הקצין והרוזן
הקצין והרוזן הוא שמו של רומן זר שהמוציא לאור של גרסתו העברית ייחס אותו לסופר הצרפתי ז'ול ורן. אולם, אוריאל אופק, מחבר "לקסיקון אופק לספרות ילדים", סבור כי התרגום לעברית נעשה מרוסית, ולא אותר המקור הצרפתי של הספר. צבי הראל, המומחה לכתבי ז'ול ורן, סבור כי הספר לא נכתב על ידי ורן, וזאת בדומה לשני תרגומים עבריים אחרים המיוחסים לספרים מאת ורן, שתורגמו על ידי אותו מתרגם, ג. בן חנה (גדליהו אמיתי): "הגנרל בוסטמנטה" ו"ספינת העבדים".
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוגה | רומן היסטורי |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1867-1868 |
| מספר עמודים | 212 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | ג.בן חנה |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001312529 |
  | |
נושא הרומן הוא "מלחמת העצמאות של צ'ילה" באמצע המאה ה-19[1]. שני חברים צרפתיים, רוזן וקצין בדימוס, נוסעים לצ'ילה לחפש אישה ספרדייה יפה ומושכת, שהייתה בפריז ונעלמה. הרוזן, היוצא לדרום אמריקה, בזבז עליה את רכושו ויום אחד היא נטשה אותו. היות שמוצאה של האישה הוא מצ'ילה הם מחליטים לנסוע לארץ זו במטרה למצוא אותה. הם מגיעים לדרום אמריקה בעיצומו של מרד נגד הגנרל שמשל בה מטעם האימפריה הספרדית ולמען הקמת רפובליקה עצמאית. הצמד, הרוזן והקצין בדימוס מעורבים בתככים ובקרבות בין המתיישבים הספרדים לבין שבטי האינדיאנים, בין המתיישבים והשבטים, ובין שבט לשבט - זהו למעשה לבו של הרומן. הרוזן מוצא את האישה הספרדייה שעזבה אותו, אבל היא לא משיבה לו אהבה. וכך, כאשר המאבק על עצמאות צ'ילה הסתיים והמדינה זוכה לעצמאות הם חוזרים לצרפת ללא האישה.
בדומה לרומנים אחרים של ורן, יש ברומן זה מבואות גאוגרפיים והיסטוריים על הארצות שבהם מתרחשת העלילה, עם דגש על הכרת טיבם של השבטים האינדיאנים. נעדרים מהספר ההיבטים המדעיים, המופיעים ברומנים אחרים של ורן.
עלילה עריכה
עלילת הרומן נגללת באמצעות סיפור מסגרת, בו הקצין הצרפתי, עתה בדימוס, מגיע לארצות הברית, למדינת טקסס. במהלך מסעו הוא מוצא גופות משפחה גרמנית שנרצחה על ידי האינדיאנים. הוא חולק להם כבוד אחרון וקובר אותם. בתום עיסוקו בנרצחים מגיע למקום צייד אלמוני, המספר לו כי הוא נוהג לשוטט ברחבי ארצות הברית. הוא מתיישב ליד המדורה והקצין הצרפתי מספר לו על קורותיו בעשרים השנים שקדמו לכן - עלילת הרומן.
ולנטין והרוזן, מַכּסִמִילְיְאָן קִרַנְסֶה, "אחים לחלב אם"[2], ילידי צרפת מפליגים לצ'ילה במטרה למצוא את האישה שהרוזן התאהב בה. במצוקתו, פונה הרוזן לעזרת הקצין בדימוס, אשר מציע לו לצאת לדרום אמריקה ולחפש את האישה, דּוֹנְיָה רוֹזֵרִיָה דִיל-וַלֶה, ספרדייה מיוחסת ועשירה.
בשנת 1835 הם מגיעים לצ'ילה, שבה שלט גנרל בּוּסְטַמנטֶה. ביום הגיעם לבירת המדינה סנטיאגו, מוצאים להורג עשרה מראשי המורדים בכיכר העיר. אחד מהמועמדים להוצאה להורג, דון טֹודֵאוֹ דֵי-לֵיאוֹן, שהיה בן עשרה, לא נורה משום שאשתו, דוניה מריה, שיחדה את כיתת היורים. היא עשתה זאת על מנת לגלות היכן הסתיר את בתם המשותפת, שדונה אינה יודעת היכן היא נמצאת. לבני הזוג די לאון היה אופי שונה : בעוד הבעל שהיה בן למשפחת רוזנים ספרדית מכובדת, עשירה בשדות ובמטעים, למד רפואה ומדעים ולחם לחופש לארצו הרי רעייתו הייתה בת איכרים וחייתה חיי הוללות ותענוגות. הבעל ובתו עזבו את בית המשפחה, אחרי שדון טודאו נוכח לדעת כי דוניה מזניחה את הטיפול בבתם המשותפת. מאז אשתו מחפשת את הבת.
דון טודיאו, שניצל מכיתת היורים והובל לבית אשתו, נמלט מהבית אליו הובא בידי אנשים מקבוצה המכנה את עצמה "הלבבות הנוּגּים" שהוא היה מנהיגם. הקבוצה שמה לה למטרה להגן על העניים ועל החפים מפשע. בדרך מנוסתם "הלבבות הנוגים" נתקלים בדוניה רוזריה, הספרדייה שעזבה את צרפת ונחטפה לבית דונה מריה. המצילים, בדרכם עם החטופים, נתקלים בדרך בקצין וברוזן, שבמקרה הזדמנו לרחוב והם מסייעים בידם. הרוזן הצרפתי מגלה, מבלי שידע על כך מראש, את האישה שחיפש. אך האישה אומרת לו שיעזוב אותה והוא עושה כן.
גנרל בוסטמנטה, השומע על הקבוצה הפועלת נגדו, "הלבבות הנוגים", מחליט להתחפש ולהציע את עצמו כמועמד להיות חבר בארגון. הוא חושש להצלחת הארגון ולהיותו גורם מרכזי במרד המאורגן נגדו. הוא מנצל את העובדה כי חברי הקבוצה נוהגים להופיע למפגשים שלהם עם כיסוי על ראשם, וכך החברים אינם מכירים את פניהם של זולתם. הגנרל מוזמן לאחד המפגשים בתור מועמד להצטרפות לקבוצה ומתקבל אליה. מנהיג ה"לבבות הנוגים", הוא דון טודיאו, מגלה לנוכחים במפגש מי הוא המועמד. הגנרל מוכה בחרב ונפצע קשה. הצבא, שהמתין לו בסתר בחוץ, מכתר את מקום המפגש ומציל את הגנרל הפגוע. חברי הארגון נעלמים מהשטח.
בתככים ובמערכות עריכה
דון טודאו, שהצרפתים עזרו בחילוצו, מציע להם לנסוע לחווה רחוקה בבעלותו ולגור שם. הוא מבקש, כי בדרך לחווה, ייפגשו נסיך אינדיאני בשם "נמר השמש". הוא מבקש כי ימסרו לו איגרת ובה בקשה להצטרף למרד נגד הגנרל. הם פוגשים בדרך מנהיג אינדיאני אחר, "הארנבת הגדולה", המבטיח לסייע במרד נגד השליט. המנהיג מציין כי: "הצרפתים עם טוב ועַם גיבור, לו מנהיג גדול -נפוליון.
בינתיים דון טודאו, שהוא ידידה של דונה רוזריה, מביא אותה למנזר על מנת שיהיה לה מחסה מאלה הרודפים אחריה. מסתבר כי דוניה מריה סבורה כי בעלה חי עם דונה רוזריה ולא רק הנותן לה חסות. היא מצליחה לחטוף אותה מהמנזר, כדי שלא תהיה עם בעלה שברח ושולחת אותה "רחוק מהים" ובזה מסתיים תפקידה בעלילה של האישה שברחה מפריז ואשר הצרפתים באו לדרום אמריקה.
העלילה ממשיכה בתיאור האירועים בין הספרדים לבין האינדיאנים. ז'ול ורן מסכם כי: "כאן, באמריקה הדרומית, כולם מוכרחים לשקר ולרמות, כי אתה מוקף בשקרנים, רמאים וצבועים". שבטי האינדיאנים נערכים לכרות ברית שלום עם הספרדים, כאשר הספרדים זוממים את חיסולם. למעשה האינדיאנים מעמידים פנים וגם הם מתכננים, במקביל, בדיוק אותו דבר. תוכניותיהם לא יוצאות לפועל. בינתיים פורץ המרד נגד הגנרל הספרדי וה"לבבות הנוגים" כובשים את השלטון וצ'ילה הופכת להיות מדינה עצמאית ודמוקרטית. הסופר מסכם: "כמו ארצות הברית".
לקריאה נוספת עריכה
- "הגנרל בוסטמנטה”, ג. בן־חנה (גדליהו אמיתי), יוסף שמעוני, תל אביב, 1955.
קישורים חיצוניים עריכה
- Zvi Har’El’s Jules Verne Collection (אורכב 15.04.2005 בארכיון Wayback Machine)