אורורה (מיתולוגיה)
אָוּרוֹרָה (בלטינית: Aurora, משמעותה 'שחר') היא אלת השחר במיתולוגיה הרומית ובשירה הלטינית. אורורה היא בת-השוואה לאלה היוונית אאוס, הגם שאורורה אינה טומנת בחובה תהודה כלשהי לאלה קדמונית אדירה. אלת השחר ההינדית היא אוּשַאס.
במיתולוגיה הרומיתעריכה
במיתולוגיה הרומית, אורורה, אלת השחר, מחדשת את עצמה בכל בוקר ובוקר ונוסקת לרוחב השמים, בהכריזה על הגעת החמה. יש לה שני אחים: אח (סוֹל, השמש) ואחות (לוּנַה, הירח).
מיתוס שנלקח מאגדות האלה היוונית אאוס על ידי משוררי הלטינית מגולל את סיפורו של אחד ממאהביה, נסיך טרויה, טיתונוס. טיתונוס היה בן-תמותה, ואמור היה להזדקן ולבסוף למות. ברצותה לחיות עם אהובה לנצח נצחים, אורורה ביקשה מיופיטר (המקביל לזאוס) להעניק חיי אלמוות לטיתונוס. יופיטר נענה למשאלתה, אולם המשאלה הייתה פגומה ולא כללה את שמירת מראהו הצעיר לנצח. כתוצאה מכך, טיתונוס הוסיף להזדקן לעד, ואורורה הפכה אותו לבסוף לחגב.
אורורה בתרבות המודרניתעריכה
באחת מן הגרסאות של היפהפייה הנרדמת נקראה היפהפייה הנרדמת אורורה.
האסטרואיד 94 Aurora (אנ') שהתגלה ב-1867 על ידי ג'יימס קריג ווטסון נקרא על שמה.
