הרדמה ספינלית

סוג הרדמה אזורית

הרדמה ספינלית היא סוג הרדמה אזורית, במהלכה מזריקים חומרי אלחוש בתוך נוזל המוח והשדרה.

הרדמה ספינלית

החלל הספינלי גם נקרא החלל התת-עכבישי שבו נמצא הנוזל המוח והשדרה שמקיף את חוט השדרה.

מהלך ההחדרה

עריכה

המטופל יכול לשבת על המיטה, או לשכוב על צדו עם ברכיים כפופות. זריקה קטנה של הרדמה מקומית מונחת באתר ההזרקה הספינלית תחת העור.

במהלך ההחדרה, המחט עוברת דרך:

יש מספר סוגים של מחטים בשימוש. יש למטח Quincke קצה חד, והנוזל יוצא מקודקוד המטח. קצה המטח Whitacre זה יותר מעוגל, והנוזל יוצא מהצד של המחט. המחט Sprotte, כמו המחט Whitacre נקרא מטח עיפרון. יש בו פתח צדי ארוך.

תרופות בשביל ההרדמה הספינלית

עריכה

באופן כלל ההרדמה ספינלית משתמש בחומרים ההרדמה מקומים כמו בופיווקאין. גם משתמשים באופיואידים (כמו פנטניל) כתרופות נוספות.[1]

היסטוריה

עריכה

בשנת 1898 ביצע המנתח הגרמני אוגוסט בייר ניסויים הראשונים בהזרקה ספינלית לצורכי ההרדמה. הוא הזריק קוקאין בחלל הספינלית של עובד בן 34 שנים.

יתרונות וחסרונות של התהליך

עריכה

להרדמה ספינלית יש השפעה מהירה מאוד. אובדן התחושה הזה אינטנסיבי בהשוואה להרדמה אפידורלית. עם זאת, הניקוב בקרום הקשה יכול להוביל לכאב ראש חמור. סיכון זה מופחת על ידי שימוש במחטים עדינות מאוד.[2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הרדמה ספינלית בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Morgan GE et al, Clinical Anesthesiology, 2002, Lange Medical Books
  2. ^ {{{מחבר}}}, The association between post-dural puncture headache and needle type during spinal anaesthesia: a systematic review and network meta-analysis, Anaesthesia, 17 בדצמבר 2020

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.