נתן שחר (31 ביולי 193726 באפריל 2021) היה מוזיקולוג, מעבד, מלחין ומנצח מקהלות ישראלי.

נתן שחר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 31 ביולי 1937
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 26 באפריל 2021 (בגיל 83)
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקולוג, מעבד ומלחין שירים, מנצח מקהלות
www.natan-shahar.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נתן שחר נולד בתל אביב. בשנת 1940 עברה המשפחה לקיבוץ עין חרוד, שם למד בבית הספר היסודי. בשנת 1953 עברה המשפחה לירושלים, שם למד בבית חינוך - תיכון עירוני ג'. את השירות הצבאי עשה ככלכלן במטכ"ל, לאחר שלמד, במסגרת העתודה האקדמית, באוניברסיטה העברית בירושלים, כלכלה ויחסים בין לאומיים.

באותן השנים גם למד בקונסרבטוריון אקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין. בין מוריו היו הפסנתרנית ברכה עדן והמלחינים חנוך יעקובי וחיים אלכסנדר.

עד שהחל בלימודי מוזיקולוגיה וחקר את תחום הזמר העברי, התפרסם נתן כמוזיקאי, כמנצח מקהלות, כמעבד וכמלחין, ששירים שהלחין אף זכו בפרסים ראשונים בפסטיבלי זמר שונים, ובהם:

אחד מהשירים הראשונים שהלחין, "ביקשתי אש", שזוהה עם הזמרת אילנה רובינא, זכה לביצוע מחודש של הזמרת מירי מסיקה[1].

בין המקהלות אותן הקים וניצח זכורות מקהלות הענק כגון: "200 בנות המטכ"ל" ומקהלות הענק שהוקמו לקראת ועידות תנועת "בני עקיבא" ותנועת "הנוער העובד והלומד". נתן שימש גם כמנהל מוזיקלי של תוכניות רדיו וטלוויזיה, כגון תוכניות "ריץ'-רץ'" ועשרות מתוכניות "המבדיל" ועוד.

את לימודי המוזיקולוגיה החל באוניברסיטת בר-אילן, שם סיים את שני התארים הראשונים.

את התואר השלישי עשה באוניברסיטה העברית בירושלים. והיה הראשון שכתב דיסרטציה על הזמר העברי.

בתחום הזמר העברי, נתן כתב וערך כמה ספרים ועשרות מחקרים ומאמרים שחלקם פורסמו בישראל ומחוצה לה, לרבות את הערך "הזמר העברי" במהדורה האחרונה של מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים, וכן ערכים נוספים.

כמו כן כתב מחדש כמה ערכים המתייחסים ל"זמר העברי" ב"אנציקלופדיה יודאיקה" שמהדורתה המעודכנת הופיעה זה לא כבר.

שחר ניסח את סיסמת בני עקיבא: "קדש חייך בתורה, וטהרם בעבודה"[2], והלחין את השיר "קדש חייך" שהולחן לכבוד ועידת בני עקיבא והפך להמנון הלא רשמי של התנועה.

ב-2006, יצא לאור ספרו "שיר שיר עלה נא", תולדות הזמר העברי, שיצא בהוצאת "מודן". בספרו, מגולל שחר את תולדות הזמר העברי, מאז ימי ראשית התהוותו, החל בשנות השישים של המאה ה-19 ועד שנת 2000[3][4].

במהלך השנים בהן לימד בבית הספר התיכון ב"הדסים" הקים את המגמה לבגרות במקצוע המוזיקה, שהייתה המגמה הראשונה בארץ שהוקמה בבית ספר תיכון רגיל. כמו כן הקים את "מקהלת הדסים" שהקליטה 12 תקליטים מסחריים.

בשנת 2018 פרסם שחר עבודת מחקר על שירי תנועות הנוער בספר הנושא את השם: "שירת הנוער- מה שרו בתנועות הנוער"[5].

שחר לימד במשך עשרות שנים במכללת בית ברל, ומספר שנים באוניברסיטת בן-גוריון.

שחר כיהן בין השאר כחבר בוועדה לזמר עברי שליד המועצה לתרבות ואמנות[6], וכן מונה כיו"ר הוועדה לזמר עברי שהחליטה על הענקת פרס ישראל לזמר עברי בשנת תשע"ו (2016)[7].

שחר זכה בפרס אנגל ליצירת מוזיקה מקורית ולמחקר המוזיקה העברית ע"ש יואל אנגל לשנת 2019.

נפטר ב-26 באפריל 2021.

לקריאה נוספת עריכה

  • נתן שחר, שירת הנוער, הוצאת יד בן צבי, 2018
  • נתן שחר, שיר שיר עלה-נא, תולדות הזמר העברי, הוצאת מודן, 2006
  • נתן שחר, מוזיקה והמלחין בקיבוץ : היבטים היסטוריים וסוציומוזיקליים, 1981 - עבודת מחקר.
  • נתן שחר, לקט שירים לכל עת, קצין חינוך ראשי - ענף הווי ובידור, 1975
  • נתן שחר, ספר השירים לתלמיד. מלים, תווים ודברי רקע, חלק א', מפעלי תרבות וחינוך, 1995
  • נתן שחר, נוף - צליל : יחידת הוראה במוזיקה בגיל הרך, הוצאת מכון מופ"ת, 1999
  • נתן שחר, דלתות מוזיקליות, הוצאת מכון מופ"ת, 2006
  • נתן שחר, תולדות היישוב בראי השירים 1882 - 1949, הוצאת בית ברל
  • נתן שחר & עוזי שביט, גדעון טיקוצקי ואבנר גלילי, שירת העמק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
  • נתן שחר, השיר הארץ-ישראלי וקרן קיימת לישראל, הוצאת המכון לחקר תולדות הקרן הקימת לישראל, 1994

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נתן שחר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב

    'סוג: מתוך הפסקול "שלוש אמהות"' אינו ערך חוקי
      ביקשתי אש, מתוך הפסקול "שלוש אמהות" באתר יוטיוב (אורך: 3:16)
  2. ^ תעודת זהות, באתר תנועת בני עקיבא
  3. ^ אם כל כך רע, אז למה כולם שרים, באתר הארץ, 28 בינואר 2007
  4. ^ מרדכי נאור, "אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2006
  5. ^   חגי חיטרון, כשבבני עקיבא עוד לא היתה הפרדה מגדרית בריקודים, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2018
  6. ^ פרסי שרת החינוך והתרבות לאהוד בנאי ומוני אמריליו, באתר הארץ, 30 במאי 2005
  7. ^ דפנה ארד, כלת פרס ישראל בזמר עברי: המלחינה נורית הירש, באתר הארץ, 13 במרץ 2016