הרכבת התחתית של בוקרשט
הרכבת התחתית של בוקרשט (ברומנית: Metroul din București) הידועה גם בשם "המטרו של בוקרשט", היא רכבת תחתית עירונית המשרתת את תושבי ומבקרי בוקרשט, עיר הבירה של רומניה.
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | רומניה |
| עיר | בוקרשט |
| מפעיל | Metrorex |
| מידע על ההקמה | |
| פתיחת המערכת | 1979 |
| מידע על המערכת | |
| אורך המערכת | 79,63 קילומטרים |
| רוחב המסילה | 1,435 מילימטרים |
| מתח חשמלי |
750 V DC railway electrification  |
| מספר נוסעים ביום | 1.27 מיליון או 750,000 |
| מספר נוסעים בשנה |
179,120,000 (נכון ל־2016) |
| מספר הקווים | 4 (עוד קו בבנייה ועוד אחד בתכנון) |
| מספר התחנות | 52 (עוד 10 תחנות בבנייה ועוד 15 בתכנון) |
|
www | |
| תרשים המערכת | |
 | |
  | |
המערכת מנוהלת על ידי חברת Metrorex ומהווה אמצעי תחבורה פופולרי מאוד בבוקרשט. בסוף 2013 מערך המסילות של רכבת התחתית השתרעה על פני 69,25 קילומטרים של מסילה כפולה, עם 4 קווים ראשיים ו-52 תחנות, כשהמרחק הממוצע בין תחנה לתחנה הוא קילומטר וחצי. במהלך שנת 2014 נרשמו 173,209,000,000 נסיעות ברכבת התחתית עם ממוצע של 600,000 עד 800,000 נסיעות בימי העבודה.
המערך נחנך רשמית על ידי ניקולאה צ'אושסקו ב-19 בדצמבר 1979, למרות שהחל לפעול כבר חודש לפני כן.
היסטוריה עריכה
ב-1908, הסטודנט הרומני דימיטריה לאונידה, שלמדה שנה רביעית בפוליטכנית של שרלוטבורג, היה הראשון שהציע בניית רכבת תחתית בבוקרשט. בשנים 1909 - 1910, כשעיריית בוקרשט התדיינה עם הפירמה Siemens & Halske על סלילת קווי חשמלית, המהנדסים דימיטריה לאונידה (שכבר סיים את לימודיו) ואליה ראדו, חברי המועצה הטכנית של עיריית בוקרשט הציע בניית רכבת תחתית שלא תעלה יותר מהדרישה הכספית עבור קווי החשמלית.
ההצעה הועלתה מחדש בשנים 1929 - 1930 במסגרת ועדה בראשותו של האדריכל דויליו מרקו. בסיכום עבודת הוועדה הרכבת התחתית לא הומלצה בנימוק שהתחבורה על פני הקרקע יכולה לספק את הצרכים. בתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים, כשהחלו בבוקרש עבודות נרחבות של מודרניזציה, כולל הסדרת האגמים לאורך נחל קולנטינה וכיסוי חלק מדמבוביצה בבטון, נלקחו בחשבון כבר מקומות לתחנות רכבת תחתית על כל אחת מגדות הנחלים. פרוץ מלחמת העולם השנייה דחתה תוכניות בנושא.
ב-1952 החליטה ממשלת רומניה להקים מכון לתכנון והנהלה כללית של הרכבת התחתית של בוקרשט. שני המוסדות הוקמו בכפיפות למשרד התחבורה. במשך שנתיים מערכו דיונים, אך בהשפעת התפיסה הסובייטית, שראתה ברכבת תחתית גם מערך הגנה נגד הפצצות בעת מלחמה נלקחו בחשבון עומקים בין 20 ובין 40 מטר, מה שהעלה מאוד את התקציב הנדרש. הוחלט לפרק את המוסדות.
הנושא נפתח מחדש ב-1970, כשהחברה הממונה על התחבורה בבוקרשט התקשתה לעמוד ביעדים ולספק את הדרוש לשכונות החדשות של בוקרשט. בפברואר 1972 הורכב גרעין של כשלושים מומחים, שהופקד על תכנון הרכבת התחתית. המומחים הציגו למוסדות המחליטים את הצעותיהם ובדצמבר 1974 הוועד הפועל של המפלגה הקומוניסטית הרומנית החליט שיבוצעו שלושה קווים ראשיים ואת הקו הראשון יתחילו לבנות במהלך 1975.
הבנייה עריכה
ב-1975 החלו עבודות הבנייה.
- הקו הראשון נועד לנסוע ממזרח למערב ובחזרה והיו בו ארבעה מקטעים.
- הקו השני נועד לנסוע מצפון לדרום ובחזרה.
- הקו השלישי תוכנן להיות קו היקפי, שיחבר את כל השכונות.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הרכבת התחתית של בוקרשט (ברומנית)
