הכוכב המסתורי

ספר קומיקס

הכוכב המסתוריצרפתית: L'Étoile mystérieuse) הוא הספר העשירי בסדרת הקומיקס "הרפתקאותיו של טינטין" שנכתבה ואוירה על ידי הסופר והצייר הבלגי הרז'ה. רצועות הקומיקס של עלילת הספר הוצגו לראשונה במהלך שנת 1941 בשחור לבן במגזין "לה סואר" ושנה לאחר מכן יצא בצבע.

הכוכב המסתורי
L'Étoile mystérieuse
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת הרז'ה
שפת המקור צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה הרפתקאות
מקום התרחשות בריסל, רייקיאוויק, אקוריירי, Aurora, אוקיינוס הקרח הצפוני, Peary, meteoroid עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Casterman
תאריך הוצאה 1942
הוצאה בעברית
הוצאה מ. מזרחי
תאריך 2008
תרגום אורי פינק
סדרה
סדרת ספרים הרפתקאותיו של טינטין
ספר קודם הסרטן בעל צבתות הזהב
הספר הבא תעלומת ה"חד-קרן"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בישראל יצא הספר בגרסה עברית בשנת 2008 על ידי הוצאת הספרים מ. מזרחי בתרגום אורי פינק.

עלילת הספר עריכה

טינטין ושלגי מבחינים בכוכב גדול ומשונה בדובה הגדולה, ופונים למצפה כוכבים כדי לברר את העניין. פרופסור פוצדל, מנהל המצפה, מסביר לטינטין כי הכוכב הוא למעשה מטאור, שלפי חישוביו אמור לפגוע בכדור הארץ ולהביא לסוף העולם. המטאור, שעם התקדמותו לכיוון הארץ גורם לגל חום בלתי נסבל, גורם לפאניקה רבה, ואדם המציג את עצמו בשם "הנביא פיליפוס" מכריז ברחובות שהגיע יום הדין. לבסוף המטאור חולף על פני כדור הארץ מבלי לפגוע בו, ומתברר שחישוביו של הפרופסור פוצדל היו שגויים. אך חלק קטן מהמטאור נוחת בכדור הארץ, בים הארקטי, וגורם לרעידת אדמה. פרופסור פוצדל מגלה שהמטאור מכיל סוג חדש של מתכת, ומארגן משלחת על מנת להגיע אל המטאור ולאסוף דגימות מהמתכת החדשה. אל המשלחת מצטרפים טינטין, שלגי וקפטן האדוק, ומדענים נוספים. הם יוצאים למסע בספינה בשם "אורורה". כשטינטין עולה לספינה הוא נתקל באדם מסתורי, ומגלה שהוא הטמין מקל דינמיט בספינה, אך מצליח לכבות אותו לפני שיתפוצץ.

במקביל בנקאי עשיר מסאו ריקו בשם בולווינקל יוצר משלחת משלו, שמטרתה דומה - להשיג את המטאור. חברי המשלחת שלו יוצאים בספינה בשם "פארי". כדי להשיג את מטרתו, מנסה בולווינקל לחבל במסעה של משלחת המדענים - הוא אחראי למקל הדינמיט שמצא טינטין על סיפונה, ומאוחר יותר, בזמן ההפלגה, ניסה לנגח אותה עם ספינה אחרת וכך לגרום לה לטבוע בלב ים. ניסיונות החבלה לא מצליחים, אך כשה"אורורה" עוגנת באיסלנד על מנת לתדלק הוא מצליח לעכבם: חברת הדלק שייכת לו, והוא פוקד על העובדים שלא לתדלק ספינה בשם "אורורה". העובדים נשמעים להוראתו וכשקפטן האדוק מגיע כדי לבקש תדלוק, הפקיד משקר ואומר שאין מספיק דלק. מזימתו כמעט מצליחה, אך הקפטן פוגש את ידידו הוותיק קפטן צ'סטר, שעוזר לו להשיג תדלוק בדרך מתוחכמת.

ה"אורורה" עוקפת את ה"פארי" וכמעט מגיעה למטאור, אך הם נאלצים לסטות ממסלולם עקב איתות SOS שקיבלו, בקשת עזרה מהספינה "קנטאקי סטאר" שהתנגשה בקרחון. טינטין מגלה שהאיתות מזויף, שהספינה "קנטאקי סטאר" כלל אינה קיימת, ושבולווינקל אחראי לזיוף. מכיוון שה"אורורה" כבר פנתה לכיוון ההפוך מהמטאור ולא תספיק להשיג את ה"פארי", טינטין, יחד עם שלג וחבר צוות נוסף, נשלח במטוס ימי לכבוש את המטאור לבדו. טינטין צונח מהמטוס, ומגיע למטאור בשלום רגע לפני שהמשלחת היריבה מגיעה אליו. הוא מניף את דגל משלחתו על המטאור כדי להכריז בעלות, והמשלחת היריבה נאלצת לעזוב.

תקלה ב"אורורה" גורמת לכך שהיא תגיע למטאור רק בעוד שלושה ימים, וטינטין מחליט להישאר על המטאור, יחד עם שלגי, עד שה"אורורה" תגיע.

במהלך שהותו על המטאור, הוא מגלה שלמתכת החדשה יש מספר תכונות מוזרות - היא מחממת את הסביבה, וכל מה שנוגע בה ישירות מתחיל לגדול בקצב מואץ. כך, גלעין תפוח שזרק טינטין על אדמת האי הופך תוך מספר דקות לעץ תפוח ענק. מאוחר יותר המטאור מתחיל לנטות על צידו ולשקוע אל תוך הים. טינטין מצליח לקחת אבן גדולה מהמטאור לפני שקיעתו, והוא ושלגי נאספים על ידי המטוס הימי. משימת המשלחת הוכתרה בהצלחה, הידיעה מתפרסמת ברדיו ונאמר שבולווינקל (שלא מוזכר בשמו, אלא מוזכר כ"בנקאי מסאו ריקו") ישלם על פשעיו.

ביקורת עריכה

הספר ספג ביקורת רבה, בשל ההשקפות הגזעניות או האנטישמיות שנטען שביטא. לדבריו של בנואה פטרס, קומיקסאי ומומחה ליצירותיו של הרז'ה, "הכוכב המסתורי מהווה את 'האישום העיקרי' נגד הקומיקסאי".[1] להשקפות אלו הייתה משמעות רבה במיוחד בתקופת פרסום הקומיקס, לאחר מלחמת העולם השנייה.

גילויי אהדה לגרמניה עריכה

הרכב שתי המשלחות היריבות אינו נייטרלי: כל המשתתפים במשלחת ה"אורורה", המשלחת ה"טובה", הם ממדינות נייטרליות או כאלה שעמדו לצד גרמניה (שוודיה, פורטוגל, ספרד, צרפת וגרמניה), ואילו אויביהם הם אמריקאים. לדבריו של ההיסטוריון פסקל אורי, "בין אם הרז'ה אוהב את זה ובין אם לא, לנושא זה של אירופה הממוינת בקפידה... הייתה משמעות פוליטית מדויקת מאוד בשנת 1942".[2]

נושא זה גרם למתיחות עזה בין הרז'ה לאחיו, פול רמי, שבתקופת פרסום הקומיקס שהה בגרמניה כשבוי מלחמה. אחד מהשבויים האחרים תיאר איך הפך פול ל"ירוק מזעם" כשראה בעיתון את הסצנה שצייר אחיו, שבה המשלחת האמריקאית מובסת. אירוע זה הותיר חותם מתמשך ביחסים בין שני האחים.[3]

גילויי אנטישמיות עריכה

 
הסצנה בספר "הכוכב המסתורי" בו מופיעים דמויותיהם של יצחק ושלמה היהודים

אחד הטיעונים המרכזיים לאנטישמיות בספריו של הרז'ה הוא ספר זה אשר התפרסם במהלך הכיבוש הגרמני של בלגיה. בסצנה אשר הופיעה במקור בעיתון הבלגי "Le Soir" ב-11 בנובמבר 1941 הופיעו דמויותיהם של יצחק ושלמה, שני גברים יהודים בעלי מראה מאיים אשר שומעים כי סוף העולם מתקרב. אחד מהם, אשר מדבר בצרפתית קלוקלת, מציין בתגובה כי הוא מצפה לסוף העולם כיוון שלא יהיה חייב לשלם את חובותיו לנושיו. דמות נוספת בספר היא דמותו של הבנקאי האמריקני המרושע בלומשטיין, אשר משמש כספונסר של המשלחת המתחרה. הרז'ה צייר את דמותו של בלומשטיין עם מאפיינים סטריאוטיפים גזעניים אשר היו נפוצים בקריקטורות אנטישמיות במהלך שנות ה-30 ושנות ה-40.[4][5] במהלך העלילה מתגלה אופיו הנבזי של בלומשטיין כאשר הוא מנסה להשתמש בטקטיקות מלוכלכות וקטלניות על מנת לעכב את ספינתו של טינטין.

לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר שנחשפו ברחבי העולם ממדי השואה, צונזרו החלקים בהם הופיעו הדמויות היהודיות בספר - הסצנה בה הופיעו דמויותיהם של יצחק ושלמה הוסרה לחלוטין מהמהדורה החדשה של הספר "הכוכב המסתורי" ואילו השם "בלומשטיין" שונה לשם הנייטרלי יותר "בולווינקל" ומוצאו שונה למדינה הבדיונית "סאו ריקו".

הרז'ה אמר על כך בריאיון מאוחר יותר:

אכן ציירתי בנקאי אנטיפתי עם פרצוף שמי ושם יהודי: בלומנשטיין מ"הכוכב המסתורי". אבל, האם זה מעיד על אנטישמיות?... נראה לי שבכל אוסף הטיפוסים הרעים שיצרתי, יש מהכל: תיארתי לא מעט "רשעים" מכל המוצאים, מבלי להתמקד במיוחד בגזע זה או אחר. מאז ומתמיד סיפרו "בדיחות על יהודים", "בדיחות על בני מרסיי", "בדיחות על סקוטים", וזה כשלעצמו לא ממש רע. אבל מי היה צופה שהבדיחות על היהודים יגיעו, בדרך הידועה לנו כיום, לסוף כזה, במחנות המוות של טרבלינקה ואושוויץ?... בשלב מסוים מחקתי את השם בלומנשטיין, והחלפתי אותו בשם אחר, שמובנו בניב של בריסל הוא "חנות קטנה לממתקים": "בולווינקל"... ומאוחר יותר נודע לי שגם זה שם יהודי!

Benoît Peeters, A Never Ending Trial: Hergé and the Second World War, Rethinking History, 2002

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Benoît Peeters, Hergé, fils de Tintin, 2006, עמ' 242
  2. ^ Pascal Ory, Tintin au pays de l'ordre noir, Magazine de l'histoire
  3. ^ Benoît Peeters, Hergé, fils de Tintin, 2006, עמ' 244
  4. ^ Benoît Peeters, A Never Ending Trial: Hergé and the Second World War, Rethinking History, 2002
  5. ^ יעל אברהם, עולם בעט ומכחול - הרז'ה, באתר מקור ראשון