הרווארד מארק 1

אחד מראשוני המחשבים בארצות הברית
(הופנה מהדף הרווארד סימן 1)

IBM Automatic Sequence Controlled Calculator שכונה מארק 1 על ידי אוניברסיטת הרווארד, שבשבילה נבנה על ידי חברת יבמ, היה המחשב הספרתי האוטומטי הגדול הראשון בארצות הברית. יש הרואים בו את המחשב הראשון בעולם ("מתחרים" נוספים על התואר הם Z1, ואחריו Z3 של קונראד צוזה, ABC של ג'והן אטאנסוף וקליפורד ברי, אניאק, קולוסוס, ועוד).

הרווארד מארק 1
Harvard Mark I
מידע כללי
סוג electro-mechanical computer, one-of-a-kind computer, חומרה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן IBM עריכת הנתון בוויקינתונים
הבא בסדרה הרווארד מארק 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
משקל 4.3 טונה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
החלק הימני של המארק 1.

המחשב תוכנן על ידי הווארד אייקן, נבנה על ידי יבמ, נשלח לאוניברסיטת הרווארד בפברואר 1944, ונמסר רשמית ב-7 באוגוסט 1944.

השוואה למחשבים מוקדמים אחרים

עריכה
מאפייני שבעת המחשבים הספרתיים הראשונים
שם המחשב מדינה שנה ספרתי בסיס טכנולוגיה בר-תכנות שלמות טיורינג הערות
מנוע אנליטי (צ'ארלס בבג') אנגליה 1870−1830 כן עשרוני מכני (הנעה על ידי מנוע קיטור) כן (כרטיסים מנוקבים) לא בבג' במשיך לעבוד על המחשב כמעט עד סוף ימיו, ואפילו נכתבה עבורו תוכנה. התכנון לא הושלם מעולם, ועד היום (2022) לא נעשו ניסיונות ממשיים לבנותו, אך מתקיים מחקר פעיל שמטרתו לתעד ולהבין את התכנון, בעזרת ניירות שהשאירו בבג' וחוקרים קודמים.
מחשב אתנסוף ברי ארצות הברית 19421937 כן בינארי שפופרות לא לא המחשב עבד, אך לא הגיע לפעולה אמינה, ונזנח ב-1942 כאשר אתנסוף נלקח למאמץ המלחמתי. לעומת המחשבים האחרים ברשימה, מכונה זו אינה "מחשב", אלא מכונת חישוב המסוגלת לפעול על כמה מספרים באותו זמן, ומבחינה זו דומה יותר למנוע הפרשים. בדרך כלל מוזכרת ברשימה בזכות רעיונות רבים במימושה, כמו שימוש בשפופרות, חישוב בשיטה בינארית, ומימוש (לא אמין) של טכנולוגיית זיכרון.
Z1 (קונראד צוזה) גרמניה 1937 כן בינארי מכני (הנעה על ידי מנוע חשמלי בהספק של 1KW) כן (סרט צלולואיד) - הזנת נתונים ידנית לא ברור המחשב ביצע חישובים בנקודה צפה, ונבנה מחלקים שעובדו ידנית על ידי צוזה, אך לא הגיע לפעולה אמינה, ונהרס בהפצצות בעלות הברית על ברלין ב-1943. צוזה בנה רפליקה (עובדת) שמוצגת כיום במוזיאון
Z3 (קונראד צוזה) גרמניה 1941 כן בינארי אלקטרומכני (ממסרים) באופן מלא, על ידי סרט צלולואיד, הזנת נתונים מסרט צלולואיד שני כן המחשב מימש תיכון לוגי כמעט זהה ל-Z1, בטכנולוגיה שונה, וביצע חישובים שעזרו בתכנון אווירונאוטי. מידת התועלת הייתה מוגבלת בגלל הדיוק המוגבל של הייצוג המספרי. גם מחשב זה נהרס בהפצצה ב-1943.
הרווארד מארק 1/IBM ASCC ארצות הברית 1944 כן עשרוני אלקטרומכני (ממסרים) באמצעות סרט נייר. הזנת נתונים מסרט שני כן מחשב זה היה בסדר גודל יותר גדול מ-Z3 בגודל פיזי, משקל, מספר הממסרים, וצריכת הספק. וחישב בדיוק של 23 ספרות עשרוניות (לעומת 22 ביט של Z3 - כ-7 ספרות עשרוניות). מעבר לכך, המפרט של שני המחשבים דומה בגודל הזיכרון, ביצועים, הזנת נתונים וקלט-פלט.
קולוסוס בריטניה 1944 כן בינארי אלקטרוני (שפופרות) חלקית, על ידי חיווט מחדש, הזנת נתונים מסרט נייר לא המחשב עסק בפיצוח צפנים. כ-10 מחשבים נבנו עד תום המלחמה. בגלל הסודיות, ככל הידוע כולם הושמדו, כולל התוכניות. רפליקה עובדת נבנתה על ידי מוזיאון בלצ'לי פארק ומוצגת בו, אם כי לא ידוע עד כמה השחזור מדויק.
ENIAC ארצות הברית 1946 כן עשרוני שפופרות חלקית, על ידי חיווט מחדש כן המחשב היה גדול ומורכב בהרבה מכל המחשבים שקדמו לו


ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Cruz, Frank da (אוג' 2004). "The IBM Automatic Sequence Controlled Calculator". Columbia University Computing History. נבדק ב-1 באוקטובר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  • Campbell-Kelly, Martin; Aspray, William (1996). Computer: A History of the Information Machine. Basic Books. ISBN 0-465-02989-2.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הרווארד מארק 1 בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מחשבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.