הלוח המוסלמי
לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'רי (בערבית: تقويم هجري), הוא לוח שנה שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו. לוח שנה זה הוא לוח שנה ירחי, כלומר מבוסס על מספר קבוע של פעמים שבהן הירח משלים מחזור מופעים אחד שלם. לצד לוח שנה זה ישנו לוח השנה ההיג'רי השמשי, בו נעשה שימוש בעיקר באיראן.
עקרונות בסיסיים
עריכהלוח השנה המוסלמי מורכב מ-12 מחזורי ירח, או חודשים, שהם 354–355 יום. יום מוסלמי מתחיל בערב עם שקיעת השמש ומסתיים בשקיעתה הבאה. כל חודש מוסלמי הוא בן 29 או 30 יום וחל עם מולד הירח, הנצפה מיד לאחר שקיעת החמה. ויש הרואים שתחילת היום הוא אחרי ראיית הירח הנולד והלילה קודמת ליום, לכן מנהגים רבים מתחילים בלילה ולא ביום, כמו תפילת התראויח ברמדאן, או הימנעות מגילוח הפנים בעשרת הימים הראשונים של חודש החג'.
מניין החודשים בלוח המוסלמי מבוסס על "ראייה בפועל של מולד הירח" (כלומר, לוח השנה המוסלמי אינו "לוח קבוע")[1]. כאשר ראייה בפועל של מולד הירח אינה אפשרית מיד לאחר שקיעת השמש ביום ה-29, יום זה ייחשב כיום ה-30 לאותו החודש ורק למחרת יחול ראש החודש הבא.
חודשי השנה המוסלמית הם: מֻחַרַם, צַפַר, רביע אל-אוול, רביע א-ת'אני, ג'ומאדא אל-אולא, ג'ומאדא א-ת'אניה, רג'ב, שעבאן, רמדאן, שַׁוַאל, ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה.
| מס' | שם החודש | משמעות השם | מס' ימים בחודש |
| 1 | מֻחַרַם (محرم) | החודש המקודש | 30 |
| 2 | צַפַר (صفر) | החודש הבטל | 29 |
| 3 | רַבִּיע אַלְאַוַל (ربيع الأوّل) | האביב הראשון | 30 |
| 4 | רַבִּיע אַתְ’־תַ’אנִי (ربيع الثاني) | האביב השני | 29 |
| 5 | ג’וּמַאדַא אַלְאוּלַא (جمادى الأولى) | היובש הראשון | 30 |
| 6 | ג’וּמַאדַא אַלְאַחִ'ירָה (جمادى الآخرة) | היובש האחרון | 29 |
| 7 | רַגַ'ב (رجب) | החודש הנערץ | 30 |
| 8 | שַעְבַּאן (شعبان) | חודש החלוקה | 29 |
| 9 | רַמַד'אן (رمضان) | החום הכבד | 30 |
| 10 | שַׁוַאל (شوال) | חודש הצייד | 29 |
| 11 | ד'וּ-אַלְקַעְדַה (ذو القعدة) | חודש הישיבה | 30 |
| 12 | ד'וּ-אַלְחִגַ'ה (ذو الحجة) | חודש העלייה לרגל | 29/30 |
כל שנה מוסלמית מתחילה ב-1 במֻחַרַם, החודש הראשון בשנה. מניין השנים המוסלמיות חל למן היום הראשון של שנת ההג'רה, כלומר מ-1 במוחרם, ה-16 ביולי 622. ההג'רה עצמה אירעה במהלך חודש רביע אל-אוול, או ספטמבר 622. להמחשה, שנת 2009 לפי לוח השנה הגרגוריאני, חופפת ברובה לשנת 1430 לספירה המוסלמית. 1 במוחרם לשנת 1430 המוסלמית חל ב-29 בדצמבר 2008[2], ואילו 1 במוחרם לשנת 1431 המוסלמית חל ב-18 בדצמבר 2009[3].
