פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

פרופ' הרי הלר (16 במרץ 1899, ברלין - 3 במרץ 1967, ישראל), רופא פנימי, היה מחלוצי הרפואה בארץ, ממייסדי בית החולים בילינסון, ומנהלו הראשון.

עלה לראשונה בשנות העשרים במסגרת תנועת "כחול לבן", עבד כחלוץ, עקב בריאותו הלקויה נאסרה עליו העבודה הגופנית, לכן שב לגרמניה ללמוד רפואה. בגיל 30 היה רופא ראשי בבית החולים "פרידריכסהיין" בשכונת פרידריכסהיין בברלין. עם עליית הנאצים עלה לישראל בשנית בשנת 1934, תחילה עבד בעפולה, ומאז היווסדו של בית החולים בילינסון בשנת 1936 הלר היה ממניחי התשתית הרפואית של בית החולים ביחד עם ארוין רבאו,[1] ומונה למנהל מחלקה פנימית, ולמנהלו של בית החולים.[2].

הלר היה מפעילי "השירות הרפואי" בההגנה. בעת מלחמת השחרור שימש כנציג השירות הרפואי בארצות הברית ועסק בעיקר ברכישת ציוד רפואי[3].

ב -8 בינואר 1948 רשם דוד בן-גוריון ביומנו תחת הכותרת " להקמת שירות רפואי " : "(דב"ג) מציע ששיבר (חיים שיבא) יגייס רופאים ומוסדות קיימים לטיפול רפואי בחיילים, המוסדות צריכים להיות נתבעים ולא תובעים. בעיקר -קופ"ח, עליהם להקים בית חולים של שדה. שיבר מציע גיוס חובה של רופאים. עד עכשיו התנדבו - או מתוך חוסר פרנסה, או מתוך אידיאליזם או עולים חדשים. הצבא צריך לבחור כל מה שנחוץ, דרושים 25 רופאים, אלה יספיקו עד הקמת המדינה. יש לנו מעט בחורים מאומנים - יש לשמור עליהם, הם זכאים לשירות הרפואי הטוב ביותר. יש לקופ"ח מחסן - תתן ציוד נגד שטרות . שיבר סבור שד"ר הרי הלר צריך לארגן שירות הרפואה".[4].

ב-20 במרץ 1948 במסגרת מינויים של יועצים רפואיים לקצין רפואה ראשי ד"ר חיים שיבא מונה הלר יועץ לענייני תכנון בתי חולים[5]

עם הקמת צה"ל היה הלר מפעילי ה"שרות הרפואי" בצה"ל.

הלר מונה לרופא הראשי של בית החולים תל השומר משנת 1950, ולמנהל מחלקה פנימית.

הלר נחשב בעיני רבים לגדול הרופאים בארץ בעת ההיא.[6].

הלר ייסד בשיבא את מרפאת ה-FMF.

מתלמידיו : הפרופ' הרי צבי בנק, הפרופ' אוטו פרנקל.

הוא נפטר בשנת 1967 מבעיה בקצב הלב. בעקבות מותו, אחד מתלמידיו, מיכאל מירובסקי, פיתח את מכשיר הדפיברילטור האוטומטי המושתל.

אמר עליו חיים שיבא : "חייו של ד"ר הלר בארץ היו כעמוד האש ההולך לפני המחנה..."[7]

הלר היה חתן פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית לשנת 1964-1965, מטעם עיריית תל אביב ביחד עם פרופ' עזרה זהר וד"ר יוסף גפני.

על שמו קרוי מכון הלר למחקר רפואי במרכז רפואי ע"ש שיבא.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אפרים סיני, "במלוא העין - מיומנו של רופא", צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1984, פרק 68, עמוד 157.
  2. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", הוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמודים 184-185
  3. ^ מחנה ביל"ו אתר ההגנה
  4. ^ גרשון ריבלין, אלחנן אורן, (עורכים), "דוד בן-גוריון מן היומן (מלחמת העצמאות, תש"ח - תש"ט)", משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ו, 1986, "להקמת שירות רפואי", עמוד 48
  5. ^ "כל חייל חזית" - השירות הרפואי צבאי בארץ ישראל ובמדינת ישראל בתקופת מלחמת העצמאות 1947-1949, ברוך הורוויץ, כרך ב', משרד הביטחון ההוצאה לאור, שנת 2000, פרק: תקופה שנייה: שלב העמידה, חלק ב', עמוד 89
  6. ^ דניאל נדב, "בית חולים 5 (תל-השומר) עד העברתו אל משרד הבריאות ב-1953", המאמר המלא - אוניברסיטת בן-גוריון, (נוסח ראשון של המאמר הושמע בכנס החברה לתולדות הרפואה בירושלים, בנובמבר 1994.)
  7. ^ נסים לוי, "פרקים", עמוד 424
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.