פתיחת התפריט הראשי

המנושל

ספר מאת אורסולה לה גווין

המנושלאנגלית: The Dispossessed) הוא ספר מדע בדיוני אוטופי שנכתב על ידי אורסולה ק. לה גווין בשנת 1974. הספר מתרחש באותו יקום (היקום האקומני) בו מתרחשים ספרים נוספים של הסופרת, בין השאר "מעבר לעלטה" ו"העולם כיער". הספר זכה הן בפרס הוגו והן בפרס נבולה בשנת 1975, וזכה להכרה ספרותית בלתי-רגילה יחסית ליצירות מז'אנר המדע בדיוני.

המנושל
The Dispossessed
עטיפת הספר המנושל
מידע כללי
מאת אורסולה לה גווין
שפת המקור אנגלית
סוגה מדע בדיוני
הוצאה
שנת הוצאה 1974
הוצאה בעברית הוצאה ראשונה - הוצאת כתר
הוצאה שנייה - הוצאת מובי דיק
שנת הוצאה בעברית הוצאה ראשונה - 1980
הוצאה שנייה - 2015
תרגום לעברית הוצאה ראשונה - תמר עמית
הוצאה שנייה - עמנואל לוטם
פרסים פרס נבולה לרומן הטוב ביותר
פרס הוגו לרומן הטוב ביותר
פרס לוקוס לרומן הטוב ביותר
פרס פרומתיאוס - היכל התהילה
100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של רשת הרדיו הציבורית של ארצות הברית
פרס גיגמש עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים הוצאה ראשונה - 275
הוצאה שנייה - 410
ספר קודם The Word for World Is Forest עריכת הנתון בוויקינתונים
ספר הבא Four Ways to Forgiveness עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001969893
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הספר תורגם לעברית על ידי תמר עמית ויצא לאור בהוצאת כתר בשנת 1980, ותורגם פעם נוספת בשם בידיים ריקות על ידי עמנואל לוטם ויצא לאור בהוצאת "מובי דיק" ב-2015.

עלילהעריכה

הסיפור מתרחש בכוכב הלכת הבדיוני יוראס ובירחו, אנארס. לאחר מהפכה אנרכיסטית כושלת אשר התרחשה כ-200 שנים לפני הזמן בו מתרחשת העלילה, המורדים גלו מרצונם אל הירח.

הגיבור הראשי, שבק, הוא אנרכיסט ומדען המנסה לפתח תאוריה מדעית שתאפשר את בנייתו של מכשיר שיאפשר תקשורת המהירה ממהירות האור. נסיונותיו נתקלים בקשיים מצד גישות צרות אופקים וקסנופוביות בארץ מושבו, אנארס.

בעקבות קשיים אלו, מחליט שבק לצאת למסע אל כוכב הלכת המקורי, יוראס, במטרה למצוא מתמטיקאים ופיזיקאים אחרים אשר יעזרו לו להשלים את התאוריה. זוהי הפעם הראשונה בה מבקר אדם מהכוכב האנרכיסטי, אנארס, בכוכב המקורי, יוראס - כוכב אשר מאוד דומה לעולם שלנו - קפיטליסטי ברובו ומורכב ממדינות לאום. העלילה עוקבת אחר ילדותו וחייו בכוכב האנרכיסטי עד לנקודה בו הוא יוצא למסע (כל הפרקים הזוגיים), כמו גם אחר חוויותיו ומאבקיו במסעו ליוראס, החל מהרגע בו הוא יוצא למסע (כל הפרקים האי-זוגיים).

הספר חוקר גם את היפותזת ספיר-וורף: השימוש בביטויי שייכות בכוכב האנרכיסטי מדוכא. דוגמה לכך ניתנת כאשר ילדה קטנה אומרת לשבק: "אתה יכול לחלוק איתי את הממחטה בה אני משתמשת", במקום להגיד "אתה יכול לשאול ממני את הממחטה שלי". הרעיון הוא שהממחטה אינה שייכת לילדה, אלא רק נישאת על ידה. השפה המדוברת באנארס, פראבית, היא שפה בנויה אשר משקפת אספקטים רבים של היסודות הפילוסופיים של האנרכיזם האוטופי.

"המנושל" מספק נקודות ביקורת רבות גם על החברה הקפיטליסטית וגם על זו האנרכיסטית. הרומן נחשב על ידי רבים מהאנרכיסטים להיות תיאור מהימן של המכניזם שיפותח על ידי חברה אנרכו-סינדיקליסטית, אך גם של הסכנות הטמונות בריכוזיות ובבירוקרטיה שבנקל יכולות להשתלט על חברה שכזו ללא ההמשכיות של אידאולוגיה מהפכנית. חלק מכוחו של הרומן הוא בכך שמתוארות בו מגוון רחב של דמויות מפותחות היטב, אשר מתארות טיפוסי אישיות שונים, שכולן חונכו בסביבה שמודדת את האדם לא על פי מעמדו החומרי, אלא על פי כישוריו המקצועיים והחברתיים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא ככל הנראה דמותה של טאקבר, שותפתו לחיים של הגיבור, אשר מבטאת מעלות רבות: נאמנות, אהבת החיים ואהבת-אדם, אידיאליזם נחוש ותשוקה לשותפות אמיתית עם אדם אחר.

לעיתים נאמר כי היצירה מייצגת את החייאתו מחדש של הז'אנר האוטופי, אף על פי שאחד מהנושאים המרכזיים של היצירה הוא האמביוולנטיות של נקודות מבט שונות על האוטופיה.

היום טרם המהפכהעריכה

ב-1974 פרסמה לה-גווין סיפור קצר בשם זה (The Day Before the Revolution) המהווה למעשה כעין הקדמה לעלילת המנושל. הסיפור מתרחש ביוראס בשנים שטרם ההתיישבות האודוניסטית באנארס, ועוקב אחר יום בחייה של לאיאה אודו, מייסדת תורת האודוניזם, מנקודת מבטה. הסיפור זכה בפרסי נבולה ולוקאס לסיפור קצר.

בהקדמה לו, כתבה לה גווין: "אודוניזם הוא אנרכיזם. לא העיניין של נשיאת פצצות בכיסים, שזה טרוריזם, לא משנה איך באיזה שם זה מכנה את עצמו. לא הדרוויזניזם-החברתי הכלכלי, 'ליברטריאניזם', של הימין הקיצוני; אלא אנרכיזם. כפי שנהגה בכתבים טאואיסטים מוקדמים ופותח על ידי שלי וקרופוטקין, גולדמן וגודמן. האנרכיזם תוקף את המדינה הסמכותנית(קפיטליסטית או סוציאליסטית). העיקרון המוסרי-מעשי שלו הוא שיתוף פעולה (סולידריות ועזרה הדדית). זו האידיאליסטית, והמעניינת ביותר בעיני מכל התאוריות הפוליטיות. על מנת לשלב אותה ברומן, דבר שלא נעשה קודם לכן, נדרשה עבודה ארוכה וקשה עבורי שחייבה השתקעות טוטלית משך חודשים ארוכים. כשסיימתי, חשתי אבודה בגלות – עקורה. לפיכך, הייתי מלאת תודה כשאודו עלתה מן הצללים ומשטף האפשרויות, ורצתה שיכתב סיפור, לא על העולם שייסדה, אלה עליה עצמה".

קישורים חיצונייםעריכה