הלמוט ואנמרי זל
ד"ר הלמוט זל (בגרמנית: Helmuth Sell; 1898–1956) ואשתו אנמרי (בגרמנית: Annemarie; 1896–1972) היו מצילי שואה גרמנים שחיו בברלין בתקופת הרייך השלישי. בשנת 1981 קיבלו את אות חסיד אומות העולם על ידי יד ושם בטקס שנערך בירושלים.
 | |
| מידע חסיד אומות העולם | |
|---|---|
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (28 במאי 1981)  |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | הלמוט ואנמרי זל |
  | |
זל היה בעל מפעל קטן לחלקים מכניים בשכונת דאהלם בברלין.
במרץ 1943 שכר כנער שליח, נער יהודי שחי באופן בלתי חוקי ברחובות ברלין מאז מאי 1942. ד"ר זל לא הבין אז שהילד, שהופיע לבוש במדי הנוער ההיטלראי, היה יהודי מוסווה. שלושה שבועות לאחר מכן הודה הילד עזרא בן גרשום בזהותו האמיתית. זל הגיב בכך שהזדהה כסוציאל-דמוקרט ותיק ואויב מושבע של המשטר הנאצי.
מכר סידר לילד תעודות נסיעה מזויפות, אשר התיימרו להוכיח שהוא נוסע לווינה בהוראת תעשיית החימוש הגרמנית. בלילות האחרונים לפני המסע, זל הגן על גרשום בביתו שבפוטסדאם, וסיפק לו אוכל ועזרה. אשתו של ד"ר זל, אנמרי, הייתה שותפה למעשה ההצלה.[1][2]
ב-28 במאי 1981 הכיר יד ושם בד"ר הלמוט ואנמרי זל כחסידי אומות העולם.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- דף מידע אודות בני הזוג הלמוט ואנמרי זל, באתר יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "709-gerechte-unter-den-voelkern-gedenktafel-fuer-das-ehepaar-sell nov 2015". 709-gerechte-unter-den-voelkern-gedenktafel-fuer-das-ehepaar-sell.
- ^ "taggespiegel potsdamer neuste nachrichten".
- ^ "yadvashem.org sell family".