המכון הישראלי לקולנוע
עמותה ישראלית
המכון הישראלי לקולנוע היה עמותה ציבורית שפעלה לעידוד הקולנוע הישראלי.
המכון הוקם ב-1973 ביוזמת המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, פעל בתקצוב משרד החינוך והתרבות ונסגר ב-1998. בין פעילויות המכון:
- יחידה שעסקה בקידום המודעות לקולנוע ישראלי ברחבי העולם, וסייעה בארגון הקרנות סרטים ישראליים בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים.
- ארגון סדנאות, השתלמויות וערבי קולנוע בישראל.
- הקמת רשת מרצים ומועדוני קולנוע בפריפריה.
- חלוקת פרסים ליוצרי קולנוע.
- הקמה וניהול ספרייה בה נשמרו חומרי ארכיון של סרטים ישראלים. לאחר סגירת המכון עברה הספרייה לסינמטק תל אביב.[1]
- הוצאה לאור של ביטאון מקצועי בשם "קולנוע".
- הקמת תחרות הסרט הישראלי הקצר[2]
בין מנהלי המכון לאורך השנים היו נחמן אינגבר (מנהלו הראשון), נסים דיין (1977), דן פיינרו, יוסי אורן, איתן גרין (1978–1979) וברוך דינר (1979–1984)[3].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ אודות הספרייה, באתר סינמטק תל אביב
- ^ מאיר שניצר, סרט קצר - כרטיסי ביקור, העיר, 13 באוגוסט 1982
- ^ נועם מוכיח, עכשיו יהיה לו ראש חופשי - ברוך דינר התפטר מתפקידו כמנהל המכון לקולנוע במחאה על חוסר תקציב, העיר, 6 ביולי 1984
