המינהל הראשי הראשון של הק.ג.ב.

יחידה מבנית של הוועדה לביטחון המדינה בברית המועצות, שהייתה אחראית על המודיעין החיצוני ושימשה בפועל כסוכנות הביון הסובייטית ממרץ 1954 עד נובמ

המינהל הראשי הראשון של הק.ג.ב של ברית המועצות (Пе́рвое гла́вное управле́ние КГБ СССР) היא יחידה מבנית של הוועדה לביטחון המדינה בברית המועצות, שהייתה אחראית על המודיעין החיצוני ושימשה בפועל כסוכנות הביון הסובייטית ממרץ 1954 עד נובמבר 1991.

המינהל הראשי הראשון של הק.ג.ב.
Первое главное управление КГБ СССР
מידע כללי
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1954 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 1991 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות מחליפה שירות הביון המרכזי של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מרכזי לוביאנקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תג זיכרון 85 שנים לביון החוץ הסובייטי.

תולדות המודיעין הרוסי והסובייטי

עריכה

היעדר מידע מהימן על תוכניותיהם וכוונותיהם של אויבי הרבים של הרפובליקה הסובייטית, שהתיישבו מחוץ לגבולותיה, שלל מההנהגה את האפשרות לקבל החלטות נכונות, בעיקר בתחום מדיניות החוץ, שקבעו מראש את הופעתה באביב 1920 של יחידה חדשה במחלקה המיוחדת של צ'קה: מחלקת החוץ.

לאחר התבוסה במלחמה עם פולין החליט הפוליטביורו של הוועד המרכזי של המפלגה הבולשביקית לארגן מחדש את המודיעין: ועדה הוקמה בראשות ראש הצ'קה דז'רז'ינסקי, שעל בסיסה ב-20 בדצמבר 1920 נחתם צו מספר 169 על הקמת מחלקת החוץ של הצ'קה (Иностранный отдел, ИНО), שהייתה, לסוכנות הביון האזרחית הראשונה בתולדות רוסיה.

בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 המינהל ערך "מבצע שלג" שייתכן והשפיע על יחסי יפן-ארצות הברית ותחילת המלחמה בין המדינות.

בשנת 1947 הארגון ערך "מבצע קרב" בהמלכו הובאו לברית המועצות נתונים טכניים של חימוש מתקדם מאיטליה.

שמות הארגון

עריכה
  • 20 בדצמבר 1920 - מחלקת החוץ (INO) של הצ'קה אורגנה תחת הנ.ק.ו.ד. של רוסיה הסובייטית. לראשו מונה יעקוב דווידוב
  • 6 בפברואר 1922 - המחלקה הועברה לאחריות ג.פ.או.
  • 2 בנובמבר 1923 - הוקמה מחלקת החוץ של או.ג.פ.או. שתחת הסובנרקום
  • 10 ביולי 1934 - ביון החוץ הועבר למחלקה השביעית במינהל הראשי לביטחון המדינה של הנ.ק.ו.ד. של ברית המועצות
  • יולי 1939 - בשל ארגון מחדש, המודיעין הועבר למחלקה החמישית של המינהל הראשי לביטחון המדינה
  • פברואר 1941 - הוקם מינהל 1 הקומיסריון העממי לביטחון המדינה של ברית המועצות, המופקד על ניהול מודיעין זר
  • אפריל 1943 - המודיעין מרוכז במנהלת I של הקומיסריון העממי לביטחון המדינה של ברית המועצות
  • מרץ 1946 - נוצרה המנהל הראשון של המשרד לביטחון המדינה של ברית המועצות, שעסק במודיעין זר
  • 1947 - התקבלה החלטה להקמת ועדת המודיעין (КИ) תחת מועצת השרים של ברית המועצות המשלבת את המודיעין האזרחי והצבאי.
  • פברואר 1949 - ועדת המודיעין של מועצת השרים של ברית המועצות מועברת לאחריות משרד החוץ.
  • בינואר 1952 הוקם המינהל הראשי הראשון של המשרד לביטחון המדינה של ברית המועצות
  • מרץ 1953 - המינהל הראשי הראשון פוצל
  • מרץ 1954 - ביון חוץ מועבר לאחריות המינהל הראשי הראשון של הוועדה לביטחון המדינה תחת מועצת השרים של ברית המועצות
  • יולי 1978 - הק.ג.ב. על כלל מחלקותיו הופך לארגון עצמאי שאינו כפוף למועצת השרים.
  • ב־25 בנובמבר 1991, על פי צו נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב, אושרה "האמנה הזמנית על שירון הביון המרכזי של ברית המועצות", אשר פירטה את תפקידי השירות, מנהלה, מעמד עובדי השירות ונושאים אחרים בפעילותו.
  • ב־3 בדצמבר 1991 אושר פיצול הק.ג.ב. של ברית המועצות לשירות הביטחון הבין-רפובליקני, שירות הביון המרכזי והוועדה להגנת גבולות המדינה של ברית המועצות בחוק האחרון של ברית המועצות - "אודות ארגון מחדש של גופי ביטחון המדינה".
  • לאחר קריסת ברית המועצות בדצמבר 1991 - שירות הביון המרכזי אורגן מחדש כשירות ביון החוץ של רוסיה.

העובדים הבולטים של הארגון בתקופת ברית המועצות נקלטו בשרותי הביון הרוסי ורובם כמו איוואן גרומאקוב המשיכו לכהן בתפקידם. פוליטיקאים רוסים רבים שירתו במינהל זה ובהם ולדימיר פוטין, סרגיי איבנוב, סרגיי נארישקין, ולדימיר יאקונין.

מבנה

עריכה
  • מינהל P (תכנון וניתוח מבצעי)
  • מינהל K (ריגול נגדי)
  • מינהל C (בלתי לגאלים)
  • מינהל OT (תפעולי-טכני)
  • מינהל I (שירות מחשבים)
  • מינהל T (בינה מדעית וטכנית)
  • מינהל מידע מודיעיני (ניתוח והערכה)
  • מינהל RT ("מודיעין מהשטח" - פעולות בשטח ברית המועצות)
  • שירות A (אירועים פעילים)
  • שירות P (תקשורת רדיו)
  • שירות A של המינהל השמיני (שירותי הצפנה)
  • מחלקת ארצות הברית, קנדה
  • מחלקת אמריקה הלטינית
  • מחלקת בריטניה הגדולה, אוסטרליה, אפריקה, ניו זילנד, סקנדינביה
  • מחלקת מזרח גרמניה, מערב גרמניה, אוסטריה
  • מחלקת מדינות בנלוקס, צרפת, ספרד, פורטוגל, שווייץ, יוון, איטליה, יוגוסלביה, אלבניה, רומניה
  • מחלקת סין, וייטנאם, לאוס, קמבודיה, צפון קוריאה
  • מחלקת תאילנד, אינדונזיה, יפן, מלזיה, סינגפור, פיליפינים
  • מחלקת מדינות לא-ערביות במזרח התיכון, אפגניסטן, איראן
  • מחלקת מדינות דוברות אנגלית באפריקה
  • מחלקת מדינות דוברות צרפתית באפריקה
  • מחלקת קשרים עם מדינות סוציאליסטיות
  • מחלקת רישום וארכיונים
  • מחלקת יירוט אלקטרוני ופעולות נגד שירותי הצפנה במדינות המערב
  • מחלקת הודו, סרי לנקה, פקיסטן, נפאל, בנגלדש, בורמה
  • מחלקת המזרח התיכון הערבי
  • מחלקת הגירה
  • מחלקת קשרים עם מדינות מתפתחות


ראשי המינהל

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה