פרע
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
פֶּרַע (שם מדעי: Hypericum; בלעז: היפריקום) הוא סוג של צמחים עשבוניים, חד-שנתיים או רב-שנתיים, תת-שיחים, שיחים או לעיתים רחוקות מאוד במשפחת הפרעיים. סוג זה הוא הגדול ביותר ממשפחת הפרעיים וכולל 512 מינים שתחום תפוצתם משתרעת כמעט בכל העולם, למעט אזורים קרים מאוד או יבשים מאוד[1][2]. בישראל, הסוג פרע הוא הנציג היחיד של משפחה הפרעיים וכולל 10 מיני בר ועוד 13 צמחי תרבות[3][4].
 פרע
| |
|---|---|
 פרע לבנוני | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | מלפיגאים |
| משפחה: | פרעיים |
| סוג: | פרע |
| שם מדעי | |
 Hypericumליניאוס, 1753 | |
מיני הפרע מאופיינים בעלים שֶעַל פניהם נקודות בלוטיות שקופות או שחורות ופרחים צהובים בעלי 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת מפורדים ואבקנים רבים ומספר עמודי שחלה.
למינים אחדים מסוג זה חשיבות כצמחי מרפא.
תיאור כללי
עריכהסוג זה כולל כ-512 מינים, רובם עשבים ומיעוטם שיחים, הנפוצים על פני רוב אזורי כדור הארץ. הם נעדרים מהקטבים וממדבריות. מספר המינים מתחלק באופן שווה, בערך, בין העולם החדש (אמריקה הצפונית, אמריקה הלטינית והעולם הישן (אסיה, אירופה, אפריקה).
10 מינים ממין זה גדלים בר בארץ ישראל, מהם שלושה נפוצים (פרע צמיר, פרע מסולסל ופרע קטן עלים) ושבעה נדירים או שתפוצתם מצומצמת.
שימוש רפואי
עריכהלמיני סוג זה ערך לאדם כצמחי מרפא, והם מגודלים ומעובדים לצורך זה. במין "פרע מחורר" (שם מדעי: Hypericum perforatum), ששמו העממי St. John's Wort, משתמשים לצורך הפקת תמציות ותרופות, שלהן השפעה מעודדת על מצב רוח, ונוגדת דיכאון[5][6][7]. מדובר בסגולה ייחודית בעולם הצומח, שכן זהו צמח המרפא היחיד שנחשב לנוגד דיכאון[דרוש מקור]. הפרע יעיל יותר מפלצבו בהפחתת דיכאון קל או בינוני[8]. מיצוי של הצמח אף נרשם כתרופה (הדורשת מרשם רופא) תחת השם המסחרי רמוטיב[9].
לצמח, במינונים נמוכים בלבד (250 מ"ג רמוטיב), השפעה חיובית על זיכרון מילולי לטווח קצר. למינונים גבוהים השפעה שלילית בתחום זה[10].
נראה שהפרע בטוח לשימוש לתקופה של עד 12 שבועות. עם זאת, הוא יוצר אינטראקציות עם תרופות רבות[8]. הפרע עלול להפחית את האפקטיביות של תרופות רבות כגון תרופות למניעת הריון, נוגדי דיכאון, תרופות קרדיולוגיות, תרופות נוגדות סרטן, תרופות לדילול דם וסטטינים מסוימים[8]. צריכה של פרע יחד עם תרופות נוגדות דיכאון עלולה לגרום לתופעות לוואי מסוכנות הקשורות ברמות גבוהות של סרוטונין[8]. תופעות לוואי של הצמח כוללות רגישות לאור, קשיי שינה, חרדה, פה יבש, סחרחורת, בעיות עיכול, עייפות, כאבי ראש ופגיעה בתפקוד המיני[8]. ייתכן שהשימוש בפרע מסוכן לנשים בהיריון או מניקות[8]. בקרב חיות מעבדה הפרע גרם למומים מולדים[8]. תינוקות יונקים לאמהות שלוקחות פרע עלולים לחוות קוליק תינוקות, עייפות ואי נוחות[8].
תיאור מורפולוגי
עריכה
צמחים עשבוניים, חד-שנתיים או רב-שנתיים, תת-שיחים, שיחים או לעיתים רחוקות עצים, לפעמים הם בעלי קנה שורש, קירחים או שעירים, עם תעלות בלוטתיות, חללים או נקודות המכילות שרפים או שעווה (ענבר), שמנים אתריים (חיוורים, שקופים), ולעיתים גם היפריצין ופסאודוהיפריצין (שחור או אדום) בחלקים שונים של הצמח.
הגבעולים גליליים (ללא תלמים או רכסים משמעותיים) או מצולעים בעלי 2, 4, או 6 קווים בתחילה (הקווים בדרך כלל מוגבהים), ולאחר מכן לעיתים הופכים לזוויתיים, גליליים או מכונפים; הקליפה חלקה או מפוספסת, לפעמים דמוית שעם או מנוקדת.
העלים נגדיים או ערוכים בדּוּרִים (קבוצת עלים סביב מִפְרק), פשוטים ועל פי רוב משתיירים (לא נושרים במהרה), יושבים (ללא פטוטרת). שפת הטרף תמימה (אינה משוננת) שטחם על פי רוב נקוד בבלוטות שקופות (בלוטות שמן) או על פי רוב בעלי נקודות שחורות בשפתם בצדם התחתון.
הפרחים יחידים או ערוכים בתפרחות סיומות ואמיריות (ממוקמות בקצה הגבעול, עם יותר מ-2 פרחים).
הפרחים גדולים למדי, דו-מיניים, נכונים, צהובים (בישראל) או ורודים, בעלי עלי עטיף כפול, מפורדי עלי כותרת, בעלי שחלה עילית (עטיף הפרח והאבקנים מאוחים לחוד מתחת לשחלה).
הגביע בעל 3 עד 5 עלים על פי רוב, בישראל 5 ואין לגביע שניים משניות.
הכותרת נכונה עם 4 או 5 עלים, לעיתים רחוקות 3 או 6 וצבעם צהוב עד כתום, לפעמים עם גוון אדמדם. עלי הכותרת מתמידים או נשירים, כאשר כל עלה כותרת חופף את עלה הכותרת הסמוך לו רק בקצהו השני (contorted).
האבקנים משתיירים או נשירים, מספרם 10 עד 300 לעתים רחוקות 5 או 650. הם מסודרים בטבעת רציפה או מקוטעת, או בקבוצות של 4 או 5 לעיתים רחוקות 3, כשהקבוצות נפרדות או מאוחות, כל קבוצה מכילה 1 עד 125 אבקנים[11].
בישראל, האבקנים מרובים על פי רוב ומאוחים ל-3 אגודות או ל-5 לעיתים רחוקות מפורדים או נראים מפורדים[12].
הזירים נפרדים או מאוחים בבסיסם.
המאבקים צהובים עד כתומים, מוארכים עד אליפסואידים, כמעט שווים בקוטרם, לפעמים עם בלוטה ענברית או שחורה על הקונקטיב (רקמה שמחברת בין שקי האבקה של המאבק);
השחלה עילית, בעלת מגורה אחת ו-3 עד 5 שליות דופניות או בעלת 3 עד 5 מגורות ושליה זוויתית. הביציות מרובות.
עמוד השחלה 3 עד 5 מפורדים או מאוחים בצורות שונות בבסיסם, מפושטים עד פחות או יותר צמודים.
הפרי הלקט הלקט רב-זרעי נפתח עם 2 עד 5 קשוות, לפעמים עם רצועות בלוטתיות או שלפוחיות.
הזרעים צרים גליליים עד אליפסואידיים, לפעמים מצולעים. קליפת הזרע מחורצת או מרושתת עד מיובלת.
מיני הסוג
עריכה10 מינים של הסוג פרע מיוצגים בצמחיית ארץ ישראל. פרע ננסי (Hypericum nanum) המופיע במגדיר "הצהוב" לא אותר בישראל והוא גדל בהרי הלבנון.
פרע אזובי
עריכה
פֶּרַע אֲזוֹבִי (Hypericum amblysepalum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי נדיר מאוד ונמצא על סף איום בישראל. הצמח קירח ובעל גבעולים זוחלים וגבעולי פריחה זקופים וגבוהים המתנשאים לגובה של 1 עד 1.7 מטר. תפוצתו משתרעת מדרום מזרח טורקיה ועד צפון מערב איראן וצפון ישראל. בישראל הוא גדל כמעט רק בגליל, בבקעות ובמדרונות מוארים בחורש. תקופת הפריחה היא מסוף מרץ ועד תחילת יוני. הגבעולים מצולעים ולאורכם נמשכות 2 צלעות (כנפיים) בולטות ולא רצופות. כאשר קטעי הכנפיים מצטלבים זה בזה. העלים גדולים, דמויי אזמל, קרחים, חסרי פטוטרת ומזכירים עלי אזוב. עלי הגביע דמויי ביצה ומשונשנים, אינם שווים זה לזה ונושאים בלוטה שחורה בקצה כל שן (בניגוד לפרע מחודד ופרע מנוקב להם עלי גביע דמוי אזמל ששפתם תמימה). אורכם של עלי הגביע הוא שליש עד חמישית מאורך עלי הכותרת. הפרחים גדולים יחסית לרוב מיני הפרע האחרים הגדלים בישראל למעט פרע ריחני. האבקנים ערוכים ב-3 אגודות. עלי הכותרת שווים זה לזה, משוננים קלות ונושאים בלוטות שחורות זעירות בקצות השיניים. פרחים: גדולים יחסית לרוב מיני הפרע האחרים הגדלים בישראל, למעט פרע ריחני. האבקנים ערוכים בשלוש אגודות. עלי הכותרת שווים זה לזה, משוננים קלות ונושאים בלוטות שחורות זעירות בקצות השיניים.
פרע לבנוני
עריכהפֶּרַע לְבָנוֹנִי (Hypericum libanoticum) הוא בן שיח בלעדי (אנדמי) ונדיר להרים הגבוהים של הלבאנט: הרי הלבנון, הרי מול הלבנון והחרמון. מין זה גדל במדרונות אבניים ומוכי רוח, בין סלעים ברום של 1,600 מ' עד 2,400 מ'. הוא צומח בקבוצות צפופות ולא ביחידים, אבל אוכלוסיותיו אינן גדולות. פריחתו בצבע צהוב בוהק, מרהיבה ביופייה ומושכת את העין למרחוק לקראת גלי הפריחה האחרונים בחרמון, בצדם של חדעד הלבנון וקדד אדום-הפרחים הפורחים בגווני לילך חיוורים ביותר. הפריחה מאמצע יוני עד אמצע אוגוסט ועיקרה ביולי. הפרחים גדולים (קוטרם 2 ס"מ), והם מסודרים בצפיפות בתפרחות דמויות אשכול מוארך. גבעולי התפרחת זקופים ואדמדמים, גליליים וחסרי צלעות ואין להם בלוטות אדומות בעוד לפרע מחוספס, הגדל אף הוא בחרמון, ישנן בלוטות אדומות לכל אורך הגבעול. בלוטות שחורות זעירות מסודרות לאורך שולי כל אחד מעלי הגביע ועלי הכותרת. עלי הכותרת אינם משתיירים בפרי לאחר הפריחה. זירי הפרחים מאוחים ל-3 אגודות. הפרי הלקט אדום כהה, מאורך ומחודד בראשו, בנוי משלושה עלי שחלה המשונצים בתפר שביניהם. הזרעים מרובים ושחורים, והם נובטים בנקל מיד לאחר הרטבתם. פרע לבנוני הוא בן שיח קירח שגובהו מתנשא עד 25 ס"מ במהלך עונת הפריחה. מחוץ לעונת הפריחה, הוא נראה כגוש קטן של ענפים מעוצים שממהם יוצאים עלים נגדיים ופשוטים. העלים צרים וגליליים, מתחדדים כלפי בסיסם ושפתם גלולה לאחור. קשה לזהות את הפרע הלבנוני ללא הפריחה מכיוון שאין בלוטות שחורות על העלים שלו. לעיתים ניתן לראות גבעולי תפרחת יבשים מזדקרים מתוך הגוש המוריק הקטן, עם קליפה אדומה-חומה, וזהו סימן זיהוי שמסייע בזיהוי הצמח[13][14][15].
פרע מחודד
עריכהפֶּרַע מְחֻדָּד (Hypericum tetrapterum) הוא עשב רב-שנתי נדיר מאוד שנמצא בסכנת הכחדה בישראל. הצמח גדל על קרקעות לחות ובגדות נחלים במספר מצומצם של אתרים, רק בצפון עמק החולה ובגולן. מספר אתרי הגידול של הצמח נמצא במגמת ירידה. הפריחה בקיץ פריחתו בקיץ כמו בכל צמחי גדות ובתי גידול לחים, בדומה לפרע ריחני, מסוף יוני עד תחילת אוקטובר.
מאפיינים: הצמח בעל שלוחות שבסיסן מעוצה ומגיע לגובה של 40 עד 80 סנטימטרים. הגבעולים שלו זקופים ומסועפים מבסיסם, קירחים ובעלי ארבע צלעות מכונפות רציפות[12]. הגבעולים זרועים בדלילות בבלוטות שקופות ובבלוטות שחורות. העלים של הפֶּרַע מְחֻדָּד נגדיים, יושבים (ללא פטוטרת), ואורכם נע בין 1.5 ל-3 סנטימטרים. צורתם מוארכת-אליפטית והם קהים בקצותיהם. בצדם העליון של העלים יש בלוטות שקופות ובקרבת שולי העלה יש בלוטות שחורות. התפרחות אמיריים או בחיקי העלים ודמוי אשכול-סוכך. קוטר הפרח הוא כ-1.5 סנטימטרים. עלי הגביע מאוחים בבסיסם, דמויי אזמל-מחודד, תמימים ויש עליהם בלוטות מעטים, בעיקר בשוליים, ולעתים בקצה עלה הגביע יש בלוטה שחורה גדולה. אורך עלי הגביע הוא מחצית מאורך עלי הכותרת. חמישה עלי הכותרת של פֶּרַע מְחֻדָּד צהובים ומבריקים, ומכוסים בדלילות בבלוטות שחורות ובבלוטות שקופות. האבקנים מרובים ומסודרים ב-3 אגודות, כאשר הם מאוגדים בשלישיות ומאוחים עד רבע מאורכם. בראש הקונקטיב (הרקמה המחברת בין שני שקי האבקה של המאבק) ישנה בלוטה שחורה. השחלה של הצמח היא עילית ומספר עלי השחלה נע בין 3 ל-5. הפרי הוא הלקט בצורת חרוטי, צבעו חום-אדום בעת ההבשלה, בעל 3 עד 5 מגורות, ומכיל זרעים מרובים ומחורצים.
פרע מחוספס
עריכהפֶּרַע מְחֻסְפָּס (Hypericum scabrum) הוא הוא צמח עשבוני רב-שנתי או בן-שיח, קירח, נדיר מאוד בישראל הגדל אך ורק בצוקים בחרמון. תפוצתו נרחבת מטורקיה ועד הר החרמון ועד שינג'יאנג בסין. הוא גדל בבתות טרגקנטיות של הרים גבוהים.
