המרמים במשחק הקלפים (קאראווג'ו)

יצירה בצבעי שמן של הצייר האיטלקי קאראווג'ו מסביבות שנת 1594

המרמים במשחק הקלפיםאיטלקית: I bari) היא יצירה בצבעי שמן של הצייר האיטלקי קאראווג'ו מסביבות שנת 1594. העותק המקורי של היצירה נרכש על ידי מוזיאון האמנות קימבל שבטקסס ב-1987, אולם ייתכן כי קיימים מספר העתקים ליצירה.

המרמים במשחק הקלפים
I bari
מידע כללי
צייר קאראווג'ו
תאריך יצירה 1594 (לערך)
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ
רוחב 130.9 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 94.2 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
זרם אמנותי בארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר יצירה AP 1987.06 (Kimbell Art Museum) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מוזיאון האמנות קימבל, פורט וורת', טקסס, ארצות הברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אודות היצירה

עריכה

יצירה זו מהווה אבן דרך עבור קאראווג'ו.[1] זוהי אחת מהיצירות הראשונות של הצייר כעצמאי לאחר שהוא הפסיק לעבוד אצל גיסופה סאסרי (Giuseppe Cesari). קאראווג'ו עזב את הסדנה של סאסרי בינואר 1594, והחל למכור יצירות דרך הסוכנים פרוספרו אורסי (Prospero Orsi) וקוסטנטינו (Costantino). אורסי עזר לצייר למכור את עבודתיו בזכות קשריו הרבים.

היצירה מציגה שני נערים ומבוגר. מלבושו של הנער מצד שמאל ניכר כי הוא עשיר. מנגד, הנער הימני הוא המרמה בקלפים, וזאת ניכר מהקלף העודף התחוב לחגורתו וכן מהפגיון הקשור לחגורתו. הקלף מחוץ לראייתו של הנער השמאלי, אך לא מחוץ לראייתו של הצופה בתמונה. המבוגר משחק תפקיד כפול; מחד, הוא כביכול עוזר לנער השמאלי, ומאידך הוא מסמן לנער הימני מתי לבצע מהלך.

המרמים במשחק הקלפים הוא יצירתו השנייה של קאראווג'ו לאחר "מגדת העתידות" שבו הצייר עסק בסצנות ריאליסטיות מחיי היומיום. הסצנה מאופיינת בתשומת לב לפרטים הקטנים; אצבעותיו של המבוגר, מבטו הנרגש של הצעיר שמנסה לרמות וכדומה. ההיבט הפסיכולוגי גם ניכר בסצנה. בעוד הצעיר השמאלי לא מודע להתרחשות האמיתית בסצנה, הצעיר השני מגלם תמימות שהושחתה על ידי המבוגר.

היצירה הייתה חדשנית לזמנה, וציירים רבים חיקו את סגנונו של קאראווג'ו. הצייר יצר יותר מגרסה אחת לציור, וציירים נוספים כמו ז'ורז' דה לה טור ציירו את הסצנה.

אספן האמנות פרנסקו מריה דל מונטה (Francesco Maria del Monte) רכש את היצירה ונהיה הפטרון של קאראווג'ו. הוא סיפק לו מגורים בסמוך לפיאצה נאבונה שברומא.[2] היצירה גם הועברה להחזקתו של אנתוני בארביני (Antonio Barberini), אחיינו של האפיפיור אורבנוס השמיני. היצירה נעלמה בסביבות שנות 90 במאה ה-19. והיא התגלתה בשנת 1987 באוסף פרטי בציריך.[3] היצירה נמכרה למוזיאון האמנות קימבל ומוחזקת שם עד היום.

ההיסטוריון דניס מאון רכש העתק של היצירה מסותבי'ס ב-2006. אף על פי שההעתק נמכר לא תחת שמו של קאראווג'ו, ההיסטוריון סבר שזוהי יצירתו. בעקבות כך, החלו הליכים משפטיים בנוגע לאמיתות יוצר ההעתק.[4] רבים סברו כי בדומה ליצירות נוספות של קאראווג'ו הצייר יצר מספר העתקים של יצירה. ב-2011 מאון נפטר והיצירה הולוותה למוזיאון בלונדון. ב-2015, בית המשפט בווילס פסק לטובת סותבי'ס וקבע כי ההעתק אינו פרי יצירתו של קאראווג'ו.[5]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ https://www.kimbellart.org/Collections/Collections-Detail.aspx?prov=false&cons=false&cid=8525 ‏ Kimbell Art: 29 June 2011 at the Wayback Machine Cardsharps
  2. ^ https://www.metmuseum.org/toah/hd/crvg/hd_crvg.htm ‏ The Metropolitan Museum of Art: Caravaggio (Michelangelo Merisi) (1571–1610) and his Followers
  3. ^ Mahon, Dennis (January 1988). "Fresh Light on Caravaggio's Earliest Period: His 'Cardsharps' Recovered". The Burlington Magazine. 130 (1018): 10–25. JSTOR 883252.
  4. ^ https://www.apollo-magazine.com/play-cards-right/ ‏ "Play your cards right". Apollo. 8 June 2014.
  5. ^ Thwaytes v Sotheby's [2015] EWHC 36 (Ch) (16 January 2015)