתעשייה הזעירה. בהדרגה, מובילה התפתחות זו לתהליך של שיפור מתמיד, המבוסס על השקעת הון חוזרת וייעול הייצור.

פערי התמ"געריכה
 
הערכה לפי מדיסון של תמ"ג לנפש במדינות שונות בשנים 1500-1950

מתחילת המאה ועד סופה התמ"ג של המעצמות שעברו תיעוש יותר מהכפיל אותו, ובמספר מדינות כמעט ושילש את עצמו. ההישג היה בולט במיוחד נוכח מדינות שנחשבו למפותחות יחסית טרם המהפכה התעשייתית, דוגמת הודו וסין, ולא עברו תיעוש, ונותרו ברמת תמ"ג דומה יחסית לאורך המאה. מצב זה יצר במהלך המאה פער כלכלי דרמטי בין המעצמות המתועשות לכל שאר המדינות.

התפתחות הקפיטליזםעריכה

מדינת הרווחהעריכה

באזורים מסוימים בצפון אירופה ממשיכות מגמות מסוף המאה הקודמת, בהן, בהשפעות קאלוויניסטיות, השתלבותן של נשים בשוק העבודה גורמת לעלייה ברמת החיים שבתורה מאפשרת מימון של מסגרת לחינוך ילדים בשעות העבודה, שמגבירה בחזרה את אפשרותן של נשים להשתלב בשוק העבודה. אלמנטים דומים מאמצות באיטיות במחצית השנייה של המאה גם חלק ממדינות מערב אירופה, כאשר הראשונה לנסות ליישם רעיונות דומים בקנה מידה גדול היא גרמניה של ביסמרק. אלו הם שורשי מדינת הרווחה[16]. במקביל, במחצית השנייה של המאה, מספר מדינות במערב מחוקקות חוקים פורצי הדרך המעגנים זכויות עובדים, וקובעים, למשל, תקרת שעות עבודה לנשים וילדים מתחת לגיל 12[17].

נקודות ציון נוספותעריכה

  • 1801: הבורסה בלונדון - הקמת הבורסה המוסדרת הראשונה בעולם, ותחילתה של הבורסה המודרנית[18].
  • 1825-1804: עצמאות אמריקה הלטינית - גל הלאומיות ביבשת אמריקה סיים שלוש מאות שנה של ניצול כלכלי אירופי של המקומיים לכריית משאבי טבע. המדינות העצמאיות החדשות מחליפות את המערכת הכלכלית הישנה במודלים של מיכון ותעסוקה בשכר[19]. עם זאת המדינות הצעירות עדיין מתבססות במידה רבה על משאבי הטבע שלהן, והעצמאות לא שמה קץ למוסדות הקולוניאליים, לפרקטיקות המשפטיות ולתנאי העבודה[19].
  • 1821: תקן הזהב - מופעל לראשונה בבריטניה, אולם במרבית המאה ישנו שילוב בעולם בקביעת תקן לסחר בזהב ובכסף במקביל. החל משנות ה-70 של המאה, בעקבות גילוי מצבורי זהב רבים, מאמצות מדינות רבות את תקן הזהב בתור התקן היחיד[20].
  • 1869: תעלת סואץ - המחברת בין מפרץ סואץ לים התיכון, ומאפשרת קיצור דרך ימי בין אירופה למגוון אזורים באסיה ואפריקה. אמנת קושטא בשנת 1888 מסדירה בין כל המעצמות האזוריות מעבר חופשי בנתיב המים של תעלת סואץ בעיתות שלום ומלחמה. האמנה קובעת הלכה למעשה את מעמדה של תעלת סואץ כנתיב מים בינלאומי, אשר זכות המעבר החופשי בו צריכה להינתן לכל, ללא הבדל בהשתייכות לאומית של הספינה או מטענה.

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיותעריכה

אירופהעריכה

רסטורציה לעומת ליברליזם ולאומיותעריכה

לאורך המאה מצויה אירופה בין שני כוחות שמתחרים ביניהם. האחד, השפעות שבסיסן במהפכה הצרפתית של סוף המאה ה-18, שמעוררת בקבוצות שונות במדינות אירופה השראה לקרוא ללאומיות מחד ולליברליזם מאדך. השני, החתירה לרסטורציה, היא השבת הכוח אל המלך, שמנהיגות המעצמות הבולטות של אירופה, שמנצחות את צרפת הנפולאונית בשנת 1815, ומנסות לוודא שמהפכה דומה לא תתרחש גם בשטחן[7].

