הנערה שקפצה בזמן

סרט אנימה מ-2006

הנערה שקפצה בזמןיפנית: 時をかける少女, טוקי או קאקרו שוג'ו) הוא סרט אנימה יפני שהופק ב-2006, בסטודיו Madhouse, בבימויו של מאמורו הוסודה ועל-פי תסריט מאת סאטוקו אוקודרה. עלילתו של הסרט עוסקת במאקוטו קונו, נערה בגיל תיכון, שמקבלת במקרה את היכולת למסע ("קפיצה") בזמן, ומנצלת אותה לטובתה האישית. הסרט מבוסס באופן רופף מאוד על רומן יפני מ-1967 באותו שם מאת יאסוטאקה טסוטסואי, כאשר הדמות הראשית של הרומן היא דמות משנית בסרט, וקיים בשתי היצירות אותו רעיון כללי.

הנערה שקפצה בזמן
時をかける少女
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על "הנערה שקפצה בזמן"(אנ') מאת יאסוטאקה טסוטסוי
בימוי מאמורו הוסודה עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי Jungo Maruta עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט סאטוקו אוקודרה
עריכה שיגרו נישיאמה
מוזיקה יושידה קיושי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Madhouse
חברה מפיצה קאדוקאווה
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 15 ביולי 2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 100 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט יפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני, קומדיה, דרמה, רומנטיקה
פרסים
תרגום לעברית אין
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט יצא לאקרנים ב-15 ביולי 2006, וזכה לביקורות אוהדות רבות ובשנת 2007 זכה הסרט בפרס האקדמיה היפנית לקולנוע בקטגוריית סרט האנימציה הטוב ביותר של השנה.

נעימות הרקע בפס-הקול של הסרט, שביניהן עיבוד של אחת מוריאציות גולדברג, הולחנו על ידי יושידה קיושי; זמרת בשם האנאקו אוקו שרה את שני שירי הנושא.

עלילה עריכה

מאקוטו קונו היא נערה בגיל תיכון, שחיה בטוקיו עם הוריה ואחותה הקטנה. דודתה, קאזוקו יושיאמה (הדמות הראשית ברומן עליו מבוסס הסרט), היא משחזרת אמנות במוזיאון הלאומי של טוקיו.

יום אחד מאקוטו מועדת על מכשיר מוזר בצורת אגוז מלך. בדרכה הביתה, כאשר היא נוסעת במורד שיפוע, מאקוטו המבועתת מגלה שבאופניה התקלקלו הבלמים. בלא יכולת לעצור, מאקוטו דוהרת אל עבר מחסום הרכבת שבסוף השיפוע, מתנגשת בו, ונזרקת מאופניה הישר לדרכה של רכבת נוסעת. מיד לאחר מכן, מאקוטו נופלת מאופניה בתחילת הרחוב, זמן קצר לפני מעבר הרכבת. לאחר שהיא מספרת על התקרית לדודתה, דודתה של מאקוטו מסבירה לה שבדרך כלשהי היא קיבלה את היכולת לחזור בזמן.

לאחר מספר ניסויים שהיא עורכת, מאקוטו מגלה שהיא יכולה לחזור בזמן על ידי קפיצה מגובה רב: ככל שתקפוץ מגובה רב יותר, כך תחזור זמן רב יותר לאחור. מאקוטו מנצלת תחילה את היכולת שלה לתועלתה האישית: היא משיגה ציונים מעולים, מונעת מעצמה להיות מובכת בפני חבריה, חוזרת שוב ושוב לזמן בו היא וחבריה שרים קראוקה, ומתחמקת מצ'יאקי, אחד מחבריה, שביקש ממנה לצאת איתו. בשלב מאוחר יותר, מאקוטו מגלה קעקוע בחלקו התחתון של מרפקה, ובו רשום מספר קפיצות הזמן שנותרו לה; קעקוע זה ישמש אותה בהמשך העלילה. עם הזמן, מאקוטו מבינה שמעשיה גרמו לחבריה ולאנשים אחרים להיפגע בדרכים שונות, ומחליטה להשתמש ביכולותיה בשביל לשפר את חייהם ככל האפשר.

בזמן שהיא חוזרת לביתה ברגל, צ'יאקי מתקשר למאקוטו ושואל אותה אם היא קופצת בזמן. היא מנצלת את קפיצת-הזמן האחרונה שלה בשביל להסיט את נושא השיחה בזמן המתאים. מיד לאחר סיום השיחה, מאקוטו מגלה שקוסקה, אחד מחבריה, "שאל" ממנה את אופניה המקולקלים, והרכיב עליהם את חברתו. מאקוטו, שכבר אינה יכולה לחזור בזמן, מנסה לעצור אותם, אך בלא הועיל: שניהם מתרסקים אל תוך המחסום, ועפים מהאופניים הישר אל דרכה של אותה הרכבת שהייתה אמורה להרוג את מאקוטו.

רגע לפני ששניהם נהרגים, הזמן מוקפא על ידי צ'יאקי. בזמן שהם הולכים בעיר הקפואה, צ'יאקי מספר למאקוטו שהוא בא מהעתיד, ושאגוז-המלך עליו מעדה הוא מכונת הזמן שלו; הוא ניצל את קפיצת-הזמן האחרונה שלו כדי למנוע את מותם של קוסקה וחברתו. צ'יאקי חזר לעבר מלכתחילה כדי לראות ציור שלא שרד עד לתקופתו, שדודתה של מאקוטו משחזרת; לאחר שגילה שאינו יכול לראות את הציור והתחבר עם מאקוטו ועם קוסקה, הוא נשאר בעבר מעבר לתכנונו המקורי. כעת, לאחר שעבר על החוק ולא הצליח למנוע מאדם מהעבר לגלות על יכולת החזרה בזמן, צ'יאקי עוזב את מאקוטו ליעד לא-ידוע, רגע לפני שהזמן חוזר למסלולו.

מאקוטו מגלה, להפתעתה, שנשארה לה קפיצת-זמן אחרונה לאחר היעלמותו של צ'יאקי. היא משתמשת בה כדי לחזור לזמן בו נותרה לצ'יאקי קפיצת-זמן אחת. צ'יאקי נפרד ממאקוטו, שמבטיחה לו שתדאג שהציור יישמר עד לתקופתו; צ'יאקי אומר לה שיחכה לה בעתיד.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה