המסע לארץ ישראל

המסע לארץ ישראל הוא שיר נכתב על ידי חיים אידיסיס, הולחן על ידי שלמה גרוניך ובוצע על ידי ילדי מקהלת "שבא" בשנת 1991.[1] לשיר זה יסודות סיפוריים וליריים, הוא שיר שמזכיר סיפור ושנותן ביטוי לרגש. נוסף על כך הונצחה עבודה מוזיקלית זו באלבום בשם "שלמה גרוניך ומקהלת שבא", שיצא ב־1993.[2][3][4]

השיר "המסע לארץ ישראל" מספר על סיפור מסעם המפרך של יהודי אתיופיה בדרכם לארץ ישראל ועל בעיותיהם בהגיעם לארץ. השיר נכתב בעקבות עלייתם של קהילת ביתא ישראל בשנות ה-80 במבצע "מבצע משה", במהלך מבצע זה עלו לארץ ישראל 16 אלף יהודים מאתיופיה. רבים מהעולים מתו בדרך הארוכה.

בנוסף לכך בשיר מתוארים קשיי המסע: הקשיים הפיזיים בהליכה האינסופית ("הַמִּדְבָּר לא נִגְמָר"), הסכנות שארבו בדרך ("וּבַלַּיְלָה תָּקְפוּ שׁוֹדְדִים"), ולאחר הגיעם לארץ, קשיי ההתאקלמות המשותפים לכל העולים, והדבר הקשה הנוסף שהיה לעולים מאתיופיה, הממסד הרבני שלא הכיר ביהדותם.[2][3][4]

תוכן השיר

עריכה

השיר מחולק לארבעה בתים שביניהם הפזמון חוזר בשינוי. בשלושת הבתים הראשונים מופיעים תיאורים של קשיי המסע:

  • אורך המסע: "המדבר מתחתי, אין סופו לפנים" (בית א'), "המדבר לא נגמר" (בית ב'),
  • מצוקת הרעב במהלכו: "על גבי שק האוכל הדל (בית א') ו-"שק האוכל שלנו אבד" (בית ב')
  • חיות רעות: "יללות של תנים"
  • שודדים: "ובלילה תקפו שודדים, בסכין ובחרב חדה"
  • אובדן האם: "במדבר דם אמי, הירח עדי"
  • הבית הרביעי מתאר קשיים מסוג אחר: הקושי להיקלט ולהסתגל בארץ ישראל.

נוסף לכך, השיר מציג מבנה של שיר-זמר בעל בתים ופזמון חוזר. הוא מתאר מצד אחד, את הקושי הקשור לעלייה ולתלאות של המסע ומצד שני, את האהבה לארץ ישראל. בשיר כאשר נשברת החריזה היא מציינת משבר כלשהו.

הדמויות בשיר

עריכה

בשיר יש שיח בין שלוש דמויות:

  1. הקול הדובר בשיר — קול ילדי של בת/בן (המגדר בתחילת השיר אינו ידוע)
  2. האם
  3. והירח.[2][4]

דמות הדובר במרכז השיר עוברת מעברים משמעותיים:

  1. המעבר בין הילדות לבגרות.
  2. ומעבר בו היא הופכת להיות האמא במהלך המסע לארץ ישראל: בתחילת השיר הדוברת היא חלק מאותם הילדים שצועדים במסע וכמו שאר הילדים, היא סופגת את הרצון והנחישות שמקרינה האם ("ואמי מבטיחה לאחיי הקטנים / עוד מעט עוד קצת, להרים רגליים / מאמץ אחרון לירושלים"). אבל לאחר תקיפת השודדים ומותה של האמא ("ּובלילה תקפו שודדים בסכין, גם בחרב חדה/במדבר דם אמי, הירח עדי") הדוברת מזוהה כילדה, שנהפכת לאמא חלופית במשך שאר המסע.[2][4]

הירח בשיר

עריכה

הירח הוא גרם שמימי הקרוב ביותר לכדור הארץ, בלילה הירח לאדם משמש כמנחה ונותן אור. הירח מופיע ביצירות ספרות רבות למבוגרים ולילדים, כדמות בעלת אופי ייחודי ומגוון. הירח בשיר מגשר בין חוויית הדובר: מארץ המוצא (אתיופיה) למסע במדבריות סודאן, וכן למסגרת החיים בארץ ישראל. בנוסף לכך הירח ממלא תפקיד משמעותי בשיר. בסיפור מתרחשת האנשה לירח. נוצרת הדמיה בינו לבין האם במסע. כאשר האם משגיחה על בניה ומעודדת אותם להמשיך ללכת, הירח מהווה מקור לאור חומרי, אך גם רוחני, שמנחה את ההולכים במסע. בכל בית בשיר לירח יש תפקיד:

  • בבית הראשון - תפקידו הוא להאיר, להשגיח ולהנחות בחשכת המדבר ("הירח משגיח מעל")
  • בבית השני - תפקידו להאיר, ולהיות שותף לקשיי המסע ("אור ירח החזק מעמד")
  • בבית שלישי - הירח מתפקד כעד למותה של האם ("במדבר דם אימי, הירח עדי")
  • בבית רביעי - תפקידו הוא להשגיח מבחינה רוחנית ומשמש כמעין זיכרון לאם ("בירח דמותה של אימי")[2][4]

הדמיון לעליית בני ישראל בתנ"ך

עריכה

הסיפור מתייחס לשכבות שונות של זהויות יהודיות-ציוניות. ניתן לראות במהלך הסיפור את הגעגועים והרצון להגיע לציון, אפילו במחיר של הקרבה גדולה כמו הקרבת חיים, כמו בסיפור התנכי בו בני ישראל עברו מסע קשה ומפרך כדי להגיע לארץ ישראל. אבל בשיר מצוין גם שהחברה הישראלית אינה מקבלת את יהדותם של העולים החדשים.[2]

השיר בספרי תווים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 17.11.1991, באתר "פזמונט"
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 דר' סמדר פלק-פרץ, המסע לארץ ישראל
  3. ^ 1 2 המסע לארץ ישראל, באתר lib.cet.ac.il
  4. ^ 1 2 3 4 5 סמדר פלג פרץ, המסע לארץ ישראל