הליקטיתיים

ההליקטיתיים (שם מדעי: Halictidae) היא משפחה גדולה מאוד וכמעט קוסמופוליטית של דבורים קצרות-לשון.

הליקטיתיים
זכר במין Halictus tetrazonianellus
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	דבוראים
תת־סדרה:	Apocrita
משפחה:	הליקטיתיים
שם מדעי
Halictidae ‏תומסון, 1869

אקולוגיה

מרבית ההליקטיתיים מקננים בקרקע, אם כי מספר טקסונים מקננים בעץ.

מינים רבים בתת-המשפחה Halictinae מראים דרגות שונות של אורח חיים חברתי, לעיתים עם הפרדה לקסטות של מלכה ופועלות. במינים מסוימים קיימת שונות תוך-מינית בדרגת החברתיות בין קינים שונים, המושפעת ככל הנראה מתנאי הסביבה.

מספר סוגים ומינים של הליקטיתיים הם חומסנים (קלפטופרזיטים), המטפילים מינים אחרים של דבורים (לרוב מאותה המשפחה). חומסנות התפתחה באופן עצמאי לפחות תשע פעמים בתוך המשפחה. בין החומסנים, ידוע במיוחד הסוג Sphecodes, שמראהו מזכיר מעט צרעות (גוף קרח ובטן לרוב בצבע אדום). נקבת ה-Sphecodes מתגנבת לתא שהפונדקאית סיימה לצייד אותו בלחם דבורים והטילה בו כבר את הביצה. הנקבה הטפילה משמידה את הביצה ומטילה ביצה משלה במקומה.

ההליקטיתיים היא אחת מארבע משפחות דבורים הכוללת מינים הפעילים אך ורק בשעות דמדומים (למשל בתת-סוג Sphecodogastra של Lasioglossum) או אפילו בשעות הלילה (למשל בסוג Megalopta). מינים אלו מאופיינים בעיניות מוגדלות, המסייעות בראייה בחושך.

סיסטמטיקה ואבולוציה

המאובנים העתיקים ביותר של הליקטיתיים מתוארכים לאאוקן המוקדם, וכוללים מספר מינים כגון Neocorynura electra ו-Augochlora leptoloba, הידועים ממצבורי ענבר. על פי המיון העדכני, המשפחה מחולקת לארבע תת-משפחות, סוגים רבים ויותר מ-2,000 מינים מוכרים. תת-משפחת Rophitinae היא ככל הנראה קבוצת אחות לשלוש התת-משפחות האחרות (Nomiinae,‏ Nomioidinae ו-Halictinae), בהסתמך על תכונות מורפולוגיות ונתונים מולקולריים.

חלוקה סיסטמטית

תת-משפחת Rophitinae

תת-המשפחה הקדומה ביותר, מהווה קבוצת אחות לשלוש תת-המשפחות האחרות. מינים רבים בתת-משפחה זו הם אוליגולקטיים (אוספים אבקה ממשפחת צמחים אחת בלבד). בישראל מופיעים הסוגים

• Systropha דבורים בינוניות, מגושמות, אוליגולקטיות על מינים שונים של חבלבל. בישראל שני מינים, האחד (S. planidens) נפוץ באזור הים-תיכוני והשני (S. hirsuta) מעט קטן יותר, נדיר מאוד ומוגבל לאזור המדברי.
• Dufourea - דבורים זעירות עד בינוניות, בדרך כלל אוליגולקטיות
• Rophites - סוג קרוב מאוד ל-Dufourea

• 
  Systropha planidens, זכר על חבלבל רפואי, הכרמל

תת-משפחת Nomiinae

בישראל מופיע הסוג Pseudapis.

תת-משפחת Nomioidinae

תת-משפחה קטנה של דבורים זעירות המונה שלושה סוגים. לרוב המינים צבעי שחור וצהוב עם פספוס על גב הבטן. בישראל מופיעים Ceylalictus ו-Nomioides. תפוצתם בכל הארץ, אך עיקר השפע והמגוון הוא באזור המדברי.

• 
  Ceylalictus variegatus, נקבה אוספת אבקה מפרע מסולסל, רחובות
• 
  Nomioides, זכר על חצב מצוי, הכרמל

תת-משפחת Halictinae

תת-המשפחה המפותחת והגדולה ביותר. מונה מינים רבים עם דרגות שונות של חברתיות וכן מינים קלפטופרזיטיים. לרוב הטקסונים בעולם הישן צבעים שאינם בולטים, בדרך-כלל בגוון שחור-אפור. לעומתם, בעולם החדש ישנם טקסונים רבים בעלי צבע ירוק-כחול ססגוני עם ברק מתכתי, למשל בשבט Augochlorini ובסוג Agapostemon:

• 
  Augochlora pura, זכר, קנדה
• 
  Augochlorella aurata, נקבה, ארצות הברית
• 
  Agapostemon coloradinus, נקבה, ארצות הברית

בישראל מופיעים הסוגים

• חריצית (Lasioglossum) - סוג ענקי של דבורים זעירות עד בינוניות (בדרך כלל) המקננות באדמה, מונה מעל 1700 מינים, מתוכם מעל 70 מופיעים בישראל. לרוב המינים צבע אפור כהה עד שחור וקשה מאוד להבדיל ביניהם; למינים בודדים צבע אדום או מתכתי. מקור השם הוא בפס קצר דמוי חריץ בחלק האחורי של הבטן. במינים השונים ניכרות דרגות שונות של חברתיות, היוצרות רצף הדרגתי ממצב החיים היחידאי ועד לחברתיות מפותחת. בישראל נפוצים בכל הארץ ובייחוד באזור הים-תיכוני. מינים בולטים:
  • הליקטית רחבת-פסים (L. malachurum) - מין חברתי. נפוצה באזור הים-תיכוני באביב, בעיקר על קרקעות כבדות.
  • הליקטית השוליים (L. marginatum) - מין חברתי. נפוצה באזור הים-תיכוני באביב, בעיקר בשטחי חורש ים-תיכוני. הזכרים נמשכים לריחו של סחלב הגליל המחקה ככל הנראה את פרומון הנקבה וכך מאביקים אותו (מנגנון של האבקת רמייה).
  • L. pseudosphecodimorphum - מין זעיר. חלקו הקדמי של הבטן בצבע אדום. נפוץ בעונת הקיץ באזור הים-תיכוני. יחידאי ופולילקטי.
  • L. politum - מין זעיר, צבעו שחור. חברתי ופולילקטי. נפוץ בעונת הקיץ באזור הים-תיכוני.
  • L. nigripes pharaonis - מין בינוני. הבטן בצבע אדום. נפוץ בעונת הקיץ באזור הים-תיכוני.

• 
  L. pseudosphecodimorphum, נקבה על פרע מסולסל, הכרמל
• 
  הליקטית רחבת-פסים, נקבה על פרח אבטיח, שפלת יהודה
• 
  הליקטית השוליים, נקבה על מסרק, הכרמל
• 
  L. nigripes pharaonis, נקבה על קורטם דק, הכרמל

• הליקטית (Halictus) - דומה מבחינות רבות לסוג חריצית, אשר פוצל ממנו בעבר. מונה כ-260 מינים. להליקטית פספוס בולט יותר על גב הבטן בהשוואה לחריצית, וקיים מגוון של מופעי צבע בין המינים השונים. תת-הסוג Seladonia מתאפיין בצבעים מתכתיים מבריקים; תת-הסוג Vestitohalictus, הנפוץ בעיקר במדבר, מתאפיין בקוטיקולה בהירה ושעירה חסרת ברק; ואילו תתי-הסוגים האחרים לרוב בצבע אפור כהה עד שחור בדומה לסוג חריצית, אך עם פסי רוחב לבנים בולטים יותר. מינים בולטים:
  • הליקטית עקודה (H. maculatus)
  • הליקטית מזרחית (H. resurgens) - מין חברתי
  • הליקטית ארבע-פסית (H. quadricinctus) - המין הגדול ביותר, יחידאי
  • הליקטית שש-פסית (H. sexcinctus) -
  • H. subauratus

• 
  הליקטית ארבע-פסית, זכר על חרחבינה מכחילה, הגליל
• 
  הליקטית מזרחית, זכר על קורטם דק, הכרמל
• 
  H. subauratus, נקבה על קורטם דק, הכרמל

• Sphecodes - דבורים טפיליות. הבטן לרוב בצבע אדום לפחות בחלקה.
• Thrincohalictus - סוג נדיר ובו מין יחיד, Thrincohalictus prognathus, מוגבל לצפון הארץ. קרוב לסוגים הליקטית וחריצית ונבדל מהם בגפי פה ארוכות ובולטות, בייחוד בזכר.

• 
  Sphecodes olivieri, זכר על פיגמית מגובששת, הנגב
• 
  Thrincohalictus prognathus, זכר על אשבל מופסק, הגליל
• 
  Thrincohalictus prognathus, נקבה, הגליל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הליקטיתיים בוויקישיתוף

• הליקטיתיים, באתר ITIS (באנגלית)
• הליקטיתיים, באתר NCBI (באנגלית)
• הליקטיתיים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• הליקטיתיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• הליקטיתיים, באתר GBIF (באנגלית)