יוזף ברויר

רופא אוסטרי

יוֹזֶף בְּרוֹיֶרגרמנית: Josef Breuer;‏ 15 בינואר 184220 ביוני 1925) היה רופא יהודי-אוסטרי. פרסומו נבע בין היתר מנוכחות דמותו בספר כשניטשה בכה, וגם מעבודתו המשותפת עם תלמידו זיגמונד פרויד - "מחקרים בנושא היסטריה". במחקר זה גולל את מסכת הטיפול במטופלת מפורסמת שלו בשם ברטה פפנהיים, שכונתה על ידו אנה או, כדי לשמור על פרטיותה. יש הטוענים, ביניהם פרויד עצמו, כי שיטת הטיפול החדשנית בה השתמש ברויר, "טיפול בדיבור", הניחה את היסוד לשיטת הפסיכואנליזה.

יוזף ברויר
Josef Breuer
לידה 15 בינואר 1842
וינה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 ביוני 1925 (בגיל 83)
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דבלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וינה (1867) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת וינה (1867) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mathilde Breuer עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Robert Breuer, Hans Breuer, Bertha Hammerschlag, Margarete Schiff, Dorothea Breuer עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיפול בדיבור עריכה

פפנהיים הגיעה אל ברויר כשהיא לוקה בתסמינים שונים כשיעול טורדני, עייפות, שיתוק של הגפיים הימניות ושרירי הצוואר, מצבי רוח משתנים, הפרעות בראייה, בשמיעה ובדיבור.

כושר דיבורה התדרדר כך שבשלב מסוים עברה לדבר אנגלית בלבד. אבחונו של ברויר היה כי מדובר בהיסטריה נשית, כלומר בתסמינים פסיכוסומטיים. במהלך טיפולו של ברויר הוא שוחח ארוכות עם החולה, שיחות שבמהלכן היא תיארה בפניו את כל המתחולל במוחה (תהליך שכונה על ידה "ניקוי ארובות"). ברויר גילה כי כאשר הצליח להגיע לשורש הבעיה, כלומר הסיבה הבלתי מודעת שהביאה להתהוות סימפטום זה או אחר - השתפר מצבה של ברתה.

 
ברויר (1905)

בשנת 1882 הפסיק ברויר את טיפולו בפפנהיים. ככל הנראה, סיבת הפסקת הטיפול הייתה יחסי משיכה שהתפתחו בין הרופא למטופלתו, שלא יכלו להגיע לידי מימוש.

הספר "כשניטשה בכה" מאת ארווין יאלום מתאר פגישות דמיוניות בין ברויר לפרידריך ניטשה, בהן הוא מתאר לפניו את פרטי המקרה באריכות.

משפחתו עריכה

ברויר התחתן עם מתילדה אלטמן בשנת 1868, והיו להם חמישה ילדים. בתם דורה התאבדה מאוחר יותר כדי לא להיות מגורשת על ידי הנאצים. אחת מבנותיו, מרגרטה שיף, נספתה בטרזיינשטט ב -9 בספטמבר 1942, ובתה-נכדתם, חנה שיף, מתה בזמן שנאסרה על ידי הנאצים.

לקריאה נוספת עריכה

  • זיגמונד פרויד, יוזף ברויאר, מחקרים בהיסטריה (1893–1895) (תרגום מגרמנית: מרים קראוס; עורך: דרור גרין), צפת: ספרים, 2004[1].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יוזף ברויר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לקריאה באתר פסיכולוגיה עברית
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגים ובנושא רופאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.