הצבעה

שיטה לקבלת החלטות קבוצתית

הצבעה היא כלי לקבלת החלטות בנוגע לשאלה, הצעה או מועמד, בדרך כלל במסגרת הליך קבוצתי, ציבורי או מוסדי. ההצבעה משמשת לקבלת החלטות בחברות דמוקרטיות, בארגונים, בגופים ציבוריים ובמוסדות פרטיים, ומאפשרת הכרעה בין אפשרויות שונות על פי הכרעת רוב או לפי שיטה מוסכמת אחרת. הצבעה משמשת אמצעי לביטוי אישי, להשתתפות בתהליך קבלת החלטות ולהבטחת ייצוג הולם של רצון המשתתפים. היא מבטאת עקרונות של שוויון, אחריות אזרחית, שקיפות ולעיתים גם הכרעה מוסרית או ערכית.

קופסת פתקי הצבעה במהלך בחירות לנשיאות בלוזאן, 2007

שימושים

עריכה

סוגים

עריכה

הצבעה נעשית בשני מסלולים עיקריים:

  • הצבעה חשאית, שבה ידוע מספר הבוחרים הכולל בכל אפשרות שעמדה להצבעה, אך לא ידועה בחירתו של כל אחד מהמצביעים. הצבעה כזו נערכת בדרך כלל באמצעות הכנסת פתקי הצבעה, הנספרים לאחר תום מועד ההצבעה. ישנן גם שיטות הצבעה אחרות, כגון הצבעה ממוחשבת שמשתמשת במחשבים.
  • הצבעה גלויה, שבה ידועה בחירתו של כל אחד מהמצביעים. הצבעה כזו נערכת בקהל מצביעים מצומצם, למשל באמצעות הנפת יד לאות בחירה באפשרות מסוימת.
  • הצבעה שוויונית, בה לכל אחד מהמצביעים קול אחד
  • הצבעה לא שוויונית, בה לחלק מהמצביעים ניתנת עדיפות, כגון הזכות להכריע במקרה של שוויון בקולות המצביעים. בהצבעה בין שותפים המחזיקים בחלקים לא שווים של נכס כלכלי, משקלו של כל מצביע עשוי לשקף את חלקו בנכס.
  • הצבעה ייצוגית, כאשר נציגים מצביעים בשם ציבור רחב יותר (כגון פרלמנט).

משתתפים

עריכה

בהצבעה רשאים להשתתף רק בעלי זכות הצבעה, בהתאם לכללים שנקבעו לכל הצבעה. ישנן מדינות שבהן בעלי זכות הצבעה מחויבים להשתתף בה. זכות בחירה לנשים החלה להינתן רק במאה ה-19. לעיתים ישנה השפעה של אחוז ההצבעה על ההצבעה – נדרשת השתתפות מינימום של מצביעים כדי שלהצבעה יהיה תוקף.

במחקר

עריכה

התחום החוקר הצבעות נקרא תורת הבחירה החברתית, שהוא ענף של תורת המשחקים. במסגרת תחום זה מפתחים ומנתחים שיטות הצבעה ומוכיחים תוצאות כלליות התקפות לשיטות הצבעה רבות. תוצאות מפורסמות בתחום זה כוללות את פרדוקס ההצבעה, משפט ארו ומשפט גיבארד-סתרסוויט.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הצבעה בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא בחירות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.