1981 בישראל
1981 (ה'תשמ"א - ה'תשמ"ב) הייתה השנה בה חגגה ישראל 33 שנה מיום היווסדה. במוקד האירועים במדינה עמדו מערכת הבחירות לכנסת העשירית, שהייתה רווית מתיחות בין-עדתית; והפצצת הכור הגרעיני שפיתחה עיראק.
| ««« 1980 1979 1978 |
 |
1981
בישראל |
»»» 1982 1983 1984 |
| כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1981 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1981 | |||
הנהגה
עריכה
- נשיא המדינה - יצחק נבון
- ראש הממשלה - מנחם בגין
- ממשלה - ממשלת ישראל השמונה עשרה עד 5 באוגוסט, מאז ממשלת ישראל התשע עשרה
- יושב ראש הכנסת - יצחק ברמן עד 20 ביולי, מאז מנחם סבידור
- הכנסת - הכנסת התשיעית עד 16 ביולי, מאז הכנסת העשירית
- נשיא בית המשפט העליון - משה לנדוי
- ראש המטה הכללי - רפאל איתן
- מפכ"ל המשטרה (החל מה-5 בינואר) - אריה איבצן
פוליטיקה
עריכההבחירות לכנסת העשירית (יוני)
עריכהמערכת הבחירות לכנסת העשירית געשה. הליכוד הואשם על ידי מתנגדיו בהנהגת "כלכלת בחירות". במיוחד זכור ראיון של אחד מבכירי המפלגה, יעקב מרידור, ב-28 ביוני (ערב הבחירות) שבה הוא מבטיח כי מצא דרך להפקת אנרגיה חלופית, שדרכה יהיה ניתן "להאיר עיר גדולה כמו רמת גן" ב"נורה רגילה של בית", מה שכונה מאוחר יותר בלעג "הנורה שתאיר את כל רמת גן". בתשדירי התעמולה של הליכוד משתתף הקומיקאי ספי ריבלין, והם זוכים לשיעורי צפייה גבוהים.
שלושה ימים לפני הבחירות בעצרת הבחירות המרכזית של המערך בכיכר מלכי ישראל ב-27 ביוני נאם דודו טופז את "נאום הצ'חצ'חים" : "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות... הצ'חצ'חים של הליכוד הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות". בגין והליכוד השתמשו בתקרית בנאומם למחרת, על מנת ללכד את הציבור המזרחי מסביב לליכוד, ובכך ייתכן שהוכרעו הבחירות.
עוד בהקשר העדתי, במאי פורש אהרן אבו חצירא מן המפד"ל מקים את תמ"י, בעלת האוריינטציה "מזרחית".
ב-30 ביוני הליכוד בראשות מנחם בגין זוכה בבחירות לכנסת העשירית ומגיע לשיא כוחו - 48 מנדטים (לעומת 47 של המערך). ב-5 באוגוסט - מנחם בגין מציג את ממשלתו השנייה (התשע עשרה במניין הממשלות) בפני הכנסת. בעקבות ניצחונו בבחירות, נערך הליכוד ליישום מדיניותו. ב-14 בדצמבר מקבלת הכנסת בשלוש קריאות את "חוק רמת הגולן" המחיל את החוק הישראלי על רמת הגולן. ניצחונו של הליכוד מסמן תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית - התקופה הדו-גושית בפוליטיקה הישראלית, שתימשך עד 1996.
יחסי חוץ
עריכה
צבא וביטחון
עריכה- 16 באפריל – מסוכל ניסיון של חוליית מחבלים לחדור לישראל מלבנון באמצעות כדור פורח.
- 28 באפריל – חיל האוויר מפיל שני מסוקי קרב סוריים שהפציצו את כוחות הפלנגות בלבנון. הייתה זו ההתערבות הישראלית הראשונה במלחמת האזרחים בלבנון. בתגובה הכניסו הסורים סוללות טילים לאזור הבקאע בלבנון. ראש הממשלה מנחם בגין הצהיר שישראל לא תשלים עם הימצאות טילים סוריים בלבנון.
- 7 ביוני – מבצע אופרה: חיל האוויר הישראלי משמיד את הכור הגרעיני אוסירק בעיראק.
- 24 ביולי – נחתם הסכם הפסקת אש בין ישראל ואש"ף, בתיווך השליח האמריקני פיליפ חביב.
- 1 באוגוסט – בניסיון התנקשות המיוחס למוסד, נורה בוורשה מוחמד עודה, חבר בארגון ספטמבר השחור האחראי לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. עודה נפצע אך שרד.
כלכלה ותשתיות
עריכההמצב הכלכלי ממשיך להתדרדר, והאינפלציה הופכת תלת-ספרתית. שר האוצר, יגאל הורביץ, מתפטר בשל חוסר גיבוי מצדו של ראש הממשלה ומחליף אותו שר התקשורת יורם ארידור עם מדיניות כלכלית שונה מזו של קודמו, שחיפש לבצע קיצוצים ככל הניתן. ארידור, שכיהן קודם לכן כשר התקשורת, נקט מספר צעדים פופולריים טרם הבחירות לכנסת, כגון ביטול ה"מחיקון" בטלוויזיה. מבקריו האשימו אותו ב"כלכלת בחירות" ובדרדור הכלכלה הישראלית.
- ב-1 באפריל מודיע שר האוצר ארידור על שורה של הוזלות של מוצרי צריכה, חלקי חילוף לרכב, תכשירי קוסמטיקה ועוד.
- תיירות: מוקמת חוות תנינים בחמת גדר; העיר העתיקה של ירושלים מוכרזת כאתר מורשת עולמית.
- סטף ורטהיימר ואחרים מקימים יישוב קהילתי בגבול הצפון - כפר ורדים
ספנות
עריכה- 8 במרץ 1981- אסון טביעת האונייה מצדה: אוניית הצובר של חברת צים מצדה טובעת במהלך הפלגה להובלת מטען אשלג מנמל אשדוד לנמל בולטימור בארצות הברית באזור האוקיינוס האטלנטי בקרבה לאי ברמודה, 24 נספו.
חברה ותרבות
עריכהתנועות חברתיות
עריכה- הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים מתאחדים ל"תנועה הקבוצית המאוחדת", 30 שנים אחרי הפילוג בקיבוץ המאוחד ב-1951.
חוק ומשפט
עריכה- 12 בינואר – חבר הכנסת חמאד אבו רביעה נרצח בשל סירובו לקיים הסכם רוטציה
- מוגש דו"ח ועדת קנת (בראשות השופט מרדכי קנת) לבדיקת המצב בבתי הכלא בישראל
חינוך ומחקר
עריכה- חתני וכלות פרס ישראל: יורם לינדנשטראוס ואיליה פיאטצקי-שפירו (מתמטיקה) ; אברהם סופר (ספרות תורנית) ; רחה פריאר (תרומה מיוחדת לחברה); קבוצת דגניה א' (תרומה מיוחדת לחברה) ; גורית קדמן (מחול); מאיר יעקב קיסטר (בלשנות ולשון ערבית)
- האוניברסיטה העברית בירושלים: מרבית החוגים למדעי הרוח, מדעי החברה, חינוך ומשפטים עוברים לקמפוס הר הצופים.
- אברהם אבן-שושן הוא חתן פרס ביאליק בשל מחקריו ותרומתו לחכמת ישראל ופרסום "קונקורדנציה חדשה לתנ"ך"; זרובבל גלעד ויהושע טן-פי הם חתני פרס ביאליק לספרות יפה
תרבות ותרבות פופולרית
עריכה- אמנות יפה: משה גרשוני מציג את התערוכה "היי, חייל!" בגלריה גבעון, כולל הציורים "חייל! חייל!" ו"תשיר, חייל:"; מוזיאון תל אביב מציג את התערוכה הקבוצתית "רוח אחרת"
- טלוויזיה: הטלוויזיה הישראלית מפסיקה את מחיקת הצבע מתוכניות שצולמו במקור במצלמות צבע ומתחילה לשדר בצבע
- תוכניות ילדים ונוער: מתחילים שידורי "ארץ מולדת", "בבית של פיסטוק" ו"הדוברמן החברמן" (דובי-דוברמן)
- הטלוויזיה הישראלית משדרת, חרף מחאות פעילים מזרחים את הסדרה "עמוד האש"; רם לוי מקרין את סרט הטלוויזיה "אינדיאני בשמש"
- מוזיקה קלאסית (מוזיקה בת-זמננו): "קליידוסקופ" לתזמורת סימפונית של בן-ציון אורגד; "מחול המאורעות" ו"בית המלאכה" של יוסף טל
- מוזיקה קלה:
- אלבומים חדשים: "אל הדרך" של אילנית; "היו זמנים", של זוהר ארגוב; "התעוררות" של שם טוב לוי; "חוט שזור" של הברירה הטבעית; "חצות" של שלמה ארצי; "חתונה לבנה" של שלום חנוך, אלבום פורץ דרך מבחינתו, עם שינוי כיוון מודגש; "יצחק", אלבום הסולו הראשון של יצחק קלפטר; "לא לשידור", "פטה מורגנה" ו"גרי אקשטיין" של גרי אקשטיין; "סיון" של יגאל בשן, לאחר חזרתו לישראל; "סוף היום", של מתי כספי, שנחשב לאחד מאלבומיו השאפתניים ביותר; "עודני ילד" של הכל עובר חביבי; "על הדבש ועל העוקץ" של נעמי שמר; "צל כבד" של אריק סיני; "צעד חמישי" של שימי תבורי; "קווים (אלבום)" של יוני רכטר, מתי כספי, שלמה יידוב ויצחק "צ'רצ'יל" קלפטר; "קח אותי הביתה" של גלי עטרי; "רדיו חזק", אלבום הבכורה המצליח של תיסלם ואחד האלבומים הבולטים של שנה זו; "שושי מאגף שבע" של דוד שושי (בהפקתם של דודו אלהרר וחנן יובל עם הלהיט האחד "פסוליה"); "שירים באמצע הלילה" של נורית גלרון.
