הצורך בכוח (N-Pow) הוא מונח שאותו חקר הפסיכולוג דייוויד מק'קלד (אנ') בשנת 1961. מחקריו של מק'קלנד הושפעו מעבודתו החלוצית של הנרי מארי מהרווארד, שזיהה לראשונה את הצרכים האנושיים הפסיכולוגיים ותהליכי המוטיבציה ופורסמו בספרו "חקירות באישיות אנושית" (1938). מארי זיהה ותייג עשרים צרכים אוניברסליים לדעתו לכל בני האדם. מחקרים מאוחרים יותר איששו את מערכת הצרכים האנושיים בתאוריה של מארי ומצאו קשר ל-"5 תכונות האישיות הגדולות" (מודל האוקיינוס)- פתיחות, חריצות, מוחצנות, ידידותיות, נוירוטיות.[1] בהשראת עבודתו של מאריי, מק'קלנד המשיך לפתח את התיאוריה תוך התמקדות בניסיון לאשש את התיאוריה על ידי סדרה של ניסויים ומחקרים, ביחס לאוכלוסייה האנושית. בספרו של מקללנד "החברה ההישגית" ( The Achieving Society) ובשורה של מאמרים הוא מפרט ומסביר את מודל המוטיבציה המשולב שפיתח והידוע כתאוריית הצרכים של מקללנד בהם נכללים: צורך בהישג, הצורך בכוח והצורך בהשתייכות.[2] בספרו ובמחקריו הוא מסביר את הצורך של האדם להיות בשליטה. כמו כן, הוא זיהה בעבודתו שני סוגים מרכזיים של צורך בכוח N-Pow: כוח חברתי וכוח אישי.

משמעות והשפעות של מניע הצורך בכוח

עריכה

מק'קלנד מגדיר את הצורך בכוח של האדם כרצון לשלוט באנשים אחרים (למטרות שלו עצמו) או להשיג מטרות גבוהות יותר (לטובת הכלל) הוא מתאר אנשים בעלי צורך גבוה בכוח ככאלה שאינם מחפשים הכרה ואישור מצד אחרים אלא יותר הסכמה והיענות או ציות. במחקריו המאוחרים יותר, מק'קלנד עידן את התיאוריה שלו כך שתכלול שני סוגים שונים של מוטיבציה לכוח: מחד, הצורך בכוח חברתי - המתבטא בין היתר בספקות עצמיים, תוצאות מעורבות ודאגה לאחרים. ומאידך, הצורך בכוח אישי - המתבטא בחיפוש כוח שכדי לקבלו צריך להתמודד עם התנגדות מצד אחרים.[3] בהשוואה לאנשים שמונעים על ידי הצורך בהשתייכות או בהישג, אנשים עם ציוני N-Pow גבוהים נוטים להיות יותר וכחניים, אסרטיביים יותר בדיונים קבוצתיים, ויש סבירות גבוהה יותר שיחוו תסכול כאשר הם מרגישים חסרי אונים או שאינם בשליטה במצב.[4] הם נוטים יותר לחפש או להחזיק בתפקידים שמאפשרים להם שליטה על אחרים, ולעסוק בצריכה בולטת לעין של מוצרים ושירותים שתהלום את הסטטוס החברתי הגבוה שירצו לשדר.[5]

בהקשר לעולם העבודה, ציון N-Pow גבוה מנבא הצלחה גדולה יותר בקריירה לגברים ולנשים כאחד, שמדווחים על שביעות רצון גבוהה מההיבטים הקשורים לכוח במקום העבודה שלהם.[3] המחקר של מק'קלנד עצמו כלל מקרים שהמחישו את היתרון של N-Pow גבוה במקום העבודה, במיוחד עבור עובדים מנוסים יותר המתמודדים על תפקידי ניהול. בדוגמה אופיינית אחת, איש מכירות מצליח עם צורך גבוה בהשתייכות וצורך נמוך בכוח החל לתפקד בצורה גרועה לאחר שקודם לניהול. הוא חווה קושי במתן פקודות ישירות, מה שהביא את פקודיו להתלונן כי לא הצליח להגדיר יעדים ברורים ולתגמל אנשים שעשו ביצועים טובים.[6]

