הרולס רויס הצהובה

סרט משנת 1964

הרולס רויס הצהובהאנגלית: The Yellow Rolls-Royce) הוא סרט קולנוע בריטי אנתולוגי משנת 1965 בבימויו של אנתוני אסקווית' עם רקס הריסון, ז'אן מורו, ג'ורג' סי סקוט, שירלי מקלין, אינגריד ברגמן ועומר שריף בתפקידים הראשיים.

הרולס רויס הצהובה
The Yellow Rolls-Royce
כרזת הרולס רויס הצהובה
כרזת הסרט
בימוי אנתוני אסקווית'
הופק בידי אנטול דה גרינוולד
תסריט טרנס ראטיגו
עריכה פרנק קלארק
שחקנים ראשיים רקס הריסון
ז'אן מורו
שירלי מקלין
ג'ורג' סי סקוט
אלן דלון
אינגריד ברגמן
עומר שריף
מוזיקה ריז אורטולני
צילום ג'ק הילדיארד
מדינה בריטניהבריטניה  בריטניה
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
הקרנת בכורה 13 במאי 1965
משך הקרנה 122 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 5,400,000 דולר
הכנסות באתר מוג'ו yellowrollsroyce
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מכונית הרולס רויס הצהובה שהשתתפה בסרט הרולס רויס הצהובה

התסריט של טרנס רטיגן (אנ') מורכב משלושה סיפורים שהמשותף ביניהם היא מכונית רולס-רויס פנטום 2 צהובה משנת 1931 והאהבות הנחבאות שמתרחשות במושב האחורי שלה.

הסיפור הראשון מתאר את הרכישה הראשונה על ידי איש אצולה ופוליטיקאי בריטי עבור אשתו הצרפתייה והנואפת. הסיפור השני מתאר את התאהבותו של צלם רחוב איטלקי בנערת גנגסטר אמריקאי; בסיפור השלישי רוכשת את הרולס מיליונרית אמריקאית בטרייסט, בדרכה לבקר בני אצולה יוגוסלביים במהלך מלחמת העולם השנייה.

השיר "שכח את המחר" ("Forget Domani") של ריז אורטולני הפך ללהיט וזכה לביצועים של פרנק סינטרה, קוני פרנסיס, פרי קומו ועוד. בסרט הוא מושר על ידי קטינה רניירי(אנ'). הוא זכה בפרס גלובוס הזהב לשיר המקורי הטוב ביותר. אורטולני היה מועמד גם לפרס גלובוס הזהב על הפסקול המקורי הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד גם לפרס באפט"א על הצילום והתלבושות.

תקציר העלילהעריכה

סיפור ראשוןעריכה

לורד צ'ארלס, המרקיז מפרינטון (רקס הריסון), מתבונן במכונית רולס-רויס פנטום 2 צהובה ונוצצת ורצה לרכוש אותה לכבוד יום הולדתה של אשתו אשתו הצרפתיה והיפה, לואיז (ז'אן מורו). צ'ארלס הוא גם חובב מרוצי סוסים וסוסו "העשרה ביוני" נקרא על שם תאריך חתונתם. צ'ארלס זכה כמה פעמים במרוץ הסוסים היוקרתי של אסקוט וקיבל גביעי זהב גדולים מהמלך.

צ'ארלס הוא אדם עשיר ועסוק מאד. הוא תת-שר החוץ הבריטי. אחד מעוזריו הבכירים הוא ג'ון פיין (אדמונד פורדום). ג'ון הוא גבר צעיר ונאה. בסעודה חגיגית לשגריר אלבניה צ'ארלס מושיב אותו ליד לואיז והם מחליפים מבטים גנובים. ליידי אנג'לה הרכלנית (מוירה ליסטר) מבינה שיש כאן משהו ביניהם.

בתום הסעודה מציג צ'ארלס את המכונית החדשה לעיניהם המשתאות של לואיזה והאורחים. למחרת הם נוסעים למירוץ וג'ון מתלווה אליהם. לואיזה מתלוננת על "כאב ראש" ופורשת מהיציע וכן ג'ון. צ'ארלס פוגש בליידי אנג'לה שמעלה בפניו את חששותיה. הוא עוזב את המרוץ מגיע למכונית שחלונותיה מכוסים, פותח את הדלת ומוצא את אשתו וג'ון מחובקים.

הוא זוכה במירוץ אך הוא עצוב וכועס. לואיז מבקשת להתגרש אך הוא דוחה זאת כי לא רוצה לפגוע ביוקרתו. במקום זה הוא מורה להחזיר את המכונית למוכרים.

סיפור שניעריכה

המכונית נמצאת כעת בג'נובה, לאחר 20,023 מילים. היא הייתה ברשותו של מהרג'ה שהפסיד אותה בקזינו בסן רמו. לעיר מגיע המאפיונר פאולו מלטזה (ג'ורג' סי סקוט) ביחד עם ארוסתו מיי ג'נקינס (שירלי מקלין) ועוזרו ג'ואי (ארט קרני). מלטזה רוצה לבדר את מיי. הוא רוכש בהנחה גדולה את הרולס רויס הצהוב לאחר שהמוכר "נכנע" לדרישותיו. ג'ואי מסיע אותם לפיזה ופירנצה אך מיי לא מתרשמת מהמראות. בפירנצה הם נתקלים בצלם רחוב נאה בשם סטפנו (אלן דלון) שמצלם את מיי ומחמיא לה על יופייה.

מלטזה מקבל הודעה כי עליו לחזור מיד לארצות הברית כדי לחסל מישהו. הוא משאיר את מיי בידיו של ג'ואי ומצווה עליו לשמור עליה. ג'ואי ומיי יוצאים לטיול וסטפנו מצטרף אליהם. יחסיו עם מיי מתהדקים והם מקיימים יחסים במושב האחורי של הרולס רויס הצהובה. ג'ואי מעלים עין בגלל חשש לשלומו. סטפנו לוקח את מיי למועדון והם רוקדים צמוד לצליל השיר "שכח את המחר" ("Forget Domani"). סטפנו מתאהב בה אך היא יודעת שעליה לחזור למלטזה עם שובו וכך אכן זה קורה.

סיפור שלישיעריכה

טריאסט, אפריל 1941, גרדה מילט (אינגריד ברגמן) היא אלמנה אמריקאית עשירה שמגיעה לטריאסט עם מזיכרתה הורטנס (ג'ויס גרנפל). היא רוכשת את הרולס רויס הצהובה והמשומשת במחיר מציאה. מטרתן היא להיפגש עם המלכה האם של יוגוסלביה. סגן הקונסול, פרגוסון (ואלי קוקס) מזהיר אותה לא להיכנס ליוגוסלביה כי הגרמנים עומדים לפלוש אליה. מילט מסרבת ובאותו רגע מגיע בחור שמציג את עצמו בשם דאביץ' ומבקש כי תבריח אותו ליוגוסלביה כי ייעצר אם ייתפס היות שהוא שייך למחתרת קומוניסטית.

גרדה מהססת אך לבסוף מסכימה אף על פי שהורטנס מסרבת להתלוות אליה. היא מסתירה את דאביץ' בתא המטען והם מצליחים לעבור בקושי את הבדיקה במעבר הגבול. דאביץ' נפרד באמצע הדרך וממליץ לה על מלון בעיירה סמוכה. בארוחת הערב מפציצים מטוסים גרמנים את המלון. דאביץ' מגיע להציל אותה והם נוסעים לכפר סמוך שם ההם מתקבלים בהתלהבות על ידי התושבים שהופכים לפרטיזנים. גרדה מסייעת לדאביץ' להסיע במכונית הצהובה פרטיזנים מכל הכפרים למחנה אחד. פעם אחת מפציצים מטוסים גרמנים את המכונית והיא מצליחה להימלט מהם. הקשר בינה לדאביץ' מתהדק והם מקיימים יחסים במושב האחורי של הרולס רויס הצהובה.

גרדה רוצה להישאר במקום אבל דאביץ' אומר לה שזה מסוכן וזו לא מלחמתה. הוא מורה לה לחזור לארצות הברית ולדווח על המצב לנשיא רוזוולט. היא חוזרת לטריאסט ומשם לארצות הברית. בסוף רואים את הרולס רויס מורדת מאניית מטען בנמל ניו יורק ונוסעת ברחובות העיר.

צוות השחקניםעריכה

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
רקס הריסון לורד צ'ארלס סגן שר החוץ
ז'אן מורו לואיז אשתו של לורד צ'ארלס
מוירה ליסטר ליידי אנג'לה
אדמונד פורדום ג'ון פיין מאהבה של לואיז
שירלי מקלין מאי ג'נקינס ארוסתו של מלטזה
ג'ורג' סי סקוט פאולוס מלטזה מאפיונר
אלן דלון סטפנו צלם רחוב
ארט קרני ג'ואי עוזר אישי של מלטזה
אינגריד ברגמן גרדה מילט אלמנה אמריקאית
עומר שריף דאביץ' פרטיזן יוגוסלבי
ג'ויס גרנפל הורטנס מלווה של גרדה

קישורים חיצונייםעריכה