מאפיינים: הגבעולים מחוספסים, גליליים וחסרי צלעות (כנפיים) בולטות, ולאורכם יושבות על פי רוב בלוטות אדומות בלתי מסועפות. התפרחת היא מקבץ צפוף של אשכולות דמויות סוכך. עלי הגביע מאוחים כדי 1/3 עד 2/3 מאורכם. הפריחה מתחילת מאי עד אמצע יולי.
פרע מנוקב
עריכהפֶּרַע מְנֻקָּב (Hypericum perforatum) - ראו ערך.
פרע מסולסל
עריכהפֶּרַע מְסֻלְסָל (Hypericum triquetrifolium) – עשב רב-שנתי מסועף ודליל בנופנו, הגדל בבתי גידול מופרעים.[דרושה הבהרה] צמח נפוץ, הגדל בעיקר בחבל הים-תיכוני. הפריחה בחודשי הקיץ.
פרע סיני
עריכהפֶּרַע סִינַי (Hypericum sinaicum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי או בן-שיח ננסי שרוע ומשתרג מכוסה בכסות צמרית שגדל בהרי המדבר הגבוהים בדרום סיני וצפון מערב ערב הסעודית. תפוצתו בדרום מערב ירדן מוטלת בספק. מן הכרית שהצמח יוצר מתרוממים גבעולי פריחה. העלים נגדיים, לבידים וזעירים, 5 עד 8 מ"מ, בעוד לפרע צמיר עלים שאורכם 3 עד 5 ס"מ. בצידם התחתון של העלים קיימות בלוטות שחורות מעטות ומפוזרות וכמעט ואינן ניכרות. עלי הגביע משוננים כמסור בשוליהם ובעלי שיניים זעירות, או כמעט תמימים, ומסתיימים בשן מחודדת (ולא קהה).
פרע צמיר
עריכהפֶּרַע צָמִיר (Hypericum lanuginosum) – הוא בן שיח (בעל בסיס מעוצה) ירוק-עד, מזרח ים-תיכוני נפוץ ממשפחת הפרעיים. גובהו פחות מ-70 ס"מ והוא מכוסה בכסות צמרית ומלבינה, למעט בתפרחת הקירחת. הוא צמח עם מאפיינים ברורים המאפשרים זיהוי קל גם בהעדר פרחים באמצעות זיהוי הנקודות שחורות הטיפוסיות על שפת עלי הגביע והחפים ושולי העלים. הגבעולים עגולים (לא מצולעים ולא מכונפים). העלים נגדיים, לבידים, אורכם העלים 3 עד 5 ס״מ (בעוד לפרע סיני העלים זעירים 5 עד 8 מ"מ) ודמויי ביצה מאורכת. בסיס הטרף מפורץ ועוטף את הגבעול ומעט ארוך יותר מהמפרק, בלוטות שקופות ובלוטות שחורות מפוזרות קרוב לשוליים של הטרף. העלים התחתונים קהים, העליונים מחודדים וחדים. המחרוזת של הבלוטות השחורות והזעירות בשולי העלים מקלה על זיהוי הצמח גם בהעדר פרחים. התפרחות מסוימות בתפרחות סיומות ואמיריות (ממוקמות בקצה הגבעול). החפים עם בלוטות בעלות עוקץ. הפרחים גדולים יחסית בקוטר כ-1.8 ס"מ, דו-מיניים, נכונים, בעלי עלי עטיף כפול, מפורדי עלי כותרת, בעלי שחלה עילית (עטיף הפרח והאבקנים מאוחים לחוד מתחת לשחלה). הגביעים בעלי 5 עלי גביע בצורת ביצה, משונשנים בברור ומסתיימים בחוד קהה, שפתם ובשוליהם בלוטות שחורות. הכותרת בעל 5 עלי כותרת צהובים, שאורכם פי 2 עד 3 מהגביע; עלי