הלב הרגיל

הלב הרגיל
*The Normal Heart*
	כרזת שידור בטלוויזיה
מבוסס על	מחזה באותו השם מאת לארי קריימר
בימוי	ראיין מרפי
הופק בידי	בראד פיט; ראיין מרפי; סקוט פרגסון
תסריט	לארי קרמר
עריכה	אדם פן
שחקנים ראשיים	מארק רופאלו; מאט בומר; טיילור קיטש; ג'ים פרסונס; אלפרד מולינה; ג'וליה רוברטס
מוזיקה	קליף מרטינז
צילום	דניאל מודר
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי HBO, Plan B Entertainment
חברה מפיצה	HBO
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה, ישירות לווידיאו
הקרנת בכורה	25 במאי 2014
משך הקרנה	133 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט טלוויזיה; סרט להט"בי
פרסים	זוכה פרס גלובוס זהב
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

הלב הרגיל (באנגלית: The Normal Heart) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 2014, שבויים על ידי ראיין מרפי. התסריט נכתב על ידי לארי קרמר, שהתבסס על המחזה האוטוביוגרפי ברובו שפרסם בשנת 1985 באותו שם. בסרט מככבים מארק רופאלו, מאט בומר, טיילור קיטש, ג'ים פרסונס, אלפרד מולינה, ג'ו מנטלו, וג'וליה רוברטס.

הסרט יצא ב-26 באוגוסט 2014.^[1] הסרט שודר לראשונה בישראל לכבוד שבוע הגאווה ב-13 ביוני 2014, ב-yes3.^[2]בטקס פרי האמי 2014, זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר.^[3]

הסרט מציג את משבר האיידס בעיר ניו יורק בין השנים 1981 ל-1984, כפי שנראה מנקודת מבטו של הסופר והאקטיביסט נד ויקס, המייסד היהודי-אמריקאי ההומוסקסואל של קבוצת תמיכה בולטת בנפגעי ה-HIV. ויקס העדיף עימותים ציבוריים גלויים על פני אסטרטגיות רגועות ופרטיות יותר, אותן העדיפו שותפיו, חבריו ובן זוגו - ארוניסטים ברובם. ההבדלים בדעותיהם הובילו לוויכוחים תכופים שאיימו לערער את הגשמת מטרותיהם המשותפות.

עלילה

בקיץ של 1981, נוסע נד ויקס (מארק רופאלו) - מחזאי הומוסקסואל גלוי מניו יורק - למסיבת יום ההולדת של חברו קרייג דונר (ג'ונתן גרוף) בלונג איילנד. במקום נמצאים צעירים הומוסקסואליים רבים אחרים, שחוגגים את יכולתם להפגין את מיניותם בגלוי. על אף שהוא נראה צעיר ובריא, קרייג מתמוטט על החוף ללא סיבה נראית לעין, ולאחר מכן מתחיל לסבול משיעולים. מאוחר יותר הוא מתחיל לסבול מפרכוסים אלימים ומובהל לבית החולים, שם נקבע מותו זמן קצר לאחר מכן.

במהלך הנסיעה שלו בחזרה לניו יורק, נד קורא מאמר בניו יורק טיימס, שכותרתו: "סרטן נדיר אובחן ב-41 הומוסקסואלים". הוא מבקר במשרדה של ד"ר אמה ברוקנר (ג'וליה רוברטס), רופאה שמתניידת בכיסא גלגלים. היא מספרת לו שטיפלה בחולים רבים שהופיעו אצלם סימפטומים של מחלות שבדרך כלל לא פוגעות באנשים, אלא אם כן קרסה המערכת החיסונית שלהם. נראה כי כל המקרים הללו הופיעו בקרב גברים הומוסקסואלים. היא מבקשת מנד לעזור להעלות את המודעות למחלה הזו בקרב הקהילה ההומוסקסואלית. נד מארגן כינוס בביתו ומזמין רבים ממכריו ההומוסקסואלים לשמוע את ד"ר ברוקנר. על אף שאין לה ראיה חותכת, היא מאמינה שהמחלה עוברת באמצעות מגע מיני, וטוענת שעליהם להימנע מקיום יחסי מין בתקופה הנוכחית כדי להימנע ממקרים חדשים. ההצעה מכעיסה ומקוממת את המשתתפים, שטוענים שדימוי שלילי לקיום יחסים הומוסקסואליים יפגע בקהילה, והאיסור עצמו קיצוני ולא ריאלי.

נד, ברוס נילס (טיילור קיטש), טומי בואטרייט (ג'ים פרסונס), מיקי מרכוס (ג'ו מנטלו) וכמה חברים אחרים מקימים ארגון קהילתי שנועד להתמודד עם משבר הבריאות בקהילה ההומוסקסואלית הגברית. הארגון עוסק בגיוס תרומות למחקר רפואי של המחלה, שעכשיו נקראת איידס, ומקים קו חם לסיפוק מידע וייעוץ. למרות התנגדותו של נד, ברוס נבחר להיות נשיא הארגון בשל היותו אהוב ומקובל על האנשים, בניגוד לנד שמצטייר כלוחמני ואגרסיבי מדי. נד מגייס את אחיו בן, שותף בכיר בחברת עורכי דין נחשבת, לספק ייעוץ משפטי חינם לארגון. עם זאת, בין השניים פורץ עימות ונד מסרב להמשיך לדבר עם אחיו בטענה שבן לא רואה בו אדם שווה ערך בשל הזהות המינית שלו.

נד יוצר קשר עם פליקס טרנר (מאט בומר), עיתונאי הומוסקסואל מהניו יורק טיימס, בתקווה שיוכל להשתמש בקשריו בתחום התקשורת על מנת לפרסם את משבר הבריאות המחריף. פליקס מסרב בטענה שזה לא בטווח היכולת שלו, אבל השניים מתחילים מערכת יחסית רומנטית. בהמשך מופיעים אצל פליקס סימפטומים של המחלה אך נד נשאר לצדו ומטפל בו ככל שהמצב מחמיר.

ד"ר ברוקנר ונד מבקרים בבית חולים מקומי שבו מאושפזים כמה מהפציינטים שלה. אנשי צוות בית החולים נמנעים מלהיכנס לחדרים מפחד להידבק, ולכן הטיפול שמקבלים החולים גרוע מאוד, וגם לאחר המוות הפרוצדורה מבזה ולא אנושית. ד"ר ברוקנר מנסה לגייס מענק כספי על מנת לקדם את המחקר שלה על המחלה, אבל מאמציה נבלמים על ידי נציגי הממשלה. לאחר מאמצים כושלים לפגישה עם ראש העיר, נד מוזמן לפגישה בבית הלבן אבל יועץ הנשיא שאיתו הוא נפגש מתעניין בעיקר בסבירות לפגיעה בגברים הטרוסקסואליים, ממניעים אנוכיים, ומסרב לעזור. חברי הוועד מתאגדים נגד נד ומוציאים אותו מהארגון, בטענה שהטקטיקות שבהן הוא נוקט פוגעות בהם.

פליקס יוצר קשר עם אחיו של נד בבקשה שיעזור לו לערוך את צוואתו, שבה הוא מבקש להוריש הכול לנד. בן, שמתרשם מאישיותו של פליקס שמגיע אליו חולה מאוד, מחדש את הקשר עם נד. נד נמצא עם פליקס הגוסס בבית החולים וד"ר ברוקנר עורכת להם טקס נישואים מאולתר בנוכחותו של בן. נד נוסע להרצות באוניברסיטת ייל, שם למד בצעירותו, לרגל שבוע הגייז שנחגג שם. בסיום הסרט הוא יושב בצד וצופה בזוגות הרוקדים כשהוא דומע ומחייך.

שחקנים ודמויות

שם השחקן/ית	שם הדמות	הערות
מארק רופאלו	אלכסנדר "נד" ויקס	אלטר אגו של לארי קריימר
מאט בומר	פליקס טרנר	עיתונאי, בן-זוגו של ויקס
טיילור קיטש	ברוס נילס	חברו של ויקס
ג'ים פרסונס	טומי בואטרייט	עמיתו של ויקס
אלפרד מולינה	בן ויקס	אחיו של ויקס
ג'וליה רוברטס	ד"ר אמה ברוקנר	רופאה וידידתו של ויקס
ג'ו מנטלו	מייקל ר. "מיקי" מרכוס	חברו של ויקס
בי. די. וונג	באזי	עוזר במרפאה של ד"ר ברוקנר
ג'ונתן גרוף	קרייג דונר	חברו של ויקס
סטפן ספינלה	סנפורד	מכר של ויקס שחלה באיידס
פין ויטרוק	אלברט	בן-זוגו של ברוס
דניס או'הר	הירם קיבלר	יועצו של ראש עיריית ניו יורק
קורי סטול	ג'ון ברונו	יועצו של נשיא ארצות הברית
דניאל פרלנד	אסטל	לסבית שמתנדבת בארגון
פרנק דה חוליו	ניק
אדם בי. שפירו	בלה

הפקה

צילום

הצילומים החלו -8 ביוני 2013 בעיר ניו יורק במדינת ניו יורק.^[4] ב-12 ביולי הצוות נראה מצלם את הסרט בשכונה איטליה הקטנה.^[5] במהלך הצילומים, ההפקה הושהתה זמנית על מנת לתת לחלק מהשחקנים לשנות את מראם החיצוני; בומר רזה 18 קילו כדי להראות את נזקי האיידס בדמותו.^[6]

קבלה

שידור

הסרט שודר לראשונה בערוץ HBO ב-25 במאי 2014 בשעה 21:00, והוקרן בהקרנה מוקדמת בפסטיבל הסרטים והווידאו Inside Out בטורונטו, אונטריו ב-23 במאי.^[7]

ביקורת

הסרט קיבל הכרה ביקורתית חזקה מהמבקרים ומהקהל, עם תשבחות רבות שהופנו לבימויו של ראיין מרפי, לתסריט של לארי קריימר ולעיבוד המוצלח של המחזה שלו לטלוויזיה, למשחק (במיוחד לזה של מארק רופאלו, מאט בומר, טיילור קיטש, ג'ים פרסונס, ג'ו מנטלו וג'וליה רוברטס),^[8] לדרמה, למסרים המוסריים ולערכי ההפקה. אתר אוסף חוות הדעת Rotten Tomatoes נותן לסרט ציון של 93% המבוסס על ביקורות של 45 מבקרי סרטים עם ציון ממוצע של 7.8 מתוך 10. הקונצנזוס אומר: "הודות להופעות שוות פרס אמי של צוות שחקנים בעל מוניטין, הלב הרגיל הוא לא רק דרמה מלאת עוצמה ושוברת לב, אלא גם תיעוד חיוני של אירועים המובילים אל, ומתרחשים בתחילת משבר האיידס."^[9] Metacritic, המייחס ציון ממוצע בעל משקל מתוך 100 לחוות דעת של מבקרים מרכזיים, נותן לסרט ציון של 85 בהתבסס על 33 חוות דעת, המצביע על 'הכרה אוניברסלית'.^[10]