פתיחת התפריט הראשי

המחתרת הקומוניסטית בצרפת, או בכינויה Francs-Tireurs et Partisans - FTP, הייתה ארגון להתנגדות חמושה שהוקם על ידי מנהיגי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית במהלך מלחמת העולם השנייה. המפלגה הקומוניסטית הייתה נייטרלית בתחילה, בעקבות דעתה הרשמית של ברית המועצות כי המלחמה היא מאבק בין האימפריאליסטים, אך אימצה מדיניות של התנגדות מזוינת לכיבוש הגרמני של צרפת לאחר תום הברית הסובייטית-גרמנית, כאשר פלשה גרמניה לברית המועצות ביוני 1941.[1] הוקמו שלוש קבוצות מחתרת, שהורכבו מחברי המפלגה, קומוניסטים צעירים, ואזרחים זרים, שמצאו מקלט בצרפת. בתחילת 1942 התמזגו הקבוצות למחתרת ה-FTP, אשר ביצעה חבלה והתנקשויות נגד הכיבוש. ה-FTP הייתה אחת הקבוצות המאורגנות והיעילות ביותר מבין קבוצות ההתנגדות הצרפתית. במארס 1944, לפני פלישת בעלות הברית לנורמנדי, התמזגה ה-FTP עם שאר קבוצות ההתנגדות באופן רעיוני. בפועל, היא שמרה על עצמאותה עד תום המלחמה.

תוכן עניינים

רקעעריכה

כשתקפה גרמניה את ברית המועצות ב-22 ביוני 1941 במבצע ברברוסה, השתנתה מדיניות המפלגה הקומוניסטית הצרפתית (PCF) לתמיכה במאבק מזוין נגד הכובשים הגרמנים. "החזית הלאומית" ( Front National de l'Indépendance de la France) הוקמה כתנועה של המחתרת הצרפתית באזור הצפוני של צרפת ביוני 1941. באופן תאורטי הייתה "החזית הלאומית" עצמאית מהמפלגה הקומוניסטית הצרפתית (PCF). למעשה היא נשלטה על ידי ה-PCF. בתחילה היו מטרות המחתרת בעיקר פוליטיות, תוך ניצול המצב הבלתי יציב תחת הצבא הגרמני הכובש.[2]

באוגוסט 1941 נוצרו במחתרת קבוצות נוער לוחמות עליהן פיקד אלבר אוזוליאס (Albert Ouzoulias) (אנ').[3] מנהיגים נוספים של המחתרת היו ארתור דלידה (Arthur Dallidet) (אנ'), ז'ורז' בייר, שהיה אחראי על החימוש והגיוס, ואז'ן אנאף (Eugène Hénaff) (אנ').

הקמת המחתרתעריכה

במקום להגביל את הפעולה המזוינת לקומוניסטים, הוחלט להקים ארגון לא-קומוניסטי תחת החזית הלאומית (Front national). ה-FTP היה פתוח ללא-קומוניסטים אך פעל תחת שליטה קומוניסטית. ה-FTP נתפסה כדרך להגברת ההשפעה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית בממשלת צרפת העתידית. גיליון מיוחד של ל'הומניטה, בפברואר 1942, אישר את קיומה של הקבוצה וקבע שעל פטריוטים לתת להם סיוע. גיליון נוסף במארס 1942 דחק בצרפתים להקים קבוצות נוספות כאלה כדי לנהל מלחמת גרילה ולסייע לאוכלוסייה להגן על עצמה מפני הגרמנים.

ה-FTP נוצר באפריל 1942 בראשותו של שרל טיון (Charles Tillon). באפריל 1942 ולאחר מכן דווח על מעשי חבלה באמצעי מלחמה ועל תקיפות נגד חיילים גרמנים ומשתפי פעולה צרפתים. העיתון ל'הומניטה החל להשתמש בראשי התיבות של ה-FTP ביולי 1942. FTP חיבלה ברכבות ובבתי חרושת, הענישה משתפי פעולה והרגה חיילים גרמנים.[4]

 
לוחם מחתרת שנתפס בשנת 1944. הכיתוב הגרמני אומר כי "מנהיג קומוניסטי זה נמצא ברשימה המבוקשת ... מסמכיו מוכיחים את זיקתו לקבוצות טרור".