- רמי פורטיס ו"שולץ האיום" מקימים את להקת "כרומוזום"
- יוסי בנאי מעלה את מופע הבידור "אני וסימון ומואיז הקטן"
- 29 באוגוסט - הופעתו של אריק איינשטיין בקיסריה היא האחרונה שלו מול קהל
- הכל עובר חביבי מייצגת את ישראל באירוויזיון עם "הלילה" ומגיעה בדבלין למקום השביעי
- מתפרקת להקת "צלילי הכרם"
- תחרויות שירי ילדים: בפסטיבל שירי הילדים זכתה במקום הראשון שולה חן עם השיר "אמא". עפרה חזה כובשת את השירוויזיון עם השיר "מלכת הקסמים". בחיפה נערך בפעם הראשונה הפסטיבל לשירי ילדים בחיפה. תחרות שירים זו עתידה לשנות את שמה ולהפוך לפסטיגל. עזרא דגן קוטף בה את המקום הראשון עם השיר "איגן מיגן קובייה".
- ספרות: הלית ישורון מייסדת את כתב העת לשירה "חדרים"; נעמי פרנקל מפרסמת את "צמח בר", על חיילי צה"ל בסיני; עמליה כהנא-כרמון זוכה בפרס אריכא
- קולנוע:
- מסרטי 1981: "אלף נשיקות קטנות" של מירה רקנאטי; "האיש שבא לקחת"; "העיט"; "יא ברעכן!”, סרטו התיעודי של יהודה ג'אד נאמן על מרד הימאים; "לא לשידור"; "מסג'יסט הצמרת"; "מתחת לאף"; "סופו של מילטון לוי"; "סיפור אינטימי" של נדב לויתן עם חוה אלברשטיין; "עם ישראל חי"; "שיגעון של אבא"; "שפשוף נעים", הסרט השלישי בסדרת סרטי אסקימו לימון
- תיאטרון:
- מחזהו של חנוך לוין "יסורי איוב" מעורר שערורייה כשמוצג בו גופו העירום של גבר. מרים גלזר-תעסה, סגנית שר החינוך והתרבות, טענה מעל בימת הכנסת כי המדינה אינה צריכה לממן תיאטרון "בו גבר עירום תלוי עשרים דקות וכל ערוותו מתנדנדת".
- המחזמר "ברנשים וחלומות" זוכה להצלחה פנומנלית, ורץ 52 שבועות ברציפות בהיכל התרבות
- שמואל הספרי ואחרים מקימים את "התיאטרון הפשוט"
- תקשורת ועיתונות: נחום ברנע והקריקטוריסט זאב הוא חתן פרס סוקולוב לעיתונות
- העיתונאי שבתאי טבת מפרסם ספר העוסק ברצח ארלוזורוב ומוביל להקמת ועדת בכור ב-1982
ספורט
עריכה- אלופת המדינה בכדורגל: הפועל תל אביב
- מכבי תל אביב זוכה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל
- מתחיל להתקיים מרתון תל אביב (מתקיים כאירוע שנתי עד 1994)
נולדו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1981)
- 27 בינואר – אמירה בוזגלו, מנחה ומלהקת ישראלית
- 8 באפריל – עפר שכטר, שחקן טלוויזיה וקולנוע, סטנדאפיסט, קומיקאי, דוגמן ומנחה טלוויזיה ישראלי
- 9 באפריל – מורן אטיאס, דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית-אמריקאית
- 17 במאי – שירי מימון, זמרת, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית
- 8 ביוני – אודי כגן, קומיקאי ושחקן ישראלי
- 9 ביוני – נטלי פורטמן, שחקנית ובמאית אמריקאית-ישראלית, זוכת פרס אוסקר
- 24 ביוני – נועה קולר, שחקנית ישראלית
- 3 באוגוסט – ברהנו טגניה, עיתונאי ישראלי
- 8 באוגוסט – הראל סקעת, זמר ושחקן ישראלי
- 18 בספטמבר – לוסי אהריש, עיתונאית ומגישת טלוויזיה ערבייה-ישראלית
- 6 בדצמבר – ליאור סושרד, מנטליסט ואמן חושים
נפטרו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1981)
- 4 בינואר – ישראל אפרת, הרקטור הראשון של אוניברסיטת תל אביב (נולד ב-1890)
- 12 בינואר – חמאד אבו רביעה, חבר הכנסת, נרצח בשל סירובו לקיים הסכם רוטציה (נולד ב-1929)
- 25 במרץ – יונתן רטוש, משורר, מתרגם, ומקים תנועת העברים הצעירים ("הכנענים") (נולד ב-1908)
- 27 במרץ – אנדה עמיר-פינקרפלד, משוררת וסופרת (נולדה ב-1902)
- 13 באפריל – מנשה לוין, משורר ומתרגם (נולד ב-1903)
- 7 במאי – אהרן אשמן, משורר ומתרגם עברי (נולד ב-1896)
- 9 במאי – אורי צבי גרינברג, משורר וחבר הכנסת ישראלי (נולד ב-1896)
- 20 במאי – בנימין ארדיטי, פעיל ציוני וחבר הכנסת מטעם חרות וגח"ל (נולד ב-1897)
- 24 ביוני – יונה אטלינגר, קלרינטן (נולד ב-1924)
- 4 ביולי – שלמה כהן-אברבנאל, איש המוסד (נולד ב-1921)
- 24 ביולי – משה בן אלול, עיתונאי (נולד ב-1901)
- 25 ביולי – יוסף גולדשמידט, פוליטיקאי ואיש ציבור (נולד ב-1907)
- 4 באוגוסט – יעקב שבתאי, סופר (נולד ב-1934)
- 9 באוגוסט – יצחק נסים, הרב הראשון לציון (נולד ב-1895)
- 24 באוגוסט – אליעזר שטרן, פרופסור לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (נולד ב-1915)
- 31 באוגוסט – אליהו ביקרמן, היסטוריון (נולד ב-1896)
- 4 בספטמבר – אסתר ראב, סופרת ומשוררת
- 6 באוקטובר – חיים לנדאו, מראשי תנועת החירות (נולד ב-1916)
- 11 באוקטובר – דוד מלץ, סופר (נולד ב-1899)
- 16 באוקטובר – משה דיין, איש צבא ופוליטיקאי ישראלי (נולד ב-1915)
- 30 באוקטובר – אליהו אלישר, פוליטיקאי (נולד ב-1899)
- 8 בנובמבר – אברהם אורלי, אלוף במיל' (נולד ב-1930)
- 12 בנובמבר – יוסף קרמרמן, פוליטיקאי (נולד ב-1926)
- 13 בנובמבר – שמואל שורש, איש ציבור (נולד ב-1913)
- 13 בדצמבר – רוני ניצן, מפקד בית מעצר רמלה (כיום בית מעצר ניצן), נרצח
- 19 בדצמבר – שבתאי דון-יחיא, עורך "הצופה", איש ציבור וחבר הכנסת (נולד ב-1909)
- 31 בדצמבר – דרורה בן אב"י, מנהלת חטיבת התוכניות של קול ישראל במשך שנים רבות (נולדה ב-1922)
- רבקה אהרנסון, בת למשפחת אהרנסון, מנהלת מוזיאון בית אהרנסון מתקופת הקמתו ועד מותה
- איתמר בן-חור, סופר ומחנך (נולד ב-1912)
- יעקב ברנדנבורג, פסל (נולד ב-1899)
- רבקה גובר, אם שכולה שכונתה "אם הבנים" (נולדה ב-1902)
- יעקב מטריקין, אדריכל
- ימימה מילוא, שחקנית, ממייסדי התיאטרון הקאמרי (נולדה ב-1922)
- יצחק רפאל עציון, חתן פרס ישראל לחינוך (נולד ב-1885)
- יעקב פיקר, מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה והמפקח על הביטוח במשרד האוצר (נולד ב-1911)
- יצחק צוקרמן, ממייסדי ומנהיגי הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בימי מרד גטו ורשה (נולד ב-1915)
- אברהם רגלסון, משורר (נולד ב-1896)
- אריה רייניש, מחנך (נולד ב-1891)
- גדעון שוקן, אלוף (במיל') בצה"ל (נולד ב-1919)
- חיים שירמן, חוקר שירת ימי הביניים (נולד ב-1904)
קישורים חיצוניים
עריכה
על "נאום הצ'חצ'חים" ועל תגובת בגין, סרטון באתר יוטיוב
