פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מחסור בסימוכין.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המלחת קרקעות היא תופעה גאוגרפית בה מצטבר בהדרגה מלח על פני הקרקע או בשכבות קרקע אליהן מגיעים שורשי צמחים, עד שריכוזו מגיע לכזה שבו צמחים כבר לא יכולים לגדול בקרקע והיא כבר לא מתאימה לחקלאות[1]. במצבים קיצוניים הקרקע יכולה להגיע לרמת מליחות שאינה מאפשרת אפילו את גדילתם של צמחים המותאמים למליחות. המלחת קרקע נלמדת בשיעורי שלח יחד עם המושגים ביצה ומלריה

הסיבות להמלחהעריכה

  • השקיה במים מליחים - באזורים שבהם אין מים מתוקים משקים במים מליחים[דרוש מקור].
  • השקיה במים מתוקים יחסית במשך אלפי שנים. למשל השקיה בתעלות ממימי נהר פרת, החידקל והנילוס.
  • בעיות ניקוז - מי הגשמים, מי נחלים או מים שמגיעים באופן מלאכותי להשקיה, מצטברים ומתאדים, והמלח שבהם נותר בקרקע.
  • מחסור בגשמים - הגשם שוטף את האדמה. כשהוא לא קיים נוצרת המלחה.
  • הגעת מי תהום קרוב לפני הקרקע והתאדותם תוך השארת המלח בקרקע.
  • הזרמת שפכים ביתיים או תעשייתיים.
  • המלחת מקור המים בשל ניקוז מי גשמים מקרקעות שהומלחו כבר קודם מאיץ המלחה של קרקעות נוספות.

אזורים בהם ישנה המלחהעריכה

  • ישראל - בעמק יזרעאל, אגם כפר ברוך גורם להמלחה, ולכן החליטו לרוקן אותו כדי להכשיר את הקרקעות בעמק לגדילת צמחייה.
  • אגן הנילוס במצרים - קרקעות רבות נעזבות באזור זה בעקבות המלחה. חלק נכבד מהעזרה של ארצות הברית למצרים מופנית לחפירת תעלות ניקוז כדי לפנות מלחים מהקרקע.
  • הפרת והחידקל - מי הפרת מלוחים יחסית, ובשל כך בעיראק רבע מהקרקעות בהן היו גידולים חקלאיים נעזבו עקב ההמלחה.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה