היפהפייה הנרדמת

אגדת עם
(הופנה מהדף היפהפייה הנמה)

היפהפייה הנרדמת או היפהפייה הנמה, הוא סיפור מעשיה אודות נסיכה יפהפייה המקוללת על ידי מכשפה רעה. מעשיה זו הפכה לסיפור קלאסי אהוב ועובדה ליצירות רבות, כולל סרט ההנפשה של אולפני דיסני משנת 1959. האגדה שייכת לטיפוס סיפורי 410 בסיווג ארנה-תומפסון. סיפור מס' 50 בלקט של האחים גרים.

גרסת האחים גרים עריכה

הגרסה המקובלת למעשיה מספרת על נסיכה שקוללה כשהייתה תינוקת על ידי פיה רעה משום שלא הוזמנה לחגיגת יום הולדתה של הנסיכה. קללתה של הפיה הרעה קבעה כי ביום הולדתה ה-16 תידקר אצבעה במחט גלגל טווייה, והיא תמות. פיה שהייתה שם לא יכלה לבטל את הקללה והכריזה שהנסיכה רק תישן במשך 100 שנה.

בתגובה, המלך המודאג דורש לשרוף את כל גלגלי הטווייה בממלכה, כדי לנסות להפר את הקללה. ביום הולדתה ה-16, ההורים לא היו בבית והנסיכה הגיעה לעליית גג ישנה, שם ישבה זקנה עם חוט ומחט. הנסיכה, שמעולם לא ראתה חפץ דומה לזה, נגעה בו ובטעות דקרה את אצבעה ונרדמה. כל הארמון שכב גם הוא לישון וסביבו צמחה חומת קוצים שהסתירה את כולו. נסיכים רבים ניסו לעורר את "ורדון קוצני" (Dornröschen), כך כונתה הנסיכה, אך מתו בייסורים על הקוצים.

לאחר כ-100 שנה הגיע נסיך צעיר ואמיץ, חדר מבעד לקוצים שהפכו לשושנים והגיע אל החדר בו שכבה הנסיכה ונשק לה. עם נשיקתו התעוררה הנסיכה והכישוף הוסר מעל הארמון, אם כי ממילא הכישוף הוגבל למאה שנים. הנסיכה והנסיך התחתנו וכאמור במעשיות, חיו באושר ועושר לנצח נצחים.

גרסאות ידועות אחרות עריכה

גרסת שארל פרו (סיפורי אמא אווזה) עריכה

גרסה זו של הסופר הצרפתי שארל פרו (מתוך סיפורי אמא אווזה) נחשבת לגרסה מרוככת עבור ילדים לסיפורו של המשורר והסופר האיטלקי ג'מבטיסטה באזילה (Giambattista Basile): "השמש, הירח וטליה" (אנ') משנת 1634.

בזמן הטבלתה של היפהפייה הנרדמת, מגיעות שבע פיות טובות כדי לאחל לה דברים טובים. אולם, אחת הפיות הזקנות לא מוזמנת כיוון שחשבו שהיא נפטרה. הפיה, כועסת כי נשכחה, מקללת את הנסיכה כי תידקר באצבעה ותמות. הפיה הצעירה והאחרונה, שעוד לא הספיקה לברכה, משנה את הקללה כך שתראה כאילו היא ישנה ל-100 שנים, ותתעורר לאחר נשיקה של נסיך. לאחר שבגיל 15 הנסיכה נדקרת בטעות, הארמון ננטש ונעטף בקוצים. לאחר 100 שנים, נסיך עובר ליד ומגלה את הארמון. כשהוא רואה אותה ישנה, הוא מנשק אותה ומעיר אותה, ואת כל הארמון שהיה תחת כישוף שינה. הם מתחתנים על ידי כומר הארמון. הנסיך ממשיך לבקר אותה ונולדים להם תאומים ("שחר" ו"יום"). כאשר מגיע זמנו של הנסיך לעלות לשלטון, הוא קורא להם לבוא לארמון.

מבלי ידיעתו של הנסיך, אמא שלו ממוצא עוג והיא חצי מפלצת. היא שולחת את המלכה הצעירה והילדים לטבח, עם הוראה שיבשל את הבן לארוחת ערב. הטבח מחליף לבשר טלה. אחר כך כשהמלכה רוצה את הבת, הוא מחליף לבשר עז, ובחלק האחרון, כשהיא רוצה את המלכה הצעירה, הוא מגלה למלכה הצעירה שילדיה עדיין בחיים, ומגיש למלכה האם בשר איילה. המלכה האם מגלה את התרמית ואת המחבוא ושולחת להרוג את כולם, והמלך הצעיר מגיע בזמן להציל את משפחתו ולהרוג את המלכה-האם המרשעת, ואז הם חיים באושר ובעושר.

גרסת באזילה עריכה

סיפורו של המשורר והסופר האיטלקי ג'מבטיסטה באזילה (Giambattista Basile): "שמש, ירח וטליה" (אנ') משנת 1634 (מתוך "סיפור הסיפורים" או ה"פנטמרון") היא גרסה יותר אלימה.[1] עם לידתה של טליה, קורא אביה ליועצים לחזות את עתידה. לאחר שהוא לומד כי היא תידקר ותמות, הוא מנסה להסתיר את כל הפלכים בממלכה. אולם כאשר המקרה קורה בכל זאת, הוא נועל את הארמון ועוזב את הבית לנצח. יום אחד, מלך (לא מהמשפחה של טליה) מגלה בשעת ציד את הארמון. הוא עולה דרך החלון ורואה את טליה שנדמתה לו כישנה. המלך מנצל את ההזדמנות ואונס אותה. לאחר מכן הוא חוזר לממלכתו. טליה נכנסת להיריון ולבסוף נולדים לה שני ילדים. הילדים יונקים משדיה, וכשלא מצאו את הפטמה, מצצו את אצבעותיה וכך קרה שמצצו את הקוץ מאצבעה וטליה נעורה לחיים. טליה קוראת להם "שמש" ו"ירח". יום אחד, המלך חוזר לאותו אזור ומגלה את טליה והילדים. הוא מבטיח לה שהוא יטפל בהם.

אשתו של המלך מגלה על כך כשהמלך ממלמל בשנתו "טליה, שמש, ירח". היא מזייפת מכתב כדי לגרום לטליה לבוא לארמון, וכשהם מגיעים, אומרת לטבח של הארמון להרוג את התאומים ולהכין מהם ארוחת ערב. הטבח, שחס על הילדים ומחביאם, שוחט טלאים במקומם. הארוחה ערבה למלך. לאחר מכן, מזמנת אליה המלכה את טליה, ומשזו מגיעה, היא נחושה לשרוף אותה חיים. בעודה פושטת את בגדיה לקראת גזר דין המוות, זועקת טליה ולמשמע צעקותיה מגיע המלך. משנודע לו כל דבר המעשה, מצווה הוא לשרוף את המלכה על אותו המוקד, יחד עם הטבח. הטבח מוכיח לו כי למעשה הציל את ילדיו, והסוף מגיע לסיומו כאשר המלך נותן פרס לטבח ונושא את טליה לאישה.

גרסאות דיסני עריכה

  ערך מורחב – היפהפייה הנרדמת (סרט, 1959)

בשנת 1959 יצא לאקרנים עיבוד קולנועי מונפש של חברת וולט דיסני לסיפור היפהפייה הנרדמת. בסרט נקראת הנסיכה "אורורה", ולאחר שהקללה הוטלה, שולחים אותה הוריה המודאגים למחבוא כדי לגונן עליה מפני הקללה של המכשפה הרעה, עד שיום הולדת ה-16 יחלוף ואז תוכל לחזור לביתה. אורורה עוברת לגור עם 3 פיות טובות שמגדלות אותה בבקתת עץ קטנה ביער. היא חיה חיים פשוטים של בת כפר רגילה והיא אינה יודעת שהיא נסיכה. לרוע המזל, המכשפה מצליחה למצוא את אורורה והקללה מתקיימת.

הנסיך, שהתאהב באורורה כשפגש אותה בעבר מבלי לדעת שהיא בעצם הנסיכה המקוללת, יוצא להצילה. כדי לעשות כן הוא נלחם במכשפה הרעה שלכדה אותו ומצליח להביסה בעזרת שלוש הפיות. הוא מוצא את אורורה ונושק לה והיא מתעוררת לחיים. היא חוזרת לחיק הוריה האוהבים ונישאת לנסיך.


  ערך מורחב – מליפיסנט (סרט)

בשנת 2014 יצא לאקרנים הסרט "מליפיסנט" המתאר את המעשייה מנקודת מבט שונה מזו המתוארת בסרט המקורי ובמעשייה עצמה, ושופך אור על מניעיה האמיתיים של המכשפה הרעה (מליפיסנט; מילולית בלטינית: "לחולל רוע"[2]) שגולמה בסרט על ידי השחקנית אנג'לינה ג'ולי.

הבלט עריכה

  ערך מורחב – היפהפייה הנרדמת (בלט)

בשנת 1890 עלה הבלט "היפהפייה הנרדמת" לראשונה, על בימתו של תיאטרון מריאינסקי בסנקט פטרבורג. המוזיקה נכתבה בין השנים 1888–1889 על ידי המלחין המפורסם פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, והכוריאוגרפיה נעשתה בידי מריוס פטיפה. על אף שהבלט אינו מפורסם כמו הבלטים האחרים של צ'ייקובסקי, אגם הברבורים ומפצח האגוזים, זוהי אחת היצירות הכי מבוצעות שלו (וכמו שני הבלטים האחרים, היא חלק בלתי נפרד מרפרטואר קלאסי), וכן הבלט שהופעת הבכורה שלו זכתה להצלחה גדולה יותר מזה.

שיר הנושא של גרסתו של דיסני ליפהפייה הנרדמת, "פעם בחלום", מבוסס על "ואלס הגרלנדה" מתוך המערכה הראשונה של הבלט, כמו גם שאר חלקים מתוך הפסקול של הסרט אשר מבוססים גם הם ככל הנראה על חלקים מתוך היצירה. אפילו שמה של הגיבורה בסרט, "אורורה" (על שם אלת השחר המיתולוגית במקור), ככל הנראה שאול מעלילת הבלט של צ'ייקובסקי.

בתרבות עריכה

בשנת 2012 עלתה בישראל הצגת הילדים "היפהפייה הנרדמת" בהפקת התיאטרון שלנו.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה