אוטובוס

כלי רכב ממונע וארוך להסעת מספר רב של נוסעים
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אוטובוס הוא כלי רכב קרקעי ממונע וגדול, המיועד להסעת עשרות נוסעים. האוטובוס מיועד לנסיעה על כבישים, מה שהופך אותו לדינמי ביחס לכלי תחבורה אחרים המיועדים להסעת המונים. מרבית האוטובוסים משמשים כחלק ממערך תחבורה ציבורית עירוני או בינעירוני או למטרות תיירות.

אוטובוסים שונים של חברת אגד בישראל
אוטובוס דו קומתי
אוטובוס בין עירוני מבפנים
אוטובוס בין עירוני מבפנים

אטימולוגיהעריכה

המילה אוֹטוֹבּוּס היא הלחם של שתי מילים:[1]

  • אוֹטוֹמוֹבִּיל - שהיא אחת המילים הראשונות בשפות שונות ששימשו לתיאור רכב ממונע. מילה זו היא בעצמה הלחם, של התחילית היוונית "אוטו" (משמע "מכוחות עצמו") ו"מוֹבִּיל" (בלטינית: נע).
  • אוֹמְנִיבּוּס - שם למרכבת נוסעים גדולה ששימשה בצרפת במאה ה-19 ככלי תחבורה ציבורית. מילה זו מהווה בשפות רבות את המקור לשמו של האוטובוס, למשל באנגלית הקיצור bus. זוהי מילה לטינית שמשמעותה "בשביל כולם".

בפרסומים ישנם בעברית שימשה המילה "אומניבוס", לצד "אבטובוס", לתיאור האוטובוס המודרני.[2]

קיבולת נוסעים בסוגים העיקריים של האוטובוסיםעריכה

  • מיניבוס - תריסר עד עשרים נוסעים.
  • אוטובוסים מהסוגים השכיחים בישראל מכילים, לרוב, כשישים מקומות ישיבה. אם כי אוטובוסים בעלי ממדים דומים, בארצות הברית, מכילים פחות מושבים ויותר מקום פנוי לנוסעים בעמידה.
  • אוטובוס מפרקי עשוי להכיל עד 140 נוסעים בישיבה ובעמידה, ואוטובוס עם יותר ממפרק אחד יכול להכיל עד 200 נוסעים.
  • אוטובוס קומתיים עשוי להכיל כשמונים מקומות ישיבה.

סוגי אוטובוסים בישראלעריכה

  ערך מורחב – אוטובוסים בישראל

במערך התחבורה הציבורית בישראל פועלים כ-14,400 אוטובוסים. מספר הנוסעים הממוצע ליום הוא 1.7 מיליון. בישראל גם פועלים אוטובוסים נמוכי רצפה (חברת "דן" משתמשת באוטובוסים כאלה ששמם "נידרפלור") המותאמים לתקן האירופאי משנת 2000, יורו 3 (euro 3), הקובע את רמת הזיהום של כלי הרכב. החל משנת 2011 פועלים בחברת קווים, בחברת מטרופולין ובחברת אגד אוטובוסים על תקן יורו 5 (euro 5) ולעומת זאת חברת אפיקים מפעילה אוטובוסים על תקן יורו 6, נוסף על כך חברת אגד מפעילה אוטובוסים על תקן יורו 6 החל משנת 2015 והוציאה ב-2017 מהפעילות את האוטובוסים על תקן יורו 2 או 3.

טכנולוגיהעריכה

שלדהעריכה

 
שלדת רכב של אוטובוס

אוטובוסים בנויים לרוב משלדה עצמאית המשמשת כבסיס ומגוף תיבתי עליון המוצב על שלדת הבסיס ומהווה את תא הנוסעים. בדרך כלל בסיס הגלגלים של אוטובוס קטן ביחס לאורכו הכולל של הרכב. מאפיין זה יוצר נטיות היגוי אך מאפשר לאוטובוס רדיוס סיבוב קטן יותר, כנדרש בתנועה עירונית. כמו כן, הרחקת הגלגלים מקדמת האוטובוס מתאפשרת הצבת דלת כניסה לנוסעים שם.

מלבד אוטובוסים מוכנים נוהגים יצרני אוטובוסים למכור גם שלדות בסיס בלבד ולאפשר ללקוח לבנות את תא הנוסעים באופן עצמאי (כפי שמבוצע לעיתים בישראל). כיום מרבית האוטובוסים בעולם ובישראל הם בעלי שלדה של היצרנים המקוריים ומרכב המורכב במפעלים שונים בהתאם לדרישות השונות של הלקוחות השונים. מפעלי הרכבת שלדות ידועים באירופה: איריזר (ספרד), ואנהול (בלגיה), יונקיר (בלגיה), סנסנדגוי (ספרד), נאופלן (גרמניה), איאטס (צרפת). מפעלי הרכבת שלדות אוטובוסים בישראל: הארגז ומרכבים.

מנועעריכה

באירופה ובישראל, מנועי האוטובוסים הם בדרך כלל מנועי דיזל בנפחים שבין 5,000 ל-12,000 סמ"ק, בעוד שבארצות הברית וקנדה מרבית האוטובוסים הם עם מנוע בנזין. תצורת המנוע האופיינית היא 4 עד 6 צילינדרים בטור, והספקי המנוע נעים בין 200 ל-420 כוח סוס. ישנן מספר תצורות למיקום המנוע: קדמי, מרכזי ואחורי. באירופה ובישראל, שלדות בעלות מנוע אחורי הן הנפוצות ביותר, בעוד שבארצות הברית ובקנדה, מנוע האוטובוס נמצא במרכז האוטובוס או בחזית (האחרון נפוץ במיוחד באוטובוסי תלמידים אמריקאיים).

ישנם מקומות בעולם, בהם חלק מקווי האוטובוס הם טרוליבוס - אוטובוס עם מנוע חשמלי, המקבל את המתח החשמלי מחוטים, הפרושים מעל מסלולו.

בלמנוע (אגזוז ברקס)עריכה

מטרת הבלמנוע היא לסייע בהאטת האוטובוס בירידות ארוכות וממושכות ובכבישים צרים כדי שהנהג לא יצטרך לשחוק את בלמי האוטובוס יתר על המידה. בלם זה קיים בכל כלי הרכב הכבדים ופותח עקב תאונות רבות שהתרחשו כתוצאה משימוש יתר בבלמי הרכב הכבד בירידות ממושכות. הבלם בנוי בצורת ידית הצמודה להגה האוטובוס והנהג יכול להחליט על מידת הבלימה לה הוא נדרש במשיכת הידית. הידית גורמת להפעלת הבלם המאט את סיבובי המנוע וכתוצאה מכך את מהירות האוטובוס. כעזרה, יכול הנהג להשתמש בבלמי האוטובוס הרגילים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ד"ר נגה פורת, האוטו שלנו, בבלוג השפה העברית של מילון רב-מילים, יולי 2011
  2. ^ מיכאל גרינצויג, אומניבוס אבטובוס ועגלה מכונית - על מקצת מונחי תחבורה בעברית בראי העיתונות, עת-מול, גיליון 226