למרות הניסיונות והמאמצים לחזק את הרסטואציה ולשמור על סטטוס-קוו פוליטי, לאורך המאה עוברת אירופה מהפכה פוליטית-דיפלומטית, כאשר במדינות החשובות ביבשת עובר הכוח בהדרגה ממלכים לפרלמנטים, וזכות הבחירה גדלה אט-אט במדינות השונות[7].

נקודות ציון בתהליך זה:

  • 1815-1796: המלחמות הנפוליאוניות - מספר מאבקים בין צרפת לבין מספר קואליציות אנטי-צרפתיות משתנות, המסתיימות בקונגרס וינה שמגדיר מחדש את מאזן הכוחות באירופה.
  • 1815 ואילך: הקונצרט של אירופה (אנ') - כינוי לתקופה בה מעצמות אירופה יוצרות "מאזן עוצמה" בניסיון להבטיח רסטורציה. המעצמות מנסות לקבל בהסכמה משותפת את ההחלטות החשובות ביותר לגורל אירופה.
  • 1856: חוזה פריז - לאחר הפסדה של רוסיה במלחמת קרים, החוזה מעדכן את יחסי הכוחות באירופה לטובתן של המנצחות במלחמה, ומסדיר בין מעצמות אירופה כלים לקביעת מדיניות בנושאים בינלאומיים[7].

נקודות ציון נוספותעריכה

אמריקהעריכה

 
בשנים 1861–1865 מתרחשת מלחמת האזרחים האמריקנית

המזרח התיכוןעריכה

המזרח הרחוק ואוקיאניהעריכה

אפריקה שמדרום לסהרהעריכה

המרוץ לאפריקהעריכה

  ערך מורחב – המרוץ לאפריקה

אסונות ואיכות סביבהעריכה

  • במחצית המאה מגפת דבר שהכתה באירופה ואמריקה במאות האחרונות מגיעה למזרח הרחוק, ובמשך עשרות שנים גובה המוני קורבנות. בסוף המאה המגפה מתחילה להבלם בזכות התקדמות מדעית[25].
  • לאורך המאה החלו ניסיונות מסודרים לתיעוד התפרצויות של מגפות כולרה, ותועדו 6 התפרצויות, כולן מאזור הודו, שהתפשטו באופן נרחב בעולם, בדרך כלל במסלול דומה למדי שמתחיל מאסיה ועובר לאירופה ולאמריקה. בשיאן גבו מגפות אלו שיעורי תמותה שהגיעו למספר אחוזים מהאוכלוסייה[26].

מדע וטכנולוגיהעריכה

שינוי תפיסה באוניברסיטאותעריכה

במאה ה-19 צוברת תאוצה מגמה מין המאה הקודמת, ובה מאבדת הדת בהדרגה את מקומה ככוח הדומיננטי בהשפעה על הלך הכוח של האוניברסיטאות, ואת מקומה תופסים רעיונות חדשניים של השכלה ומחקר אמפירי. מגמות אלה מזוהות במיוחד עם אוניברסיטת ברלין, שנוסדת בשנת 1809, ובה הניסויים במעבדות מחליפים את ההשערות הפילוסופיות ; תורות תאולוגיות, עקרונות פילוסופיים ודעות רווחות מימי קדם נבדקות בקפדנות ובאובייקטיביות ; סטנדרטים חלוציים של חופש אקדמי מתחילים להפוך לעקרונות מנחים. המודל הגרמני של האוניברסיטה כמכלול של בתי ספר לתארים מתקדמים, המבצעים מחקר מתקדם וניסויים אמפיריים, הוא בעל השפעה עולמית[27].

השינוי התפיסתי הרחב של האוניברסיטאות משנה מהותית את תוכני הלימוד. מדעים כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה והנדסה מחליפים רעיונות תאולוגים בתוכנית הלימודים[27].

במשך המאה מקימות האימפריה הבריטית והצרפתית אוניברסיטאות בקולוניות שלהן באסיה ובאפריקה, וגם ביפן, סין ורוסיה מתפתחות אוניברסיטאות בעקבות לחצים למודרניזציה[28].

תגליות והמצאות בולטותעריכה

במאה זו למדו מדינות המערב לרתום בהדרגה את האנרגיה החשמלית לשימושים מעשיים שונים. הצלחה זו אפשרה המצאתם של פיתוחים רבים נוספים במגוון תחומים.

