הפלה טבעית היא סיום של היריון ומות העובר באופן טבעי, בניגוד להפלה מלאכותית, שהיא בדרך כלל יזומה.

הפלה טבעית
תחום מיילדות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D000022
סיווגים
ICD-10 O03 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 JA00.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שכיחות עריכה

בערך אחת מכל ארבע נשים עוברת הפלה אחת לפחות במשך חייה. במקרים רבים, היריון נכשל עוד לפני שהאישה מודעת שהיא בהריון. מעריכים שכ-30% מהביציות המופרות מופלות בדימום אשר נראה לאישה כווסת רגיל, לעיתים עם דימום קצת יותר מוגבר מהרגיל. כ-15% מההריונות בהם האישה מודעת שהיא בהריון מסתיימים בהפלה טבעית. יש הריונות המסתיימים בהפלה מלאכותית או לידה מוקדמת של עובר מת. כלומר, למעלה מ-50% מההריונות לא מסתיימים בלידת תינוק חי. הסיכון להפלה עולה עם גיל האישה. מעל גיל 35 הסיכון להפלה הוא 1 מ-5 או 1 מ-6, מעל גיל 40 הסיכון הוא כבר 1 מ-3 ומעל גיל 45 כל היריון שני מסתיים בהפלה.

גורמים עריכה

הגורמים הראשיים להפלות הם בעיות כרומוזומליות של העובר. בעקבות ליקוי בביצית, בזרע או בצירוף שלהם העובר אינו מתפתח ועל כן מופל. בבדיקות שנעשו נמצא שמעל מחצית העוברים שיצאו בהפלה טבעית בשליש הראשון של ההריון היו בעלי ליקוי כרומוזומלי ולא יכלו לחיות גם אם היו מסיימים את ההריון. לרוב, הבעיות הכרומוזומליות אינן כתוצאה מבעיות גנטיות של ההורים ועל כן הפלה אחת אצל אישה אינה סימן לסיכוי גבוה יותר להפלות נוספות אצל אותה אישה. ישנן בעיות כרומוזומליות של ההורים שעשויות למנוע לידה תקינה אצל מטופלים מסוימים, כגון אינוורסיה כרומוזומלית.

גורמים נוספים להפלות הם פגיעה פיזית, חשיפה לחומרים מסוכנים, זיהום וקרישיות מוגברת אשר מצמצמת את אספקת הדם לעובר. בשלבים מתקדמים יותר, הפלה עלולה לקרות עקב פתיחה של צוואר הרחם אשר אינו מצליח לשאת את העובר.

מחקרים מצאו[1] שעודף משקל, צריכה גבוהה של קפאין, צריכת אלכוהול ושימוש בתרופות מסוימות מגבירים את הסיכוי להפלה. גם הריונות כתוצאה מטיפולי פוריות הם בעלי שכיחות גבוהה יותר של הפלות.

סוגים עריכה

ישנם מספר סוגים של הפלות טבעיות[2].

  1. הפלה שלמה - בה ההריון מפסיק, ושק ההריון יוצא החוצה בשלמותו. במקרים כאלה אין צורך בהתערבות רפואית, אלא רק במעקב.
  2. הפלה לא שלמה - בה ההריון מפסיק ותוכן ההריון יוצא, אך אינו יוצא בשלמות. יש צורך בתערבות רפואית (כירורגית או תרופתית) להשלמת ההפלה.
  3. הפלה נדחית (missed abortion)- בה ההריון מפסיק, אך הגוף לא פולט את שק ההריון כלל. במקרים כאלה אשה לא תדע בהכרח שאיבדה את העובר, ורק בבדיקת אולטרסאונד תגלה זאת. במקרים כאלה יש צורך בהתערבות רפואית להוצאת שק ההריון החוצה, אם על ידי גרידה, או על ידי מתן תרופות[3].

הריונות פגומים עריכה

פעמים רבות הגורם להפלה טבעית הוא סוג היריון לא תקין. סוגים נפוצים הם:

  1. היריון כימי- היריון המסתיים בהפלה בשבועות הראשונים אחרי הביוץ, ולפני שיש שק היריון. במקרים רבים נשים כלל לא יודעות כי עברו הפלה. לפעמים יש איחור קצר במחזור, או דימום יותר משמעותי ממחזור רגיל. נשים שעוקבות אחרי הביוץ שלהן ומבצעות בדיקות היריון לקראת מועד המחזור שלהן מגלות שיש להן עליה משמעותית בהורמון HCG (הורמון ההיריון). אבל אחרי כמה ימים תהיה ירידה חדה שלו, והמחזור יתחיל[4].
  2. ביצית שדופה- גם כן היריון המסתיים בהפלה בשבועות הראשונים אחרי הביוץ. במקרה זה הביצית המופרת משתרשת ברחם, אך העובר מפסיק להתפתח מסיבה לא ידועה. הגוף ממשיך לחשוב שהוא בהיריון ויוצר שק היריון. בבדיקות אולטרסאונד ניתן לראות שק היריון בלי עובר בפנים. מצב זה יכול להסתיים בדימום טבעי (הפלה שלמה) או באמצעות התערבות רפואית (הפלה לא שלמה, ואו נדחת)[5].
  3. היריון חוץ רחמי (ectopic pregnancy)- מקרה בו הביצית המופרת משתרשת מחוץ לרחם, בדרך כלל בחצוצרה. היריון כזה יכול להיות מלווה בכאבים חזקים ודימומים. מדובר במצב רפואי העלול לסכן את האישה, ויש לטפל בו בהקדם.

תסמינים עריכה

התסמין העיקרי המעיד על סכנת הפלה הוא דימום נרתיקי בהריון, אולם רק מחצית מהנשים עם דימום נרתיקי בהריון אכן יעברו הפלה. נשים רבות עם דימום בהריון מסיימות את ההריון בהצלחה ובין חמישית לרבע מההריונות המסתיימים בלידה היו דימומים נרתיקיים. במקרים של הפלה ללא דימום, בבדיקות האולטרסאונד לא ימצא שק היריון עם עובר ברחם, או שלא יהיה דופק עוברי (או שיפסיק אם כבר התחיל) והעובר לא יהיה בגודל תואם שבוע.

טיפול עריכה

במקרי דימום נרתיקי במהלך היריון נהוג להמליץ על מנוחה בשכיבה במיטה, למרות שאין מחקרים מדעיים המוכיחים שהמנוחה אכן עוזרת. טיפולים אחרים, תרופתיים או הורמונליים, לא נמצאו כבעלי השפעה על המשך ההריון.

בנוסף למנוחה נהוג במקרי דימום נרתיקי בהריון לבצע בדיקה תכופה של ההריון כדי לוודא שההריון תקין. בדיקות לתקינות היריון נעשות על ידי בדיקת אולטרה סאונד להריון לווידוא שהעובר חי או בדיקה הורמונלית לאישה.

במקרה של הפלה, המתבטאת בדימום רב והתכווצויות. הדימום מלווה לפעמים ביציאה של קרישי דם. יש צורך לוודא שאכן כל העובר יצא ועל כן מבצעים לעיתים גרידה או הפלה תרופתית. מומלץ לנשים במקרים אלו להגיע מיידית לטיפול רפואי.

השפעה פסיכולוגית עריכה

אף על פי שההתאוששות הפיזית מהפלה היא לרוב מהירה, אצל נשים רבות ההתגברות הנפשית לוקחת שבועות, חודשים ולעיתים אף יותר משנה. השוני בהתמודדות בין אשה לאשה תלוי בכל מני גורמים. גורם אחד הוא מידת ההקשרות של האם לעובר, במיוחד במקרים בהם יש קושי להיכנס להריון. כמובן שאם ההריון הושג באמצעות טיפולי פוריות, אובדן ההריון עלול להיות קשה במיוחד. גורם נוסף הוא האופן שבו ההפלה מתרחשת. במידה ולא מדובר בגרידה, נשים חוות דימום כבד, מלווה בגושי דם. החוויה של הדימום, עם ההבנה שגושי הדם הללו היו פעם עובר, עשויה להיות קשה מנשוא. במקרים בהם שק ההריון לא יוצא מעצמו, לרוב צריך לחכות כמה ימים עד שהעובר יוצא, ואז האשה צריכה להסתובב עם עובר מת בגוף וזאת תחושה מאוד קשה, וכמובן מצבה הרגשי הכללי של האשה משפיע על כיצד תגיב גם כן. במקרים בהם אובדן ההריון הוא בשלבים מאוחרים מאוד, לעיתים מתפתחת פוסט טראומה[6].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הפלה טבעית בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הפלה טבעית באתר מכבי שירותי בריאות
  2. ^ הפלה- מדריך באתר דוקטורס
  3. ^ הפלות בתחילת ההריון- באתר בריאות האשה
  4. ^ הריון כימי- אתר ללדת 2013
  5. ^ "What is a blighted ovum?". BabyCentre UK. נבדק ב-2021-04-12.
  6. ^ נועה לימונה, הרון אסון:הפוסט טראומה המושתקת של נשים שהריונן מסתיים באובדן. הארץ 09.02.17