פתיחת התפריט הראשי

הרכבת התחתית של טהראן

מערכת רכבת תחתית בעיר טהראן

הרכבת התחתית של טהראן היא מערכת רכבת תחתית המהווה חלק ממערכת התחבורה הציבורית של העיר טהראן שבאיראן.

הרכבת התחתית של טהראן
Tehran Metro Logo.svg
Tehran subway.jpg
מדינה איראן
עיר טהראן, איראן
מפעיל

Tehran Urban and Suburban

Railway Company
מידע על ההקמה
פתיחת המערכת 19 בפברואר 2001
מידע על המערכת
אורך המערכת 74.5 קילומטר
רוחב המסילה 1,435 מ"מ
מספר נוסעים ביום 2,000,000 (ינואר 2011)
מספר נוסעים בשנה 480,100,000 (2011)
מספר הקווים 5
מספר התחנות 69
metro.tehran.ir
תרשים המערכת
מפת קווי הרכבת התחתית של טהראן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הכניסה לתחנת הרכבת התחתית של טהראן
הרכבת התחתית בתחנה
אתר בנייה של אחת מתחנות הרכבת
אחת התחנות של הרכבת התחתית

היסטוריהעריכה

התוכניות הראשוניות לרכבת תחתית בטהראן התחילו עוד לפני המהפכה האיראנית. ב-1970 הודיעה עיריית טהראן על מכרז בינלאומי להקמת רכבת תחתית בטהראן. החברה הצרפתית "SOFRETU", זכתה במכרז ובאותה השנה כבר התחילה לבצע מחקרים ראשוניים על הפרויקט. ב-1974 הגישה החברה הצרפתית דו"ח סופי עם הצעה לתוכנית "הרכבת התחתית בטהראן". מערכת הרכבת התחתית משלימה את מערכת התחבורה הציבורית בטהראן שכוללת כבישים רחבים, רשת מוניות ואוטובוסים. ב-1976 החלה החברה בסקרים גאולוגים לבדיקת השטח שבו אמורה לקום הרכבת. ב-1978 החלה בניית הקו בצפון טהראן, אך היא הופסקה בשל המהפכה האיראנית ומלחמת איראן-עיראק. בחודש דצמבר 1980 הודיעה החברה הצרפתית שהיא עוזבת את בניית הרכבת התחתית. ב-3 במרץ 1982, הודיעו שרי הקבינט האיראניים באופן רשמי על הפסקת פעילות החברה הצרפתית ופתיחת מכרז לחברה שתשלים את העבודות.

באפריל 1985 אישר המג'לס, הפרלמנט האיראני, תוכנית חדשה לבניית הרכבת על אותו בסיס שהתוותה החברה הצרפתית "SOFRETU". העבודה התקדמה באטיות כשלעיתים קרובות היא נעצרה בשל מלחמת איראן-עיראק.

בקיץ 1985, בעקבות לחץ מהאוכלוסייה בעיר, וחיסרון של מערכת תחבורה ציבורית לא מפותחת, הוחלט שהעבודה תתחדש ברצינות. "קו 1" הועלה לראש סדר עדיפויות. בעקבות שלב זה, עזב את הנהלת החברה המנכ"ל אסג'הר אברהימי וניהולה של החברה הועבר למוחסן האשמי.

ב-7 במרץ 1999 הושק קו "5", הקו הראשון של הרכבת, בין טהראן לכרג' למשך 31.4 קילומטר. קו זה היה קו הרכבת התחתית הראשונה באיראן.

בשנת 2000 הופעלו גם הקווים 1 ו-2. פסי הרכבת של מסלולים אלה מסופקים על ידי החברה האוסטרית "Voestalpine".

הרכבת התחתית משתמשת בציוד המיוצר על ידי מגוון רחב של חברות בינלאומיות מארצות שונות.

מדי יום נוסעים כ-2.5 מיליון איש בארבעת הקווים התפעוליים (1, 2, 4, 5). שני קווים נוספים נמצאים בבנייה (קווים 3 ו-7), ושניים נוספים בשלבי פיתוח (קווים 6 ו-8). 80 קרונות חדשים נוספו למערכת בספטמבר 2012 כדי להקל על התחבורה ולהפחית את העומס.

קווי הרכבת התחתיתעריכה

ברכבת התחתית פועלים 5 קווים ומתוכננים 7 קווים.

קו 1עריכה

הקו, שמסומן בצבע אדום על מפות מערכת, באורך של 28.1 קילומטר, מתוכם 14.9 קילומטר מתחת לאדמה ושאר הקו פועל מעל פני הקרקע. מספר התחנות לאורך הקו הזה הוא 26 כש-18 תחנות נמצאות מתחת לאדמה ו-8 מעל פני קרקע. הקיבולת הכוללת של קו 1 היא 650,000 נוסעים ביום, כשהרכבות עוצרות בכל תחנה ל-20-30 שניות. הרכבות כולן מורכבות משבעה קרונות, עם קיבולת של 1,300 נוסעים. המהירות המרבית של הרכבות היא 80 קילומטר לשעה.

קו 1 פועל בעיקר מצפון לדרום טהראן. שלוש תחנות נוספות שלו נפתחו ב-20 מאי, 2009. 4 תחנות נוספות, הושלמו בשנת 2011. הבנייה הייתה אמורה להסתיים עד מרץ 2007, אבל בשל סלעים גדולים שעמדו בחלק מהמנהרות ובעיות ניקוז מים היא התעכבה. כמו כן הפרויקט התעכב בשל בעיות כספיות ועלויות שהממשלה לא הייתה מוכנה לקחת על עצמה.

קו 2עריכה

הקו, שמסומן בצבע כחול במפות המערכת, באורך של 20.4 ק"מ, מתוכם 19 ק"מ מתחת לאדמה ושאר הקו פועל מעל פני הקרקע. מספר התחנות לאורך הקו הזה הוא 19. הקו נפתח בפברואר 2000. הוא פועל בעיקר ממזרח למערב העיר.

קו 3עריכה

קו 3 עובר מצפון מזרח לדרום מערב העיר כשהמטרה הסופית שהוא יגיע לנמל התעופה הבינלאומי חומייני. קו 3 הוא אחד הקווים החשובים ביותר הוא חוצה את החלקים עמוסים של העיר ומקל על בעיות תנועה. כ-7 קילומטר ממנו נבנו בשנת 2012 ו-12 קילומטר ב-2013.

קו 4עריכה

הקו, שמסומן בצהוב על מפות המערכת אמור לעבור ב-22 תחנות. הוא נפתח במרץ 2007 וכרגע יש בו 13 תחנות.

קישורים חיצונייםעריכה