ה-FTP איחדה שלושה ארגונים קומוניסטים. הוועדות הצבאיות הבין-אזוריות דיווחו לארגון המרכזי. בשטח הורכבה כל קבוצה משתי קבוצות של שלושה או ארבעה לוחמים תחת מפקד ועוזרו. הם פעלו כאזרחים וביצעו פעולות רק מעת לעת. לאחר מכן שבו ככל האפשר לחייהם היומיומיים הרגילים. אוזוליאס תמך בהתקפות מהירות נגד מטרות שנבררו בקפידה על ידי קבוצות קטנות של לוחמים, שהיו נסוגים במהירות. הוא מיסד הנחיות ללוחמה עירונית, בה יחידות ה-FTP תקפו כוחות גרמניים גדולים בהרבה. טיון כינה זאת אסטרטגיה של "טיפות כספית", שבאמצעותה יכולה הקבוצה להשתמש בהפתעה ובניידות כדי להשיג עליונות זמנית בטרם תיעלם.[5]

ארגון F.T.P. - M.O.I. הוקם באביב 1942 ובו עם ארבע יחידות של קומוניסטים. רוב לוחמיו היו יהודים מצרפת, או יהודים שלא היו אזרחים צרפתיים, בעיקר ממזרח אירופה (הונגריה, רומניה ועוד). חלקם היו מתנדבים לשעבר בבריגדות הבינלאומיות, שהשתתפו במלחמת האזרחים בספרד (1939-1936), ושרידיהם נמלטו לצרפת לאחר תבוסת הכוחות הרפובליקניים בספרד (שם נכלאו במחנות מאסר). הם פרסמו עלונים ופרסומים ביידיש. הארגון שולב ב-FTP אך שמר על מידה מסוימת נשל אוטונומיה. ה-FTP-MOI ביצעו פעולות תגמול נגד הגרמנים לאחר המצוד בפריז ("וול ד'היב") שהתקיים ביולי 1942, בו נעצרו יהודים בפריז ובאזורים אחרים של צרפת ולאחר מכן גורשו ונרצחו באושוויץ.

היסטוריהעריכה

 
חברי מחתרת צרפתים יורים במהלך הקרב על פאריס

הכוח הצבאי של הקומוניסטים היה עדיין חלש יחסית בסוף 1941, אבל צמיחתם המהירה ביססה את המוניטין שלהם ככוח אנטי-פשיסטי יעיל. דאלידט נעצר ב-28 בפברואר 1942. הוא נעצר, נלקח לכלא לה סאנטה, כבול באזיקים והוכה קשות. הוא לא חשף מידע, אבל נשא עמו רשימה ארוכה של שמות וכתובות. חשיפת המידע הובילה למעצרים אחרים, כולל "בטי" (מדלן פאסו - Madeleine Passot) (אנ'), קצינת הקישור של המחתרת.

בהדרגה פיתח ה-FTP ארגון צבאי יותר, עם כיתות, מחלקות וגדודים. ה-FTP התלונן כי הבריטים והגוליסטים (תומכי צרפת החופשיה בראשות שארל דה גול) מנעו מהם בכוונה נשק, אם כי ייתכן שהבעיה הייתה היעדר קשרים שנדרשו לארגן מסירה.[6]

בנובמבר 1943 נעצר יוסף אפשטיין, ראש המטה הכללי של ה-FTP, והיה נתון לעינויים קיצוניים, אך לא גילה דבר. מבצע משטרתי גדול הרס פגע קשה בפעילות המחתרת באזור פריז. מסוף 1943 החלה המחתרת להכין התקוממות לאומית שתתמוך בפלישה הצפויה של בעלות הברית לאירופה. ב-1944 הוערך כוחה של המחתרת ב-100,000 לוחמים. במארס 1944 הציב הגנרל שארל דה גול את כל הכוחות הצרפתים תחת סמכותו של הגנרל מארייפייר קניג, אבל מחתרת ה-FTP שמרה על עצמאותה דה פקטו. במהלך המערכה של בעלות הברית בנורמנדי, ה-FTP פעל לעיכוב הגעתם של הגרמנים במרכז ובדרום-מערב צרפת לאתר הקרב.[2]

מיוני עד אוגוסט 1944 תיאם אוזוליאס את הפעולה הצבאית של ה-FTP באזור פריז. [7] פעילות המחתרת מילאה תפקיד חשוב בשחרור פריז באוגוסט 1944. ב-28 בסתיו 1944 החל שילוב יחידות המחתרת בצבא הצרפתי. באוקטובר 1944 שולבו המיליציות הקומוניסטיות בצבאו של גנרל ז'אן דה לאטר דה טסיני.[2]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Chris Bellamy (2019). "Soviet Union in World War II". Oxford Bibliographies. Oxford University Press. doi:10.1093/OBO/9780199743292-0077. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Marin 2015.
  3. ^ Johnson 1995.
  4. ^ Moorehead 2011, p. 79.
  5. ^ Marcot 1996, p. 135.
  6. ^ Marcot 1996, p. 231.
  7. ^ Lallier & Logak 2015.