פתיחת התפריט הראשי

הספרייה הריקה

הספרייה הריקה היא אנדרטה מאת הפסל הישראלי מיכה אולמן, הממוקמת בכיכר בבל שבמרכז ברלין, ליד שדרות אונטר דן לינדן. האנדרטה הוקמה כזכר לשריפת הספרים שהתרחשה במקום בזמן השלטון הנאצי.

הספרייה הריקה
Bibliothek
Denkmal der Buecherverbrennung Bebelplatz Berlin.jpg
לזכר שריפת הספרים בגרמניה הנאצית
מיקום כיכר בבל, ברלין
קואורדינטות 52°30′59″N 13°23′34″E / 52.5164°N 13.3928°E / 52.5164; 13.3928
נגישות לכל
תאריך הקמה 1995
יוצר מיכה אולמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האנדרטה מוארת בחושך
הזמנה להנחת אבן היסוד לאנדרטה, ארכיון ברטה אורדנג, מרכז המידע לאמנות ישראלית
הלוחות

רקעעריכה

  ערך מורחב – שריפת הספרים בגרמניה הנאצית

ב-10 במאי 1933 נשרפו בכיכר בבל כ-20 אלף ספרים. טקס שריפת הספרים התרחש בעקבות יוזמה של שר התעמולה הגרמני, יוזף גבלס. במהלך הלילה סטודנטים ופרופסורים, בליווי מוזיקלי של מקהלות אס אס ואס אה, שרפו למעלה מ-20 אלף ספרים של כ-200 סופרים, אנשי מדע, פילוסופים, אנשי אמנות ועיתונאים, כשני שלישים מהם יהודים, אותם בזזו מספריות סמוכות ומאוספים פרטיים רבים. הספרים שנבחרו להישרף היו של סופרים יהודים, קומוניסטים, ליברלים ומתנגדי השלטון. בין יתר הספרים שנשרפו היו עבודות של תומאס מאן, היינריך היינה, קרל מרקס, זיגמונד פרויד, אריך קסטנר ועוד סופרים רבים. שריפת ספרים פומבית זו גררה גל של שריפת ספרים על ידי סטודנטים ברחבי גרמניה.

לזכר האירוע הקים מיכה אולמן את האנדרטה, שנחנכה ב-20 במרץ 1995.

האנדרטהעריכה

האנדרטה היא חדר תת-קרקעי, קובייה שאורך צלעה 5 מטרים, בעל תקרת זכוכית (שהיא רצפת הכיכר), הנמצא מתחת לכיכר במקום המדויק בו נשרפו הספרים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים ריקים ולבנים, המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי שנותר לאחר שריפת הספרים.

ליד האנדרטה שני לוחות ברונזה עליהם חקוק:

"Das war ein Vorspiel nur, dort wo man Bücher verbrennt, verbrennt man am Ende auch Menschen. Heinrich Heine 1820
In der Mitte dieses Platzes verbrannten am 10. Mai 1933 nationalsozialistische Studenten die Werke hunderter
freier Schriftsteller, Publizisten, Philosophen und Wissenschaftler. Bibliothek - Denkmal Die Bücherverbrennung vom 10. Mai 1933"
Von Micha Ullman,Gebaut 1994/95"

"הייתה זו רק הקדמה. במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו בסוף גם בני אדם. היינריך היינה, 1820
במרכזה של כיכר זו, ב-10 במאי 1933, שרפו סטודנטים נציונאל-סוציאליסטים את יצירותיהם של מאות סופרים, הוגי דעות, פילוסופים ומדענים.
ספרייה - אנדרטה לזכר שריפת הספרים מ-10 במאי 1933
מאת מיכה אולמן, הוקם ב-1994/5"

אין כניסה למבקרים אל החלל עצמו אך ניתן לראותו מרצפת הכיכר.

על האנדרטהעריכה

האנדרטה מוזכרת בנימוקי השופטים להענקת פרס ישראל למיכה אולמן:

"ראוי לציין במיוחד את יצירתו של אולמן "הספרייה", אנדרטה לזכר שרפת הספרים בכיכר בבל בברלין ב-1933. ביצירה זו אולמן מבטא, באמצעות שפת הפיסול המינימליסטית והמודרניסטית, תפיסה מקורית של הנצחה וחשיבה אחרת על מהות האנדרטה. יצירה מיוחדת זו מכילה בצורה מזוקקת את כל המרכיבים האופייניים לעבודתו: הריק, השקט, החפירה לעומק, ההימנעות מהתבלטות והעדפת הסמוי מן העין. הזכוכית המכסה את הבור מאפשרת את השתקפותם של הצופה ושל הסביבה בתוך העבודה ואת התכתם יחד של העבר וההווה."[1]

דנה אריאלי-הורוביץ עסקה במאפייני האנדרטה:

עיקרון ההנצחה השקופה מאפיין גם את ה"ספרייה" של מיכה אולמן שהוצבה בליבה של כיכר בבל בברלין במהלך 1995. אנדרטה מושגית זו, שזיכתה את אולמן בפרס ישראל בשנת 2009, מהווה דוגמה מאלפת לפעולת הנצחה במרחב האורבני, המשלבת בין עקרונות ההנצחה השקופה להנצחה תת-קרקעית, שפופה וסמויה מן העין. אין זה הפרויקט הראשון בו בוחר אולמן להציב אנדרטות תת-קרקעיות. מאז אמצע שנות השבעים מציב אולמן מבנים ארכיטקטוניים מתחת לפני הקרקע. הארכאולוגיה של ההנצחה והבחירה לייצר עקבות בנוף שהם סמויים מן העין מהווה קו מנחה ביצירותיו של אולמן.
חפירת הבור מתחת לקרקע מהווה הדגמה גם לעקרון ההנצחה השפופה. היא מעלה לדיון שאלות פסיכולוגיות של מודעות והדחקה אך בה בעת מתכתבת עם ההיסטוריה; העובדה שהספרייה של אולמן עשויה לחמוק מעינו של המבקר בכיכר בבל משמעותית שכן היא מתכתבת עם ההיסטוריה של בורות ההרג. היא גם פונקציונלית שכן היא מבטיחה את הישרדותו של המתגורר בברלין.
השילוב בין ההנצחה השקופה להנצחה השפופה, הסמויה מן העין, המאפיין את יצירותיו של אולמן, שאבה השראה וסיפקה השראה לפרויקטים נוספים של הנצחה בברלין, שנעשו בשנים האחרונות.[2]

האנדרטה כהשראהעריכה

תצלום האנדרטה מופיע על עטיפת ספרו של חיים באר, "לפני המקום". בגב העטיפה מצוין שהאנדרטה שימשה למחבר מקור השראה בעת כתיבת הספר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה