המשחקים הפאן-הלניים
| ערך מחפש מקורות | |
המשחקים הפאן־הלניים היו ארבע תחרויות ספורט שנערכו ביוון העתיקה:
.jpg)
- המשחקים האולימפיים היו החשובים בתחרויות שנערכו ביוון העתיקה. תחרויות אלה נערכו מדי ארבע שנים ליד אליס, לכבוד האל זאוס.
- המשחקים הפיתיים שנערכו מדי ארבע שנים בסמוך לדלפי, לכבוד האל אפולון.
- המשחקים הנמאיים שנערכו מדי שנתיים, בסמוך לעיר נמאה, לכבוד האל זאוס.
- המשחקים האיסתמיים שנערכו מדי שנתיים, בסמוך לקורינתוס לכבוד האל פוסידון.
המשחקים ולוח השנה
עריכהכל מחזור של ארבע שנים נקרא האולימפיאד (המחזור האולימפי), ושימש את היוונים כלוח שנה. ספירת השנים החלה בכל אולימפיאדה, כאשר שנת האולימפיאדה הייתה השנה הראשונה במחזור. בשנה השנייה נערכו המשחקים הנמאיים והמשחקים האיסתמיים (בחודשים שונים) ובשנה השלישית המשחקים הפיתיים, ושוב, בשנה הרביעית – המשחקים הנמאיים והאיסתמיים – דבר שאפשר לאתלטים להשתתף בכל המשחקים.
השנה שלאחר מכן הייתה השנה הראשונה של האולימפיאד הבאה.
השתתפות במשחקים
עריכהבמשחקים השתתפו אתלטים מכל רחבי העולם היווני, ואף ממושבות יווניות קרובות (כגון מושבות אסיה הקטנה) ומרוחקות (מושבות בסיציליה ובספרד). האתלטים היו ככל הנראה אנשים אמידים או עשירים, או באו ממשפחות עשירות בשל העלויות הגבוהות של המסע והשהות באתרי המשחקים (לא כל שכן עלויות האימונים עבור המשחקים). במשחקים נכחו גברים חופשיים בלבד, ונאסר על נשים או על בני עמים אחרים להשתתף במשחקים (למעט יוצאים מן הכלל – כך לדוגמה, הקיסר נירון הורשה להשתתף במשחקים).
השתתפות זרים במשחקים
עריכההמשחקים הפאן־הלניים היו פתוחים, למעשה, רק להלנים (יוונים); עם זאת, לעיתים גם בני עמים לא הלנים השתתפו במשחקים. השתתפות עיר שאיננה יוונית במשחקים התרחשה במקרה של רומא, שלאחר שצבאה נלחם נגד האילירים, אויבי היוונים, גמלו להם הקורינתים בהזמנה להשתתף במשחקים האיסתמיים;[1] פתיחת המשחקים בפני הרומאים התאפשרה בזכות התייחסות אליהם כאל הלנים, ככל הנראה בשל מוצאם מאוליסס או מהטרויאנים. גם פיליפוס השני ממוקדון וניקוקראון (אנ') מלך סלמיס הדגישו את מוצאם מגיבורים הלנים קדומים כדי להשתתף במשחקים. הצידונים השתתפו במשחקים הנמאים, לפי עדות כתובת דיוטימוס. בכתובת יש אזכור של פורונאוס (אנ') מלך ארגוס, אגנור מלך פיניקיה (שלפי הלאניקוס איש לסבוס היה בנו של פורונאוס) המוצג כאבי הצידונים, וקדמוס בן אגנור מייסד תבאי – אזכור רב של מסורות מיתולוגיות חריג בכתובות הקדשה למנצחי משחקים, והוא התרחש בכתובת זאת כדי להדגיש את שייכותם של הצידונים לאבות הלניים, כמו גם להזכיר את תרומתם של הגיבורים הפיניקיים הקדומים ליוון.[2][3][4]
התחרויות
עריכה
התחרות המרכזית בכל המשחקים היו מרוצי מרכבות, היאבקות, אגרוף, פנטאתלון וסטאדיון (תחרויות ריצה). הפנטאתלון כלל היאבקות, תחרות ריצה, קפיצה לרוחק, זריקת חנית וזריקת דיסקוס.
למעט מרוץ המרכבות, כל התחרויות נערכו בעירום מלא.
היסטוריה
עריכהעל פי התיעוד ההיסטורי הקיים, המשחקים הפאן-הלניים החלו להיערך בד בבד עם המשחקים האולימפיים הראשונים של שנת 776 לפנה"ס אולם ההיסטוריונים סבורים כי המשחקים החלו להיערך מאות שנים קודם לכן. שלושת המשחקים האחרים החלו להיערך במאה השישית לפנה"ס.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ פוליביוס, ההיסטוריות, 2.12.8 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
- ^ E. Bikerman, "Sur une inscription agonistique de Sidon", en: Mélanges syriens offerts à Monsieur René Dussaud, tome premier, Geuthner, 1939, p. 94
- ^ Corinne Bonnet, "The Religious Life in Hellenistic Phoenicia: ‘Middle Ground’ and New Agencies", in: Jörg Rüpke (ed.), The Individual in the Religions of the Ancient Mediterranean, Oxford University Press, 2013, p. 51–52, doi:10.1093/acprof:oso/9780199674503.003.0002
- ^ Corinne Bonnet, "The Hellenistic Period and Hellenization in Phoenicia", in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean, Oxford University Press, 2019, p. 108, doi:10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.8