בלוח המוסלמי לא נהוג עיבור שנים, והשנה המוסלמית מורכבת מ-12 חודשי ירח בלבד. להגדרה זו אין סייגים. לעומת לוח השנה העברי או לוח השנה הסיני, השנה המוסלמית אינה מתואמת עם השנה הטרופית (קרי, הקפת כדור הארץ את השמש). להמחשה, 33 "שנות שמש" (שנים טרופיות), שוות באורכן בקירוב ל-34 שנים בלוח המוסלמי. לכן, ניתן למצוא כי כל חודש מוסלמי פלוני מקביל לחודש עברי בשנה העברית, אך מדי 2–3 שנים אותו חודש מוסלמי יימצא מקביל לחודש עברי אחר. זאת בשל מנהג עיבור השנים הנהוג בלוח השנה העברי ואינו נהוג בלוח השנה המוסלמי. יחד עם זאת, באיראן ואפגניסטן נהוג לוח השנה ההיג'רי השמשי (אנ'), שאינו לוח שנה ירחי אלא שמשי.
נכון להיום (18 בדצמבר 2024) הצטבר פער של כ-43 שנים במניין השנים בין לוחות השנה המוסלמי והגרגוריאני, בעוד על פי המוסלמי חלפו כ-1445.47 להג'רה, בגרגוריאני עברו 1402 שנים, 5 חודשים ויומיים.
התאריך המוסלמי היום הוא 16 ג'ומאדא א־ת'אניה 1446.
חגי האסלאם ומועדיו
עריכהכאמור, לעומת לוח השנה העברי, לוח השנה המוסלמי מבוסס על מחזורי ירח בלבד ואינו מתואם עם השנה הטרופית. הואיל והשנה המוסלמית קצרה מן השנה הטרופית ואינה מתואמת איתה, יוצא שמדי שנה בשנה חגי האסלאם ומועדיו "נודדים" על פני עונות השנה, בקצב של 10–11 ימים אחורנית (ביחס לשנה גרגוריאנית רגילה). כך יוצא שחגי האסלאם ומועדיו חלים בעונות שנה שונות ולא בעונה קבועה מסוימת. חג מוסלמי המתקיים בקיץ למשך מספר שנים, יתקיים בשנים אחרות בחורף. תופעה זו אינה מאפשרת יצירת חגים עונתיים או חקלאיים (באסלאם אין חגים הקשורים לטבע ולעונות השנה). כצפוי, מדי כמה שנים גם צום הרמדאן זז מעונה לעונה, עובדה המקשה במיוחד על הצמים בצום זה כאשר הצום חל בקיץ.
הלוח הערבי הקדום
עריכההלוח הערבי הקדום שהיה מקובל בתקופה הטרום איסלאמית, שימש בסיס להחלת הלוח המוסלמי. לעומת הלוח המוסלמי, בלוח הערבי הקדום הונהגו שנים מעוברות כפי שהיה נהוג בלוח השנה הבבלי ועדיין נהוג בלוח השנה העברי.
מנהג עיבור השנים חדל בהחלת לוח השנה המוסלמי. זאת לפי דבר הפסוק בקוראן: "מניין החודשים אצל אללה שנים-עשר חודשים"[4]. על-פי המסורת המוסלמית פסוק זה הביא מוחמד מפיו של אללה במהלך חיג'ת אל-ודאע, החג' שקיים מוחמד לפני מותו.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- moonsighting - אתר המכיל מידע רב על הלוח המוסלמי, שיטות חישוב שונות, החלטות מקומיות בנוגע לקביעת ראשי החודשים המוסלמיים, ותחזיות לגבי אפשרות ראיית הירח והראייה בפועל.
- Calendar Converter, www.fourmilab.ch מחשבון המאפשר למצוא תאריך מוסלמי בלוח הנוצרי ולהפך.
- לוח שנה גרגוריאני מוסלמי (אורכב 26.01.2012 בארכיון Wayback Machine)
- ההיסטוריה של לוח השנה המוסלמי, התוכנית ללימוד ערבית.
- הלוח המוסלמי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מנהג ראיית מולד הירח עדיין נוהג בימינו אצל היהודים הקראים.
- ^ אתר islamicmoon(הקישור אינו פעיל, 7.2.2020)
- ^ שם
- ^ סורת א-תובה (החזרה בתשובה), פסוק 36.