הצבעה
הצבעה משמשת קבוצה של בוחרים לשם קבלת החלטות על פי עמדת רוב הבוחרים, או להבעת דעה באופן מפורש. בדרך כלל מדובר בדיונים וויכוחים בעניינים שונים, או במערכת בחירות.
ההצבעה היא חלק חשוב בתהליך הדמוקרטי. ישנם סוגי הצבעות שונים, בהם משאל עם וכן הצבעות לתפקיד מנהלי ראשי של ארגון, או לתפקיד ראש המדינה (בהם נשיא וראש ממשלה).
הצבעה נעשית בשני מסלולים עיקריים:
- הצבעה חשאית, שבה ידוע מספר הבוחרים הכולל בכל אפשרות שעמדה להצבעה, אך לא ידועה בחירתו של כל אחד מהמצביעים. הצבעה כזו נערכת בדרך כלל באמצעות הכנסת פתקי הצבעה, הנספרים לאחר תום מועד ההצבעה. ישנן גם שיטות הצבעה אחרות, כגון הצבעה ממוחשבת שמשתמשת במחשבים.
- הצבעה גלויה, שבה ידועה בחירתו של כל אחד מהמצביעים. הצבעה כזו, בקהל מצביעים מצומצם, נעשית, למשל, בהנפת יד לאות בחירה באפשרות מסוימת.
בהצבעה דמוקרטית לכל אחד מהמצביעים קול אחד, כלומר מתקיים שוויון בין כל המצביעים. מתקיימות גם הצבעות שבהן לחלק מהמצביעים ניתנת עדיפות, כגון הזכות להכריע במקרה של שוויון בקולות המצביעים. בהצבעה בין שותפים המחזיקים בחלקים שונים של נכס כלכלי, משקלו של כל מצביע עשוי לשקף את חלקו בנכס.
בהצבעה רשאים להשתתף רק בעלי זכות הצבעה, בהתאם לכללים שנקבעו לכל הצבעה. ישנן מדינות שבהן בעלי זכות הצבעה מחויבים להשתתף בה. זכות בחירה לנשים החלה להינתן רק במאה ה-19. לעיתים ישנה השפעה של אחוז ההצבעה על ההצבעה - נדרשת השתתפות מינימום של מצביעים כדי שלהצבעה יהיה תוקף.
התחום החוקר הצבעות נקרא תורת הבחירה החברתית, שהוא ענף של תורת המשחקים. במסגרת תחום זה מפתחים ומנתחים שיטות הצבעה ומוכיחים תוצאות כלליות התקפות לשיטות הצבעה רבות. תוצאות מפורסמות בתחום זה כוללות את פרדוקס ההצבעה, משפט ארו ומשפט גיבארד-סתרסוויט.
קישורים חיצונייםעריכה
טריפ גבריאל, כל קול נחשב: מצביע אחד הכריע את השליטה בווירג'יניה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2017- הצבעה: המנגנון של הדמוקרטיה, באתר americanhistory
