תרומה

מתנה לנזקק או נצרך
עמדת "Freebox" בברלין, גרמניה, 2005, המשמשת כמרכז הפצה לתרומות של פריטים שונים.

תרומה היא מתנה הניתנת, בדרך כלל למטרות צדקה או על מנת לקדם מטרה כלשהי. תרומה כוללת נתינה של כסף, שירותים, מוצרים חדשים או משומשים, כביגוד, צעצועים, מזון וכלי רכב. תרומה גם עשויה להיות גם הענקת סיוע הומניטרי, ויכולה להתייחס גם לסיוע רפואי כגון תרומת דם או אף תרומת איברים להשתלה.

תרומה ניתנת ביוזמת התורם או ביוזמת מקבל התרומה, העוסק בהתרמה. תרומות ניתנות על ידי אנשים פרטיים וגם על ידי תאגידים.

סוגי תרומותעריכה

מתקיימים סוגים אחדים של תרומות:

  • תרומת כסף: זו דרך תרומה פשוטה ונפוצה. היא מתקיימת כתרומה חד-פעמית וגם כתרומה מתמשכת בהוראת קבע. בסכומים קטנים ניתנת תרומה זו ניתנת למקבל התרומה ללא הגדרת מטרה; תרומה בסכומים גדולים ניתנת פעמים רבות למטרה מוגדרת, כגון הקמת בניין חדש באוניברסיטה. תרומת כסף לקבצן קרויה נדבה.
  • התנדבות: תרומת עבודה של אדם לפעילות ללא תשלום למען מטרה חברתית.
  • תרומת חפצים: תרומה ניתנת גם באמצעות חפצים המועילים למקבל התרומה. תרומות נפוצות מסוג זה הן תרומות של ביגוד, צעצועים ומזון. לעיתים כוללות תרומות מסוג זה חפצים ששימשו את התורם ויותר אין לו צורך בהם (למשל בגדים וצעצועים ששימשו ילד שהתבגר), ולעיתים אלה תרומות של חפצים שנרכשו רק לשם תרומתם.
 
ניידת להתרמת דם של בית החולים לילדים בבוסטון, ארצות הברית.
  • תרומה מגוף האדם: לאלטרואיסטיות במיוחד נחשבות תרומות שאדם תורם מגופו: תרומת דם ותרומת איבר לשם השתלה בגופו של אדם אחר (אדם מסוים או אדם אנונימי). בנוסף לתרומות אלה מאדם חי, מקובלות גם תרומות איברים מגופו של אדם שמת, על פי הוראה שלו בעודו חי או על פי הסכמה של בני משפחתו לאחר מותו. תרומה נוספת מסוג זה היא תרומת גופה למדע. בהקשר זה המושג "תרומה" מקובל גם לנתינה תמורת תשלום (תרומת זרע, תרומת ביציות ועוד) - מעשה כזה אינו בגדר תרומה כהגדרתה בערך זה, והוא למעשה מכירה.

תמורה לתורםעריכה

תרומה, על-פי הגדרתה, ניתנת באופן וולונטרי. לעיתים ניתנת התרומה מבלי לצפות לתמורה כלשהי, כאשר מימוש קיצוני של מצב זה נוצר בעת "מתן בסתר", שבו מקבל התרומה כלל אינו יודע מי התורם, וממילא אינו יכול לתת כל תמורה. התמורה העיקרית שמקבל התורם הוא תחושת הסיפוק על שהפנה את כספו למטרות ראויות. לעיתים מקבל התורם תמורה נוספת. כאשר תורמים ציוד, בציוד נעשה למעשה שימוש חוזר ולכן יש גם תרומה לאיכות הסביבה.

כבוד והוקרהעריכה

 
אובליסק הטכניון, שנבנה כאות הוקרה לתרומה כספית גדולה מקרן ראסל ברי

התמורה המקובלת ביותר לתורם היא כבוד והוקרה שמעניק לו מקבל התרומה, בין אם באמירת תודה ובין אם בדרך בולטת יותר. למוסדות, שתרומות מהוות חלק ניכר מתקציבם, יש דרך ממוסדת למתן הוקרה לתורמים. אוניברסיטאות, למשל, מקפידות להעניק לתורמים הוקרה בצורת קריאת חדר, בניין, פקולטה, קתדרה וכדומה על שם התורם, בהתאם לגודל תרומתו.

זיכוי ממס הכנסהעריכה

מדינות שונות מעודדות את משלמי המיסים לתרום כספים למוסדות ציבוריים שאושרו לכך, על ידי מתן הטבות במס הכנסה בהתאם לגובה התרומה. בישראל קיים סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, לפיו אדם אשר תורם למוסדות אלה יהנה מזיכוי ממס בשיעור 35% מתרומתו.[1] שכיר יכול, בתנאים מסוימים, לקבל זיכוי זה באמצעות מקום עבודתו.[2] חברה התורמת למוסדות אלה תקבל זיכוי בשיעור מס חברות באותה שנה.

תמורה סמליתעריכה

לעיתים מוצגת התרומה כרכישה בעלות מופרזת. כך למשל הופעות גאלה ורכישת חפצים קישוטיים (סיכות בגד, מחזיקי מפתחות) ברווח גבוה מאד. לחפצים הקישוטיים שימוש נוסף, כמו מדבקות הקש בדלת וצמיד לייבסטרונג - הצגתם בפומבי מעודדת אחרים לתרום.

תרומות בישראלעריכה

בישראל רווחת תופעת התרומות, הן על ידי גופים והן על ידי אנשים פרטיים. שיעור העוני בישראל, הגבוה בהשוואה למדינות מערביות אחרות, מדגיש את הצורך של חלק מהאוכלוסיות בקבלת התרומות. בפרט, שכיחה התופעה בחברה החרדית, הן בשיעור התורמים הגבוה והן בשיעור מקבלי התרומות.[3] הנורמות הגבוהות של תרומות בחברה זו מקורן בחיוב לתרום על פי ההלכה (מצוות מעשר) כמו גם ההשקפה ההלכתית לפיה צדקה שקולה כנגד כל המצוות, והנורמות הקהילתיות-חברתיות המאפיינות חברה סגורה, כחברה החרדית.

הסדרת תרומות בחקיקהעריכה

חוקים אחדים עוסקים בעידוד לתרומה ובהסדרתן של תרומות:

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אליצפן רוזנברג, מאות מיליוני שקלים ממתינים לכם: תרמתם? נצלו את החזרי המס, באתר ynet, 7 באפריל 2017
  2. ^ אישור למעביד למתן זיכוי לפי סעיף 46 לעובדיו, באמצעות תלוש שכר, באתר רשות המסים בישראל
  3. ^ ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי, 2016 (אוקטובר)."מתן תרומות כספיות בחברה החרדית". המכון החרדי למחקרי מדיניות. 6 באוקטובר 2016. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2018. 
  4. ^ מידע לציבור על תרומות, באתר מבקר המדינה
  5. ^ פיצוי תורמים חיים, באתר משרד הבריאות