ויקיפדיה

העברה (פסיכולוגיה)

העברה[1] היא תופעה בפסיכולוגיה המאופיינת בהפניה בלתי-מודעת של רגשות מאדם אחד לאדם אחר. לרוב, משתמשים במושג זה בתוך קשר טיפולי כהעתקת יחס רגשי מודחק שחש המטופל כלפי אדם משמעותי בעברו - אל המטפל.

ברוב שיטות הטיפול בנות זמננו, רגשות ההעברה העולים אצל המטפל נחקרים במהלך טיפול נפשי על ידיו כדי לבדוק אותם כצוהר אל תוך הרגשות של המטופל.

קיימות מספר הגדרות לתופעת ההעברה:

  1. הישנות בהווה, באופן בלתי הולם, של קשר משמעותי מילדותו של האדם.[2]
  2. הפניה של רגשות ורצונות, בעיקר בלתי מודעים, שנשמרו מן הילדות, כלפי אובייקט חדש.[3]
  3. חוויה משותפת של רגשות ורצונות. רגשות עזים של תשוקה, כאב, צער ועוררות מינית יכולים לחלחל באחר ולעורר אצלו רגשות דומים. רגשות על-אישיים (Transpersonal) מתעוררים בנו בלי לדעת אצל מי התעורר הרגש לראשונה.[4]

העברה תוארה לראשונה על ידי זיגמונד פרויד, שהכיר בחשיבות התופעה להבנה טובה יותר של נפש המטופל.

העברה נגדית עריכה

העברה נגדית היא תגובה של המטפל להעברה אותה עושה המטופל כלפיו, או הזדהות המטפל עם הרגשות של המטופל שאינו מודע להם. בתחילה פרויד ראה בהעברה נגדית מכשול שגורם למטפל לאבד את האובייקטיביות שלו, אך מאוחר יותר הכיר בה ככלי טיפולי חשוב. כיום כל השיטות מתייחסות להעברה הנגדית ככלי משמעותי בהבנת המטופל ובתהליך הטיפול.[5] למעשה, פרויד הכיר בכך שאנליזה מערבת תקשורת בין הלא מודע של המטופל ללא מודע של מטפל ושתקשורת זו של מסרים בלתי מודעים היא חלק בלתי נפרד מהתהליך האנליטי. ראייה זו סללה את הדרך להתבוננות בהעברה נגדית כתהליך שיכול לסייע באופן משמעותי לתהליך הטיפולי .

העברה בין-דורית עריכה

  ערך מורחב – העברה בין-דורית

העברה בין-דורית היא תופעה המתארת דפוסי הורות המשתחזרים מדור לדור. אדם שחווה התנהגות מסוימת או סגנון יחסים כלשהו עם הוריו, נוטה במסגרת יחסיו עם ילדיו לשחזר את אותה התנהגות. אותם דפוסים וזיכרונות שנשמרו אצל האדם בבית הוריו, עולים כאשר הוא מתמודד עם אתגר חינוכי. כאשר ההורה לא מודע אליהם, סביר שהוא ישחזר את הדפוסים של הוריו.

העברה ארוטית עריכה

העברה ארוטית היא תופעה שכיחה, משמעותית ולרוב חיובית בטיפול, אם היא מתקיימת תוך שמירה על גבולות הטיפול, באחריות המטפל.[6] בתחילת התהליך הטיפולי, לאחר היכרות עם המטפל, הוא עשוי להיות מוערך ונערץ על ידי המטופל, מכיוון שהוא מקשיב למטופל ומסייע לו, מבטא כלפיו סובלנות ואהבה. בשל כך, המטפל יכול להיתפס על ידי המטופל כבן או בת הזוג האידיאליים, על פי האידיאל של כל מטופל - העברה אירוטית. המטפל אוהב את המטופל ומקדיש לו את מלוא תשומת לבו למשך פגישה אחת בשבוע, אך המטופל עשוי לדמיין שהקשר הוא קרוב ותמידי כמו אצל בני זוג, ושיש להם עתיד משותף. במצב זה צריך המטפל לסייע למטופל להבין את מערכת היחסים ביניהם לאשורה.

בהעברה אירוטית הפוכה, המטפל מתאהב במטופל, למשל עקב שלל תכונות טובות או מושכות במטופל, על פי האידיאל של כל מטפל. באחריות המטפל להיות מודע להעברה זו, ולשמור עליה בגבולות הטיפול. מטפל שלא מודע להעברה הפוכה חזקה מדי שמתבטאת בהתנהגותו, ולא מצליח לעצור את עצמו מהתחברות למטופל מעבר לגבולות הטיפול, מפר בכך באופן חמור את כללי האתיקה המקצועית, עובר על החוק, מסכן את המטופל ופוגע מאוד בטיפול.

המונח נטבע על ידי זיגמונד פרויד, בהתייחס למקרה אנה או, שהביעה רגשות אהבה כלפי המטפל שלה יוזף ברויר; פרויד טען כי רגשות אלו מהווים העברה אירוטית של רגשותיה של אנה או כלפי אביה.[7]

העברה בטיפול באמנויות עריכה

בתחומי טיפול באמנויות מתגלמת ההעברה גם באמצעות היצירה עצמה. רגשות המטופל כלפי המטפל יכולים להיות מובעים באמצעות מוזיקה. בדומה, יכול המטופל לצייר את המטפל או דימוי שמייצג אותו. באופן זה הבעת הרגשות שמאפיינת את ההעברה מקבלת צורה נוספת, ובטיפול באמנות אף מקבלת ביטוי פלסטי שנותר גם לאחר שהמפגש מסתיים.

בטיפול באמנויות מקובלת השיטה בה המטפל בוחן את ההעברה הנגדית באמצעות האמנות, על ידי ביטוי אמנותי של המטופל, של הקשר הטיפול או של היבט מסוים בקשר ובחינתו באופן שמסייע למטפל לגלות תובנות נוספות אודות המטופל.[8]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ העברה במילון פסיכולוגיה (תש"ב), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Leonard H. Kapelovitz, M.D., To Love and To Work/A Demonstration and Discussion of Psychotherapy, p. 66 (1987).
  3. ^ Webster's New Collegiate Dictionary (8th ed. 1976).
  4. ^ סטיבן א. מיטשל (2009), התייחסותיות: מהיקשרות לאינטרסובייקטיביות, תל אביב: תולעת ספרים
  5. ^ העברה נגדית בפסיכותריפה עם ילדים ונוער, נעמה בר-שדה, מתוך האתר לפסיכולוגיה עברית.
  6. ^ חוה קדוש, ‏העברה אירוטית: פריצת גבול או פריצת דרך, באתר פסיכולוגיה עברית, 4 ביולי 2009
  7. ^ העברה אירוטית, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
  8. ^ Joy Schaverien, The Revealing Image, 1992).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=העברה_(פסיכולוגיה)&oldid=37125039"