סר רג'ינלד קארי "רקס" הריסוןאנגלית: Sir Reginald Carey "Rex" Harrison ; ‏5 במרץ 1908 - 2 ביוני 1990) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אנגלי זוכה שני פרסי טוני, פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ופרס גלובוס הזהב לשנת 1964 על תפקידו בסרט "גבירתי הנאווה".

רקס הריסון
Rex Harrison
לידה 5 במרץ 1908
הוייטאון, לנקשייר, אנגליה
פטירה 2 ביוני 1990 (בגיל 82)
ניו יורק סיטי, ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה פורסט לאון ממוריאל פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1930–1986 (כ־56 שנים)
מקום לימודים
  • קולג' ליברפול
  • Birkdale School
  • Huyton College עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • מרג'ורי תומאס (19331942)
  • רייצ'ל רוברטס (22 במרץ 19621971)
  • אליזבת' ריס-ויליאמס (26 באוגוסט 19711975)
  • קיי קנדל (יוני 19576 בספטמבר 1959)
  • לילי פאלמר (19431957)
  • מרסיה טינקר (17 בדצמבר 19782 ביוני 1990) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נואל הריסון, קארי הריסון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס גלובוס הזהב, 2 פרסי טוני
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

הריסון נולד בעיירה הוייטאון שבמחוז לנקשייר, אנגליה. לאחר מקרים רבים של דלקות עיניים בעיניו איבד הריסון את מרבית ראייתו בעיניו השמאלית. החל לשחק בנערותו בבימות תיאטרון בלונדון ובליברפול. שירת בחיל האוויר המלכותי בתקופת מלחמת העולם השנייה והגיע לדרגת קצונה.

קריירה

עריכה

קולנוע

עריכה

הריסון החל את דרכו בקולנוע הבריטי בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 לצידה של כוכבת הקולנוע ויוויאן לי בסרטים "סערה בכוס תה" ו"מדרכות לונדון". ב-1938 זכה הריסון לחשיפה גדולה בזכות הופעתו בסרט "המצודה", עיבוד לספרו של ארצ'יבלד ג'וזף קרונין "המצודה". בשנת 1940 הופיע הריסון כבר ככוב קולנוע במותחן הריגול של קרול ריד "רכבת לילה למינכן" בתפקיד קצין הריגול דיקי רנדל. בשנת 1945 שיחק בסרטו דייוויד לין "נשמות עליזות" בתפקיד הסופר צ'ארלס קונדומיין. ב-1946 שיחק בדרמה "אנה ומלך סיאם" בתפקיד מלך סיאם מונגקאוט. ב-1947 שיחק בפנטזיה "הרוח וגברת מוייר" בתור קפטן דניאל גרג ובדרמה "הפוקסים של הארוו". ב-1958 הופיע בקומדיה של וינסנט מינלי "בנות ה-17 מבלות" (The Reluctant Debutante). ב-1960 הופיע במותחן המסתורין "קולות בערפל" (Midnight Lace) בתפקיד טוני, בעלה של היורשת האמריקאית קיט פרסטון (דוריס דיי).

על הופעתו הדרמטית בדרמה ההיסטורית המצליחה של הבמאים ג'וזף ל. מנקייביץ' ודריל זאנוק "קלאופטרה" בתפקיד יוליוס קיסר הועמד האריסון לפרס האוסקר ולפרס גלובוס הזהב.

 
רקס הריסון בתפקיד יוליוס קיסר בסרט "קלאופטרה", 1963

בשנה שלאחר מכן כבר קטף הריסון את פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ואת פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בתפקיד קומי על תפקידו בעיבוד הקולנועי הקלאסי של ג'ורג' קיוקור למחזמר "גבירתי הנאווה".

בשנת 1965 הופיע בדרמה ההיסטורית "ייסורים והתלהבות" על עבודותיו של מיכלאנג'לו בואונרוטי (צ'רלטון הסטון) בתפקיד האפיפיור יוליוס השני, ובדרמה הקומית "הרולס רויס הצהובה" בתפקיד הלורד צ'ארלס.

בשנת 1967 הופיע הריסון בעיבוד הקולנועי הגדול הראשון לספר "דוקטור דוליטל". הסרט אמנם זכה בשני פרסי אוסקר (לאפקטים חזותיים ולשיר הנושא), אך היה כישלון מהדהד הן בביקורת והן בקופות. הריסון הועמד על הופעתו בתפקיד הראשי לפרס גלובוס הזהב. באותה שנה שיחק בדרמה "סיר הדבש" לצידה של מגי סמית'. פרש מעשייה קולנועית בסוף שנות ה-70. ב-1986 התפרסם בפעם האחרונה בסרט הטלוויזיה "אנסטסיה: המסתורין של אנה" בתפקיד קיסר רוסיה קיריל ולדימירוביץ'.

תיאטרון

עריכה

ערך את הופעת הפריצה שלו כשחקן תיאטרון במחזה הקומי "צרפתי ללא דמעות". הריסון זכה בפרס טוני לשחקן הטוב ביותר בתפקיד דרמטי בשנת 1949 על הופעתו בתפקיד הנרי השמיני במחזה "אן של אלף הימים". בשנת 1957 זכה הריסון בפרס הטוני השני שלו לשחקן הטוב ביותר במחזמר על הופעתו במחזמר המפורסם "גבירתי הנאווה" בו שיחק בתפקיד הפרופסור הנרי היגינס. ב-1969 קיבל הריסון פרס מיוחד בטקס פרסי הטוני. ב-1984 הועמד בפעם השלישית לפרס טוני על תפקידו במחזה "בית הלב השבור".

מוות

עריכה

בשנותיו המאוחרות סבל הריסון ממחלות גלאוקומה. הוא נפטר ממחלת סרטן הלבלב בשנת 1990 בגיל 82 בביתו שבמנהטן. נפטר בזמן שעבד על המחזה "המעגל".

חיים אישיים

עריכה

הריסון היה נשוי שש פעמים במהלך חייו:

תארים

עריכה

הריסון קיבל תואר אבירות בשנת 1989 ממלכת אנגליה אליזבת השנייה על פועלו בתחום הבידור. להריסון שני כוכבים, מצלמת וידאו וטלוויזיה בשדרת הכוכבים של הוליווד.

פילמוגרפיה נבחרת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה