המודל הטופוגרפי
המודל הטופוגרפי הוא מודל פסיכואנליטי שהוצג על ידי זיגמונד פרויד ב-1899 בספרו הנודע "פשר החלומות". למרות שהתיאוריה הפסיכואנליטית מוכרת בפסיכולוגיה הפופולרית, מופנית כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,[1] ואף יכולה להיחשב לפסאודו־מדע.[2]
מבנה המודל עריכה
המודל הטופולוגי מחלק את הנפש לשלוש השכבות הבאות:
- שכבת המודע - השכבה הקטנה ביותר. בה נמצאים מספר מצומצם של פריטים שאנו תופסים ברגע נתון כגון מחשבות או רגשות ומהווים חלק קטן מסך כל התהליכים המנטליים.
- שכבת הסמוך למודע - השכבה השנייה בגודלה בה מרוכז חומר הנגיש לנו, חומר הנמצא על "קצה הלשון" וניתן להעבירו למודע על פי בחירה. לפעמים מחשבות משם עוברות בעצמן למודע בנסיבות שונות.
- שכבת הבלתי מודע - ידועה יותר כתת-מודע או לא מודע, היא השכבה העבה ביותר בה מרוכז רוב החומר המחשבתי. מהווה מקום מצבור למחשבות, דחפים וזכרונות החסומים למודע. לפי פרויד חומרים אלו מנתבים במידה רבה את דרך המחשבה וההתנהגות של כל אחד.
בכל רגע נתון ישנו פתח למעבר ישיר בין המודע לבין הסמוך למודע. לעומת זאת קיימת חציצה איתנה בין הסמוך למודע לבין הבלתי מודע.
סימנים לקיומו של הבלתי מודע עריכה
זיהוי קיומו של הבלתי מודע מתאפשר באמצעות סימפטומים מרמזים:
- טעויות - טעויות בכתיבה, בדיבור וכן פליטות פה, מצביעות בעצם על פעילות חשיבה שאינה מודעת (כדוגמת טעות פרוידיאנית).
- התנהגות לא מילולית - הדרך שבה אדם מתנהג, תנועות לא מחושבות, יש באלה ביטוי של התת-מודע.
- נוירוזות ופסיכוזות - לאדם רגיל קיימים מנגנוני הגנה, שנועדו להפחית חרדות הנובעות מהקיום היומיומי. אדם הסובל מהפרעה נאורוזית חסר את אותה החציצה המשמעותית שנועדה להגן עליו - חומרים מהבלתי מודע צפים למעלה ומשפיעים על תפקודו.
- חלומות - משקפים תמונה הפוכה ומעוותת של המציאות. על פי פרויד ניתן לראות דרך החלומות באופן מעוות לתוך הבלתי מודע שלנו.
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Frederick Crews, The Verdict on Freud, Psychological Science 7, 1996-03, עמ' 63–68 doi: 10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x
- ^ Mario Bunge, The philosophy behind pseudoscience, Skeptical Inquirer, 2006, עמ' 29-37