הכותרת בדרך כלל חסרים בלוטות בשוליים. האבקנים מאוחדים בבסיסם לשלוש אגודות עם בלוטה שחורה בקצה הקונקטיב. הפרי הלקט דמוי ביצה. הזרעים גליליים (אינם מכונפים), עם דגם מרושת. הפריחה היא מתחילת מרץ עד תחילת אוגוסט ועיקרה במאי ויוני. הפרח נסגר בלילה. פרע צמיר הוא צמח סלעים צמיר מלבין שגדל בבתי-גידול טבעיים בלבד בחבל הים-תיכוני בישראל, במחשופים של סלעים קשים, בסדקי סלעים ובכיסי קרקע בחורשים ובבתות ובהרים בצפון ישראל ומעט גם במרכזה: בחרמון, בגליל עליון, בגליל התחתון, בכרמל, בשומרון, בשפלה, בהרי יהודה ובגלבוע. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות של מזרח של הים התיכון, מקפריסין דרום טורקיה עד סיני. המין פרע צמיר מעדיף צל / צל חלקי, בניגוד למיני פרע אחרים הגדלים בשמש מלאה. הפרחים מוּשְרִים בשמן יוצרים שמן אדום משכך כאב.
פרע קטן-עלים
עריכהפֶּרַע קְטַן-עָלִים (Hypericum thymifolium) הוא בן שיח מסועף וזקוף שגובהו 40 עד 80 ס"מ, ועליו זעירים. הוא צמח חורש של החבל הים-תיכוני, גדלים בעיקר על קרקעות שהתפתחו על סלעי קירטון וחוואר של חבורת יהודה במיוחד בגליל המערבי ובכרמל. זהו בית גידולו של אורן ירושלים. תפוצתו העולמית מצומצמת לדרום מרכז ודרום מזרח טורקיה ועד צפון מערב ישראל. הפריחה מתרחשת מסוף מרץ עד אמצע דצמבר ושיאה מאמצע אפריל עד אמצע אוקטובר.
פרע קטן-עלים הוא בן שיח קירח, מבודר שגבעוליו זקופים וישרים. העלים נגדיים, זעירים, תמימים, מתחדדים כלפי בסיסם ורוחבם עד 3 מ״מ. הגבעולים גליליים (חסר צלעות בולטות), חלקים, חסרי בלוטות. התפרחת מסועפת למעלה בצורת סוכך מדומה עם פרחים קטנים וצהובים. עלי הגביע מפורדים, עם בלוטות שחורות בשפתם. האבקנים מאוחים לשלוש אגודות. הפרי הוא הלקט אדום המלווה בגביע משתייר.
פרע ריחני
עריכהפֶּרַע רֵיחָנִי (Hypericum hircinum) – פֶּרַע רֵיחָנִי (Hypericum hircinum) הוא שיח ים-תיכוני מסועף וגבוה, המתנשא לגובה של 1 עד 3 מטרים. צמח זה, שבית גידולו קרקעות לחות וגדות נחלים, פורח בפרחים צהובים בקיץ. הוא נדיר מאוד בישראל ונמצא בסכנת הכחדה. לפרע ריחני חמישה תת-מינים, מהם אחד גדל בישראל: פרע ריחני תת-מין 'גדול' (Hypericum hircinum subsp. majus), שתפוצתו משתרעת מדרום אירופה (ספרד וצרפת) ועד למזרח התיכון ולערב הסעודית. באירופה, הוא אינו נחשב מין בסכנת הכחדה. הוא נבדל ממיני הפרע האחרים בישראל בפרחיו הגדולים ובעליו הארוכים. פריחתו בקיץ כמו בכל צמחי גדות ובתי גידול לחים ובדומה לפרע מחודד, מסוף יוני עד תחילת נובמבר.
מאפיינים: הגבעולים נגדיים, זקופים או מסתרגים ורבועים (בעלי ארבע מקצועות). העלים נגדיים, יושבים (ללא פטוטטרת), פשוטים, רחבים, שפתם תמימה ואורכם 2 עד 7 ס"מ. העלים מנוקדים בבלוטות זעירות. התפרחות אמיריות (בקצה גבעולי התפרחת) ומעוטות פרחים. הפרח נכון, דו-מיני, צהוב, גדול, מפואר ומרשים, קוטרו 3 עד 5 ס"מ. הגביע בעל חמישה עלי גביע סרגליים (מאורכים), מחודדים ומפורדים חסרי בלוטות, ונושרים בהקדם. הכותרת הצהובה בעלת חמשת עלי הכותרת רחבים ומפורדים.האבקנים מרובים, ערוכים בחמש אגודות וארוכים מהכותרת. הזרים צהובים. השחלה עילית, גדולה, כדורית, חלקה וצהובה. עמודי השחלה ארוכים מעלי הכותרת ובאורך 5 עד 6 פעמים מאורך השחלה. הפרי הלקט, גונו מאדים ובעת ההבשלה הוא נפתח מהקצה. הזרעים מרובים ומכונפים, ומרושתים ומגומגמים.
בית גידול ותפוצה: הצמח גדל בישראל בכמה אתרים בעמק החולה ובנחל בצת שבגליל העליון המערבי. רוב האתרים נמצאים בצפון עמק החולה, במקורות הירדן: נחל דן, נוחיילה, ואזור הגושרים – שמורת טל. כמו כן נמצא בשמורת החולה.
לקריאה נוספת
עריכה
- אבי שמידע (1983). פרע. החי והצומח של ארץ ישראל כרך 10, עמוד (89), הוצאת משרד הביטחון, תל אביב
- פינברון-דותן, נעמי ודנין, אבינעם. (1991). פרע. המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, (205-206). ירושלים, הוצאת כנה (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכה- פרע, באתר ITIS (באנגלית)
- פרע, באתר NCBI (באנגלית)
- פרע, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פרע, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- פרע, באתר Tropicos (באנגלית)
- פרע, באתר GBIF (באנגלית)
- פרע, באתר IPNI (באנגלית)
- פרע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פרע מחורר, צמחי מרפא פופלריים
- הסוג פרע, באתר "flora of china"
הערות שוליים
עריכה- ^ Hypericum Tourn. ex L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Hypericum Tourn. ex L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 6-2024
- ^ פרעיים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ דרור מלמד, משפחת הפרעיים, באתר צמח השדה
- ^ Pharmacognosy of St. John's Wort
- ^ פרופ' אבי ויצמן, פרח לב הזהב – היפריקום בטיפול בדיכאון, רבעון medicine פסיכיאטריה, גיליון מס' 2, דצמבר-פברואר 2006/7, עמ' 46-48.
- ^ A Szegedi, managing senior physician, (1) R Kohnen, head of scientific affairs, (2) A Dienel, head of clinical trials department, and (3) M Kieser, head of biometry department, מחקר קליני כפול סמיות מאשר את יעילות הפרע לטיפול בדיכאון
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 St. John's Wort, NCCIH (באנגלית)
- ^ מיכל שפירא, חדש בישראל: תרופה צמחית נגד דיכאון, באתר nrg, 24 באפריל 2006
- ^ אלדד יחיעם, דניאל בן־אליעזר, נתנאל אשבי, מילי בר שקד: The acute effect of Hypericum perforatum on short-term memory in healthy adults
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 204-6
- ^ 1 2 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 170-1
- ^ Hypericum libanoticum, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ פרע לבנוני, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ וולטר פרגסון, אבי שמידע, הזר ווד, מיכה לבנה, עזי פז (ע), בין שלגי חרמון, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור ורשות שמורות הטבע, עמ' 74-5