יבגני פרימקוב

מדינאי יהודי רוסי

יבגני מקסימוביץ' פרימקוברוסית: Евгений Примаков; ‏29 באוקטובר 1929, קייב, אוקראינה26 ביוני 2015) היה מדינאי יהודי רוסי ממוצא אוקראיני (שמו המקורי - יונה פינקלשטיין)[1], שר החוץ הרוסי לשעבר (19961998), ראש ממשלת רוסיה (1998–1999), ראש המינהל הראשי הראשון של הק.ג.ב. ושירות הביון המרכזי של ברית המועצות הראשון (מ-1991 עד 1996).

יבגני פרימקוב
Евгений Максимович Примаков
לידה 29 באוקטובר 1929
קייב, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביוני 2015 (בגיל 85)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Moscow Institute of Oriental Studies (1953)
  • הפקולטה לכלכלה אוניברסיטת מוסקבה (1956) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מולדת – רוסיה כולה
ראש ממשלת רוסיה
11 בספטמבר 1998 – 12 במאי 1999
(34 שבועות ו־6 ימים)
שר החוץ של רוסיה
9 בינואר 1996 – 11 בספטמבר 1998
(שנתיים ו־35 שבועות)
Andrey Kozyrev
חבר הדומה הממלכתית
18 בינואר 2000 – 7 בדצמבר 2003
(3 שנים ו־46 שבועות)
פרסים והוקרה
  • פרס ברית המועצות (1980)
  • מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 5 (27 באוקטובר 2004)
  • Order of Friendship of Tajikistan (1999)
  • עיטור אלכסנדר נבסקי (2014)
  • פרס הפדרציה הרוסית (2013)
  • מסדר דוסטיק, דרגה 1 (2007)
  • מסדר הידידות של בלרוס (22 במרץ 2005)
  • מסדר דנאקר (22 בדצמבר 2005)
  • עיטור הכבוד של טרנסניסטריה (2009)
  • מדליית הזהב של לומונוסוב (2008)
  • מסדר ירושלים (2014)
  • עיטור הידידות בין העמים (1979)
  • עיטור אות הכבוד (1985)
  • פרס דמידוב (2012)
  • העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (1998)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה (2009)
  • עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (1995)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (1975)
  • עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית
  • אות הצלב המוזהב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • מסדר ברנרדו או'היגינס
  • מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה
  • אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית
  • מסדר "מפתח הידידות"
  • מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה, דרגה 1
  • מדליית "20 שנים לעצמאות רפובליקת קזחסטן"
  • פרס שירות הביטחון הפדרלי הרוסי
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • מדליית ותיק העמל
  • Grand Cross of the Order Bernardo O'Higgins
  • מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
  • מסדר התהילה והכבוד של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית
  • מסדר "אל-פחר"
  • נשק הכבוד
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מעט מאוד ידוע על אביו, שנהרג כנראה במהלך הטיהורים הגדולים. אמו הייתה רופאה. למרות היותו יהודי, פרימקוב לא היה חבר באף ארגון יהודי ברוסיה. פרימקוב נחשב למומחה בינלאומי לענייני המזרח התיכון, והיה ראש הדסק העיראקי של הקג"ב הסובייטי. מאז יוני 2011 עמד בראש חברת גלונאס, החברה האחראית על מערכת הניווט הלווייני של רוסיה.

קורות חיים עריכה

נעוריו והשכלתו עריכה

פרימקוב נולד בקייב, באוקראינה הסובייטית וגדל בטביליסי, גאורגיה. הוא קיבל השכלה גבוהה במכון ללימודים מזרחיים במוסקבה ועבד באוניברסיטת מוסקבה.

כעיתונאי וכאיש ביון עריכה

מ-1956 עד 1970 היה עיתונאי עבור הרדיו וכתב לענייני המזרח התיכון של העיתון "פראבדה", שלימים היה לעורכו הראשי. בעת עבודתו ככתב המזרח התיכון שיתף פעולה עם המינהל הראשי הראשון של הקג"ב (סוכנות הביון הסובייטית) במשימות מודיעיניות, כששם הצופן שלו היה "מקסים".

כחוקר בכיר במכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים, פרימקוב נכנס לחברה המדעית ב-1962. מ-1970 עד 1977 שירת כסגן מנהל המכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים של האקדמיה הסובייטית למדעים. מ-1977 עד 1985 היה מנהל המכון ללימודים מזרחיים של האקדמיה למדעים של ברית המועצות. באותו הזמן גם היה סגן ראשון ליושב ראש ועדת השלום הסובייטית, ארגון חזית תעמולתי של הקג"ב. ב-1985 חזר למכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים והיה מנהלו, עד 1989.

כמדינאי עריכה

יבגני פרימקוב החל להיות מעורב בפוליטיקה ב-1989 כאשר היה ליו"ר מועצת הברית של הסובייט העליון של ברית המועצות, אחד משני בתי הפרלמנט הסובייטי. מ-1990 עד 1991 היה ראש המועצה הנשיאותית של מיכאיל גורבצ'וב. הוא היה נציגו המיוחד של גורבצ'וב בעיראק, בפרוץ מלחמת המפרץ הראשונה, פרימקוב ניהל אז שיחות עם סדאם חוסיין. לאחר כישלון ניסיון הפוטש באוגוסט 1991, פרימקוב היה לסגן ראשון של ראש הקג"ב ולאחר הקמת הפדרציה הרוסית, הוא היה לראש שירות הביון החיצוני של רוסיה, תפקיד שמילא ברציפות עד 1996.

כשר חוץ וראש ממשלה עריכה

מינואר 1996 עד ספטמבר 1998 היה שר החוץ הרוסי והיה שותף פעיל מאוד במדיניות החוץ של רוסיה. הוא הוביל מהלך נרחב בתקופת ילצין לחידוד מורת רוחה של רוסיה מהתפשטות ברית נאט"ו ומהניסיון לצרף מדינות מזרח-אירופאיות לארגון. בתקופתו רוסיה חתמה על אמנת הייסוד של נאט"ו ליחסים ושיתוף פעולה ביטחוני עם רוסיה, מה שציין את סיום האיבה של המלחמה הקרה. בנוסף לכך, פרימקוב הוא ממעוררי הדיון הבינלאומי אודות תפקידה של ארצות הברית בעידן הפוסט-סובייטי. הוא היה גם ממנסחי "דוקטרינת פרימקוב" הדוגלת בהתפשטות השפעתה של רוסיה על מדינות המזרח התיכון והרפובליקות הסובייטיות לשעבר. עקרונית, פרימקוב היה אנטי-מערבי והוא היה ממקדמי רעיון BRIC - ברית אסטרטגית משותפת בין הודו, סין ורוסיה. ברזיל הצטרפה בשל ההתפתחות האדירה שעברה כלכלתה בעשורים האחרונים.

בשנת 2003 ביקר מספר פעמים בבגדאד כנציגו המיוחד של ולדימיר פוטין במטרה למנוע את פלישת ארצות הברית למדינה. בשנת 2004 העיד מטעם ההגנה במשפטו של סלובודן מילושביץ'.

בשנים 20012011 היה ראש הלשכה למסחר.

פטירתו עריכה

ב-26 ביוני 2015 הוא נפטר לאחר מחלה ממושכת והוא בן 85. ב-29 ביוני נערך טקס אשכבה וטקס הלוויה ממלכתי והוא נקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.

מורשתו וזכרו עריכה

"דוקטרינת פרימקוב" (שנוסחה על ידו) הדוגלת בהתפשטות השפעתה של רוסיה על מדינות המזרח התיכון והרפובליקות הסובייטיות לשעבר, מהווה את דרך הפעולה העיקרית של השלטון הרוסי והיא אבן-דרך במדיניות החוץ הרוסית מאז שנת 2000.

אחת מספינות הטילים של הצי הרוסי הנמצאת בבנייה צפויה להיקרא "יבגני פרימאקוב", כך על פי הצעתו של פוטין.

בשנת 2014, לקראת חגיגות 85 של פרימקוב הטלוויזיה הוקרן סרט של סרגיי בריליוב על חייו.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יבגני פרימקוב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה



הקודם:
ויקטור צ'רנומירדין
ראש ממשלת רוסיה
19981999
הבא:
סרגיי סטפאשין