מחוץ לעולם העבודה, ציון N-Pow גבוה קשור לתוצאות חיוביות ושליליות בתלות במידת תחושת האחריות עליה מדווח האדם. כשתחושת האחריות נמוכה, ציון N-Pow גבוה מנבא שיעורים גבוהים יותר של התנהגות מוחצנת הקשורה להרס עצמי, כמו: שתייה מוגזמת ותוקפנות גופנית. גברים עם שילוב זה של תכונות אישיות נוטים יותר להתגרש, להיפרד או להתעלל פיזית בבני זוגם. עם זאת, קשר זה נעלם עבור אנשים עם ציוני תחושת אחריות ממוצעים או גבוהים, שנוטים לדווח על תוצאות חיוביות כמו: לקיחת תפקידים של מנהיגות חברתית.[7]

ברמה החברתית, הצורך גבוה בכוח מביא לתוצאות חיוביות או שליליות בתלות בתכונות אחרות של הפרט, במיוחד אחריות ואמפתיה. חבר קבוצה שנוטה להתווכח עשוי למנוע מצבים של חשיבה קבוצתית וקונפורמיות. לחלופין, הוא עשוי להיות גורם מאיים המקשה על חברי קבוצה אחרים להתפשר ויגרום להם להתבצר בעמדתם דווקא. מנהל תובעני עשוי מחד להניע ולמקד את הצוות שלו. אך מאידך, עלול להציק לתמרן את הכפופים לו. מנהלים ויזמים בעלי N-POW גבוה, נוטים יותר לנטילת סיכון.[8]

בהיבט המיגדרי, בממוצע, גברים מדווחים על צורך גבוה יותר בכוח בהשוואה לנשים, ככל הנראה בשל גורמים ביולוגיים, גורמים חברתיים או אינטראקציה ביניהם. מגדר משפיע גם על האופן שבו הצורך בכוח מתבטא כלפי חוץ: יש יותר ממצאים המעידים כי גברים נוטים יותר להביע כעס באופן ישיר, להשתמש באלימות פיזית כדי לבסס שליטה, או לעסוק בהתנהגות מסוכנת או אימפולסיבית, בעוד שנשים נוטות יותר לעסוק בתוקפנות יחסית או לדכא את עוינותן.[7] מנהלות נשים מביעות רצון גדול יותר לעוצמה חברתית בהשוואה לעמיתיהן הגברים, אך רצון שווה לכוח אישי. גברים, אך לא נשים, דיווחו על שביעות רצון רבה יותר מהעבודה אם היה להם צורך גבוה בכוח חברתי.[3]

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Paul T. Costa, Robert R. McCrae, From catalog to classification: Murray's needs and the five-factor model., Journal of Personality and Social Psychology 55, 1988, עמ' 258–265 doi: 10.1037/0022-3514.55.2.258
  2. ^ David C. McClelland, The achieving society., 1961 doi: 10.1037/14359-000
  3. ^ 1 2 3 Leonard H. Chusmir, Barbara Parker, Dimensions of need for power: Personalized vs. socialized power in female and male managers, Sex Roles 11, 1984-11-XX, עמ' 759–769 doi: 10.1007/bf00287808
  4. ^ Jay A. Conger, Rabindra N. Kanungo, The Empowerment Process: Integrating Theory and Practice, The Academy of Management Review 13, 1988-07-XX, עמ' 471 doi: 10.2307/258093
  5. ^ Dan P. McAdams, Two historical tales about personality, poorly toldTaylorEugene, The Mystery of Personality: A History of Psychodynamic Theories. New York, NY: Springer, 2009. 405 pp. ISBN 9780387981031 (hbk).DumontFrank, A History of Personality Psychology: Theory, Science, and Research from Hellenism to the Twenty-first Century. New York, NY: Cambridge University Press, 2010. 559 pp. ISBN 9780521116329 (hbk)., Theory & Psychology 22, 2012-04-27, עמ' 527–534 doi: 10.1177/0959354311432905
  6. ^ Your Career, Your Life, Routledge, 2017-03-02, עמ' 71–88, ISBN 978-1-315-23329-1
  7. ^ 1 2 Worell, J. [Ed.], Encyclopedia of women and gender: sex similarities and differences and the impact of society on gender, Choice Reviews Online 39, 2002-02-01, עמ' 39–3159-39-3159 doi: 10.5860/choice.39-3159
  8. ^ James W. Carland, Frank Hoy, William R. Boulton, Jo Ann C. Carland, Entrepreneurship, Berlin, Heidelberg: Springer Berlin Heidelberg, 2007, עמ' 73–81, ISBN 978-3-540-48542-1