 
במהלך שנות ה-90 של המאה ה־19 המהנדס הגרמני קרל בנץ הציג את המכונית הראשונה שיוצרה בסדרה זולה להמונים

תרבות פופולריתעריכה

התחזקותן הפוליטית והכלכלית של המעצמות האירופאיות, והתפשטות הקולוניאליזם האירופאי, הביאו איתם לאורך המאה גם השפעה רבה על תרבותם של אזורים רבים ברחבי העולם. מאפיינים של השפעות אלו ניכרו במגוון תחומי התרבות והאמנות וניכרו בין היתר באדריכלות, במוזיקה, בספרות ובציורים המקובלים. חלק מהאזורים קיבלו אימצו השפעות אלו בקלות יחסית ובאחרים רווחה גישה שמרנית יותר שבאה לידי ביטוי בניסיון לשמור על הבידול התרבותי והאומנותי.

אמנותעריכה

התפתחות האמנות המערביתעריכה

במהלך המאה התפתחו מספר זרמים שפעלו זה מול זה במקביל והתפתחו זה מזה[45]:

זרמי אמנות באזורים נוספיםעריכה

  • המזרח הרחוק - בסין לאורך מרבית המאה נחשבו כאמנות גבוהה יצירות ציור בנייר או במשי על אלמנטים מסורתיים דוגמת מגילות תלויות או מתגלגלות, מניפות ועוד. לקראת סוף המאה חדרו יותר ויותר השפעות מערביות לאמנות הסינית וגרמו לפיצול של שני זרמי ציור מרכזיים - ציור לאומי (Guohua) וציור בסגנון מערבי (Yanghua)[46]. בסוף המאה החלה בסין אסכולת בית ספר שאנגחאי (אנ'), ששילבה השפעות של מספר זרמים יחד[3]. בהודו ובאזורים נוספים בדרום אסיה שהיו בשליטה והשפעה בריטית בחלק מהמאה - חדרו השפעות מערביות במהירות, והמצאות מערביות דוגמת צילום עשו את דרכן לאזור זה והשפיעו על האמנות המקומית[4].

התפתחות במוזיקה ובאמנות הבמהעריכה

העולם המערביעריכה

השינויים החברתיים, הכלכליים והטכנולוגיים הדרמטיים שהתחוללו במערב לאורך המאה, השפיעו רבות על תחום המוזיקה. עד למאות הקודמות מוזיקאים היו בדרך כלל נגנים או מלחינים מטעם חצר או מטעם הכנסייה, והמוזיקה נוצרה עבור גורמים אלו. עליית מעמד הביניים במאה ה-19 גרמה לקהל רחב יותר לרצות גישה למופעי מוזיקה ולחינוך למוזיקה. תופעה זו גרמה מצד אחד לצמיחתה של תרבות מופעי-סלון באירועים והגדלת הזדמנויות כלכליות של מוזיקאים, ומצד שני הגדילה את מעמדם של "כוכבים" עולים בתחום המוזיקה הקלאסית, גם בקרב מלחינים וגם בקרב נגנים, כאשר הדוגמאות המפורסמות ביותר ל"כוכבים" הראשונים היו הכנר ניקולו פאגאניני והפסנתרן פרנץ ליסט. עלייתם של נגנים וירטואוזים ופופולרים גרמה להתפתחותם של כלי נגינה חדשים שמתאימים לנגינה וירטואוזית או רמה יותר, וטכנולוגיות חדשות אפשרו פיתוחם, למשל, של כלי קשת ופסנתרים גדולים יותר שנשמעים למרחוק. כאשר גדלו הביקוש והחשיפה, הדבר עודד מלחינים לנסות ולהרחיב את הרף המקובל, וכך קמו תזמורות גדולות יותר, ואותגרו מוסכמות רבות שהיו נהוגות במשך שנים רבות[47].

בשנים 1910-1815 בלטה התקופה הרומנטית במוזיקה הקלאסית - התקופה מתאפיינת במלחינים ששואפים לפרוץ את כבלי המוסכמות והאידיאלים הישנים, כפי הנראה עקב השפעה רבה של המהפכה הצרפתית, ובשאיפה להגמיש את המבנה האחיד של היצירה לטובת הרגש.

השפעתה של המוזיקה המערבית ניכרה באזורים נרחבים גם מחוץ לאירופה, וגרמה להתפתחותם של זרמי ביניים שונים[48].

המזרח הרחוקעריכה

אופרת בייג'ינג (אנ'), סוגת האופרה שנותרה הפופולרית ביותר בסין גם אל תוך המאה ה-21, התגבשה וקיבלה את צורה הנוכחית באמצע המאה ה-19[3].

המזרח התיכוןעריכה

לאחר שנים של בידול יחסי באמנויות אלו, במאה זו חדרו למדינות המוסלמיות סוגות הדרמה והאופרה ששגשגו באירופה[49]. בעקבות פתיחות וסובלנות יחסית באזור מצרים, הפכה בהדרגה מצרים לבירה התרבותית של ארצות הערב במחצית השנייה של המאה, בנוגע לאמנויות הבמה ותחומים נוספים[50].

ספרותעריכה

ספורטעריכה

תהליכי התיעוש והעיור שהחלו בבריטניה הוויקטוריאנית והתפשטו למדינות רבות נוספות במחצית השנייה של המאה הביאו איתם שינויים חברתיים שהשפיעו גם על תחום הפנאי. בעיירות תעשייה ובערים נוצרה בהדרגה שכבה של אנשי מעמד הפועלים שרבים מהם סיימו לעבוד בשבת בשעה מוקדמת, ואלו חיפשו אחר צורות חדשות של פנאי קולקטיבי. אל משבצת פנאי זו נכנס בהדרגה ראשיתו של הספורט הממוסד, ובראשו הכדורגל[54].

עלייה בשיעור האוריינות בתקופה זו במקביל לעלייה בתפוצת הרכבות, אפשרו בפועל לכמות הולכת וגדלה של אנשים לעקוב בעיתונים אחר תוצאות ספורט ולהגיע בפועל למשחקי ספורט מרכזיים או מקומיים. בשני העשורים האחרונים של המאה זינקה הפופולריות של משחק הכדורגל, ואלפי צופים פקדו כל משחק ממוצע[54].

אדריכלותעריכה

אדריכלות מערבית הפכה משמעותית בתרבות העולמית, והשפיעה על אזורים נוספים מחוץ לאירופה. בארצות האסלאם סייעו מומחים אירופים להתאים לתרבות המקומית את החידושים האירופים[55].

זרמים בולטים באדריכלות המערביתעריכה

מגמות נוספותעריכה

נקודות ציון נוספותעריכה

ערים חדשותעריכה

אישים בולטיםעריכה

מדעניםעריכה

לואי פסטר, צ'ארלס דרווין, תומאס אלווה אדיסון, גוטלוב פרגה, קרל פרידריך גאוס, אוגוסטין לואי קושי, ג'יימס קלרק מקסוול, לודוויג בולצמן, מקס פלאנק, חיים ויצמן, פרנסיס גלטון, אלפרד נובל, אלכסנדר גרהם בל, מארי קירי, ניקולה טסלה

ממציאיםעריכה

לואי ז'אק מנדה דאגר, ניספור נייפס, אדוארד מויברידג', תומאס אלווה אדיסון

מדינאיםעריכה

אמניםעריכה

אישים בולטים ביהדותעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצונייםעריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: אירופה במאה התשע עשרה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המאה ה-19

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 ליאו ליידרמן, מה מניע צמיחה כלכלית לאורך זמן?, אוניברסיטת תל אביב, החל מדקה 19:16
  2. ^ 1 2 היסטוריה של ההינדואיזם, אנציקלופדיה בריטניקה
  3. ^ 1 2 3 4 היסטוריה של אמנות סין, New World Encyclopedia
  4. ^ 1 2 3 Nineteenth-Century Court Arts in India, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות
  5. ^ Jacksonian Democracy, history.com
  6. ^ Democratization, אוניברסיטת בילפלד
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 The Concert of Europe to the outbreak of World War I, אנציקלופדיה בריטניקה
  8. ^ Women's suffrage, ballotpedia
  9. ^ 1 2 3 4 5 היסטוריה של הרפואה, אנציקלופדיה בריטניקה
  10. ^ Interactive World History Atlas since 3000 BC
  11. ^ 1 2 3 4 5 English anarchist thought, אנציקלופדיה בריטניקה
  12. ^ Review: Proudhon's “What is Property?”
  13. ^ 1 2 3 4 Interactive World History Atlas since 3000 BC
  14. ^ ליאו ליידרמן, מה מניע צמיחה כלכלית לאורך זמן?, אוניברסיטת תל אביב, החל מדקה 19:16
  15. ^ 1 2 סחר בינלאומי, אנציקלופדיה בריטניקה
  16. ^ מיכאל הרסגור, שעה היסטורית - הסוד של מדינות הרווחה על תולדות דנמרק
  17. ^ William Franklin Willoughby, Labor Legislation in France Under the Third Republic (עמ' 392)
  18. ^ History of London Stock Exchange Group, הבורסה לניירות ערך בלונדון
  19. ^ 1 2 Guillermo Guajardo, A History of Mining in Latin America: From the Colonial Era to the Present by Kendall W. Brown (review), Research Gate
  20. ^ תקן הזהב, אנציקלופדיה בריטניקה
  21. ^ עמי איילון, האם הייתה מהפכת דפוס במזרח התיכון? (עמ' 54-52)
  22. ^ 1 2 Origins and background : Upheavals in Korea and the reactions of Japan and China – Donghak Peasant Rebellion, Japan Center for Asian Historical Records
  23. ^ אמנון כרמל, ‏אבוריג`נים בטסמניה – סוף טראגי למסורת ארוכה, באתר "הידען", 27 ביוני 2008
  24. ^ Stefan Petrow, The Last Man: The mutilation of William Lanne in 1869 and its aftermath
  25. ^ היסטוריה של מחלת הדבר, אנציקלופדיה בריטניקה
  26. ^ George C. Kohn, Encyclopedia of Plague and Pestilence: From Ancient Times to the Present
  27. ^ 1 2 University, בריטניקה
  28. ^ University, בריטניקה
  29. ^ 1 2 Telegraph, אנציקלופדיה בריטניקה
  30. ^ 1 2 3 Richard F. Hirsh, מקור הכוח החשמלי, Virginia Polytechnic Institute and State University
  31. ^ פרופ' ברנרד ו' קרלסון, ממציא החלומות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  32. ^ היסטוריה של הרפואה, אנציקלופדיה בריטניקה
  33. ^ אוניית הקיטור, אנציקלופדיה בריטניקה
  34. ^ Tracks in time: 200 years of locomotive technology
  35. ^ Development of gasoline engines, אנציקלופדיה בריטניקה
  36. ^ רכבי טרקטור, אנציקלופדיה בריטניקה
  37. ^ מכונת תפירה, אנציקלופדיה בריטניקה
  38. ^ גורד שחקים, אנציקלופדיה בריטניקה
  39. ^ היסטוריה של השוקולד, ערוץ ההיסטוריה
  40. ^ צילום, אנציקלופדיה בריטניקה
  41. ^ A VERY SHORT HISTORY OF CINEMA, science and media museum, ‏18 June 2020
  42. ^ History Of Refrigeration
  43. ^ מקלע גאטלינג, אנציקלופדיה בריטניקה
  44. ^ מקלע, אנציקלופדיה בריטניקה
  45. ^ נעם טופלברג, זרמים באמנות המאה ה – 19
  46. ^ Nineteenth- and Twentieth-Century Chinese Paintings from the Robert H. Ellsworth Collection, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות
  47. ^ Nineteenth-Century Classical Music, metmuseum
  48. ^ אמנות אסלאמית, אנציקלופדיה בריטניקה
  49. ^ אמנות אסלאמית, אנציקלופדיה בריטניקה
  50. ^ אמנות אסלאמית, אנציקלופדיה בריטניקה
  51. ^ 1 2 3 19th Century British Literature, אוניברסיטת סנט לואיס
  52. ^ ספרות אמריקאית, אנציקלופדיה בריטניקה
  53. ^ אמנות אסלאמית, אנציקלופדיה בריטניקה
  54. ^ 1 2 כדורגל, אנציקלופדיה בריטניקה
  55. ^ אמנות אסלאמית - אמנות אסלאמית תחת השפעה מערבית, אנציקלופדיה בריטניקה
  56. ^ Neoclassical architecture, אנציקלופדיה בריטניקה
  57. ^ Gothic Revival, אנציקלופדיה בריטניקה
  58. ^ ארכיטקטורה מודרנית ופוסט מודרנית, המכללה למנהל
  59. ^ Paul R. Wonning, Short History of Public Parks - Indiana Edition


שנים במאה ה-19
___ 1801 1802 1803 1804 1805 1806 1807 1808 1809
1810 1811 1812 1813 1814 1815 1816 1817 1818 1819
1820 1821 1822 1823 1824 1825 1826 1827 1828 1829
1830 1831 1832 1833 1834 1835 1836 1837 1838 1839
1840 1841 1842 1843 1844 1845 1846 1847 1848 1849
1850 1851 1852 1853 1854 1855 1856 1857 1858 1859
1860 1861 1862 1863 1864 1865 1866 1867 1868 1869
1870 1871 1872 1873 1874 1875 1876 1877 1878 1879
1880 1881 1882 1883 1884 1885 1886 1887 1888 1889
1890 1891 1892 1893 1894 1895 1896 1897 1898 1899
1900
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המאה_ה-19&oldid=32195420"