הקונגרס הציוני העולמי ה-18
הקונגרס הציוני ה-18 התקיים ב-21 באוגוסט - 4 בספטמבר 1933 בעיר פראג שבצ'כוסלובקיה[1].
_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1-_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92.-PHG-1001743.png) | |
| מבנה בית האספות של עיריית פראג, בו התקיים הקונגרס | |
| מיקום | בית האספות של עריית פראג |
|---|---|
| עיר | פראג |
| מדינה |
 צ'כוסלובקיה |
| תאריכים | 21 באוגוסט 1933 – 4 בספטמבר 1933 (15 ימים) |
| נשיא | נחום סוקולוב |
| משתתפים | |
הקונגרס התנהל בצילו המאיים של עליית היטלר לשלטון והתגברות האנטישמיות בגרמניה[2], ורצח ארלוזורוב שיוחס לרוויזיוניסטים.
בקונגרס נקבעה התקווה כהמנון הרשמי של התנועה הציונית, ועל כן שרו אותו בעמידה.
נחום סוקולוב נבחר שוב לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית.
מנושאי הקונגרס
עריכההמתיחות עם הרוויזיוניסטים
עריכה
ערך מורחב – רצח ארלוזרוב
ב-16 ביוני 1933, נרצח חיים ארלוזורוב ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בחוף תל אביב. הרצח, שנותר בלתי מפוענח, עורר סערה רבה ביישוב העברי והאשמות כבדות כנגד התנועה הרוויזיוניסטית.
_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%94-_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-_%D7%A0._%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%95-PHG-1005862.png)
בעת נאומיהם של נציגי הרוויזיוניסטים, קמו כל נציגי סיעת הפועלים ועזבו את האולם בהפגנתיות.
בבחירות ביולי זכו תנועות הפועלים ביותר מ-44%. והרוויזיוניסטים רק ב-16%[4]. הרוויזיוניסטים לא נבחרו לנשיאות הקונגרס והצעות החלטה שלהם לא הובאו להצבעה. עקב כך, מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי סירב לנאום.
הנשיאות אישרה הקמת ועדת-חקירה שנתמנתה לבדוק ו"לעקור נטיות, העומדות בסתירה לעקרונות היסודיים של המוסר היהודי", כלומר רעיונות הרוויזיוניסטים[5].
עליית היטלר לשלטון בגרמניה
עריכה- ערך מורחב – אדולף היטלר#עלייה לשלטון
בעקבות עליית היטלר לשלטון גרמניה, והתגברות האנטישמיות, מינה הקונגרס את חיים ויצמן ליושב ראש הלשכה המרכזית של הסוכנות היהודית ליישובם של יהודי גרמניה. ויצמן נועד פעמיים עם מוסוליני, באפריל 1933 ובינואר 1934, בניסיון לגייס את עזרתו להקלת מצוקת היהודים בגרמניה. מוסוליני אמר לו: "אתם זקוקים למדינה יהודית". באוקטובר 1934 העיד ויצמן בתביעה המשפטית של יהודי שווייץ נגד הפצת "הפרוטוקולים של זקני ציון"[6].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ הקונגרס הציוני הי"ח בפראג, דבר, 23 באוגוסט 1933
- ^ הקונגרס הציוני
- ^ חיים ארלוזורוב נרצח, דבר, 17 ביוני 1933
- ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך א, פרק יב, עמ' 277.
- ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך א, פרק יג, עמ' 285.
- ^ רוז, פרק יד, עמ' 191–193.