מים מליחים

מים בכמות מלח שונה ממים מתוקים וממים מלוחים

מים מליחים הם מים שרמת המלחים בהם (כדוגמת נתרן, אשלגן ומלחים אחרים) גבוהה מרמת המלחים במים מתוקים, אך קטנה מרמת המלחים במי ים. המים המליחים טובים במקרים מסוימים לתעשייה ולחקלאות, למשל להשקיית תמרים וגפנים, אך אין הם מתאימים למרבית הגידולים. כמו כן ניתן להתפיל מי מליחים ולהופכם ראויים לשתייה בתהליך הצורך פחות אנרגיה מזה של התפלת מי ים.

עצי מנגרובים בביצות הסונדרבאנס. ביצות אלה מלוחות מעט עקב המפגש של נהר הגנגס עם האוקיינוס ההודי ורק צמחים עמידים יכולים לשרוד בהן.
מימי הריו דה לה פלטה מכילים מים מליחים, מבלי להגיע לים.

כאשר משקים גידולים חקלאיים בעלי עמידות במים מליחים, המליחות המוגברת מעודדת את יצירת הסוכרים בפרי, שלבסוף מתוק יותר לעומת פרי מגידול שהושקה במים שפירים. בין הגידולים המציגים תכונה זו הם תמרים וגפנים שהוזכרו למעלה וכן עגבניות.

באזור הנגב הדרומי נמצאים כמה עשרות מיליארדי מ"ק מי תהום מליחים, ללא מוצא טבעי אל פני הקרקע. לכן מטפחים באזור גידולים בעלי עמידות למים מליחים כמו שדות כותנה, זיתים, עגבניות שרי, כרמי גפן ודגים. כמו כן הוקמו באזור זה 17 מתקנים להתפלת מים מליחים עבור יישובים שאינם מחוברים לרשת המים הארצית. בצפון הארץ מופיעים המים המליחים בעיקר בצורת מעיינות: מעיינות בית שאן, מעיינות בקעת גינוסר, מעיינות נחל נעמן ומעיינות נחל תנינים. נעשה שימוש חקלאי גם במים מליחים שמקורם במעיינות ממערב לכנרת. מים אלה מוזרמים לירדן הדרומי, מדרום לסכר אלומות, בקטע שבין הכנרת וים המלח.

כמו כן מוכרת תופעת זיהומו של אקוויפר החוף עם כניסתם של מי ים ועירובם במי התהום השפירים עקב שאיבה מוגברת של האקוויפר.

שפך נהר הוא גוף מים המתאפיין במים מליחים, היכן שמתערבים מי גשמים שפירים במי הים.

מליחות המים (גרם מלח / ליטר מים)()
מים מתוקים מים מליחים מי ים תמלחת
< 0.5 ‰ 0.5–30 ‰ 30–50 ‰ > 50 ‰


ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.