הספרון לעוגב

הספרון לעוגבגרמנית: Orgelbüchlein) הוא אוסף של 46 פרלודים כוראליים (עיבודי כוראלים) מאת יוהאן סבסטיאן באך, מספרים 599–644 ברשימת יצירותיו של באך (BWV). כולם מלבד שלושה הולחנו בשנים 17081717, שבהן שירת באך כנגן עוגב החצר בארמון הדוכס בוויימאר. שלושת הכוראל-פרלודים הנותרים (יחד עם קטע קצר בן שתי תיבות) הולחנו בשנת 1726 או מאוחר יותר, לאחר מינויו של באך למנהל המוזיקה בכנסיית תומאס הקדוש בלייפציג

בית התפילה בארמון הדוכס בויימאר, שבו שירת באך כנגן עוגב ומנהל קונצרטים. ניתן להבחין בקומת העוגב בחלק העליון של התמונה.

האוסף תוכנן במקור כסדרה של 164 כוראל-פרלודים המיועדים לביצוע לאורך כל השנה הליטורגית. הכוראל-פרלודים האלה הם יצירות המופת הראשונות של באך לעוגב שהולחנו בסגנון בשל בניגוד ליצירותיו הקודמות לכלי זה. כל הכוראל-פרלודים הם עיבודים של כוראלים לותראנים (מזמורים) מוכרים על ידי הוספת מוטיב מלווה. למרות זאת באך ניצל את הספרון לעוגב כדי לנסות מגוון רחב של צורות מוזיקליות. רבים מהכוראל-פרלודים קצרים, כוללים ארבעה קולות, דורשים רק מקלדת אחת וקומת פדלים וכוללים קנטוס פירמוס ללא קישוטים. כוראל-פרלודים נוספים דורשים שתי מקלדות וקומת פדלים: אלה כוללים מספר קאנונים וארבעה פרלודים בעלי ארבעה קולות ותפקידי פדלים מקושטים ביותר. כוראל-פרלוד אחד הולחן בצורה של טריו סונאטה. לספרון לעוגב ארבע מטרות: להיות אוסף קטעי נגינה לליווי הטקסים בכנסייה, עבודת מחקר בתחום ההלחנה, הצהרה דתית וספרון ללימוד הנגינה בעוגב.

עמוד השער עריכה

 
עמוד השער של הספרון לעוגב

עמוד השער של הספרון לעוגב כולל את הדברים הבאים (בתרגום לעברית מהגרמנית המקורית):

"ספרון לעוגב בו נגן העוגב המתחיל מודרך איך לבצע כוראלים בדרכים שונות תוך כדי השגת שליטה בפדאלים, כיוון שבכוראלים הכלולים כאן הפדאל הוא מחויב. את אדוננו לבדו לכבד, את שכננו דרכו ללמד.

הולחן על ידי יוהאן סבסטיאן באך, מנהל מוזיקלי להוד רוממותו הנסיך מאנהלט-קֶטֶן"

היסטוריה עריכה

 
עוגב בארוקי בכנסיית יוהאניס בלינבורג בה שרת מורו של באך, גאורג בהם, כנגן עוגב
 
העוגב של כנסיית בלסיוס הקדוש במולהאוזן, שופץ ב 1959 עם תוספת של מקלדת שלישית ופעמונה עם 26 פעמונים לפי הנחייתו של באך עצמו ב 1709-1708. 

הכשרתו המוזיקלית של באך החלה כזמר במקהלת מיכאל בלינבורג בשנים 1702-1700. כתבי יד של באך, שנתגלו לאחרונה בויימאר על ידי חוקרי באך פטר וולני ומיכאל מאול, מראים שלמד נגינת עוגב אצל גאורג בהם, נגן עוגב ומלחין בכנסיית יוהאניס, בעת שהותו בלינבורג. כתבי היד הם של יצירות לעוגב מאת ריינקן, בוקסטהודה, ואחרים, שהועתקו ידנית בביתו של בהם. הם מראים שכבר בגיל 15 באך היה נגן עוגב מוכשר מאוד וניגן כמה יצירות מהרפרטואר המתאגר ביותר של התקופה. אחרי שהות קצרה בוויימאר כמוזיקאי חצר בבית התפילה של יוהאן ארנסט הדוכס מסאקס-ווימאר באך מונה כנגן עוגב בכנסיית בוניפציוס הקדוש (כיום כנסיית באך) בארנשטאט בקיץ של שנת 1703, לאחר שבדק את העוגב שם מוקדם יותר באותה שנה. בשנים 1706-1705 ניתנה לו חופשה כדי ללמוד אצל נגן העוגב והמלחין דיטריך בוקסטהודה בליבק, לשם הוא צעד את צעדתו הידועה ברגל. ב 1707 מונה באך למשרת נגן העוגב של כנסיית בלסיוס הקדוש במילהאוזן. ב-1708 הוא מונה שוב לתפקיד בחצר ויימאר ב 1708 שם הוא שרת כנגן עוגב ומנהל קונצרטים עד 1717 - שנים בהם הוא הולחן כאמור רוב הספרון לעוגב. 

סגנון הלחנה עריכה

מלבד כמה יוצאים מן הכלל, הכוראל-פרלודים בספרון משתפים קבוצה ייחודית של סגנונות המכונה "סגנון הספרון לעוגב:" [1]

  • הם הרמוניזציות של קנטוס פירמוס המנוגן בתפקיד הסופרן (הגבוה) בעוגב.
  • הם כתובים לארבעה קולות הכוללים שלושה קולות מלווים.
  • ההרמוניות נוצרות על ידי הקולות המלווים בעזרת מוטיבים או צורות הנובעות מהקנטוס פירמוס ומחקות אותו. 
  • כל קול פותח מיד בתפקיד הקנטוס פירמוס, עם או ללא ליווי. 
  • אין הפסקות בין שורות הקנטוס פירמוס שהיו יכולות לשמש למשל לריטורנלו או להפסקות בקולות המלווים. 
  • התווים התואמים את סיום שורות השיר של הכוראל המעובד מסומנות בפרמטה (השהייה). 

יוצאים מן הכלל לסגנון זה כוללים את:

  • כוראל-פרלוד מספר 611 ברשימת יצירותיו של באך בו קול הקנטוס מנוגן על ידי תפקיד האלט בעוגב. 
  • כוראל-פרלודים מספר 600, 608, 618, 619, 620, 624, 629 ו 634/633 בהם הקנטוס בסופרן נשמע בקאנון עם אחד מהקולות האחרים.
  • כוראל-פרלוד מספר 615 בו הקנטוס נשמע בקאנון עם כל שאר הקולות מעל המוטיבים המלווים. 
  • כוראל-פרלודים מספר 599 ו 619 הכתובים לחמישה קולות.
  • כוראל-פרלוד מספר 639 הכתוב לשלושה קולות.
  • כוראל-פרלודים 617, 618, 619 ו 637 בהם הליווי מתחיל לפני הקנטוס פירמוס. 

קבלת היצירה עריכה

 
עוגב קטן בכנסיית מריין בהאלה עליו ניגן באך ב 1713 במסגרת ריאיון למשרת נגן עוגב ושוב ב 1716 

בתחילה, הספרון לעוגב הועבר ממורה לתלמיד ולא פורסם במלואו עד שפליקס מנדלסון ערך מהדורה. מהדורות אחרות ראויות לציון נערכו על ידי רוברט קלארק וג'ון דייוויד פטרסון, קוונטין פולקנר, אלברט רימנשניידר ואלברט שווייצר

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הספרון לעוגב בוויקישיתוף
  • התווים של הספרון לעוגב ב IMSLP
  • התווים של הספרון לעוגב ב Mutopia
  • הקלטות של הספרון לעוגב  בביצועו של ג'יימס קיבי על עוגב של טרוסט משנת 1717 בכנסיית וולפורגיס הקדוש בגרוסנגוטרן, גרמניה: חפשו כוראלים נפרדים או את האוסף השלם
  • פרויקט הספרון לעוגב ששם לו כמטרה להשלים את הכוראלים החסרים כפי שצוינו ברשימה המקורית של באך, חלקם בסגנון מודרני וחלקם בסגנון דומה לסגנון הבארוק.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מלקולם בויד, באך, תרגם גבי פלג, הוצאת כתר, 1983, עמ' 59.