פתיחת התפריט הראשי

השריפה במפעל החולצות טריאנגל

מפעל הות טריאנגל במהלך השריפה

השריפה במפעל הות טריאנגל פרצה בניו יורק סיטי ב-25 במרץ 1911. בשריפה נהרגו 146 תופרים - 123 נשים ו-23 גברים. רוב הנפגעים נפגעו מהאש עצמה, שאיפת עשן וקפיצה מהבניין במטרה להציל את חייהם. רוב הנפגעים היו מהגרים יהודים ואיטלקים בין הגילאים 16–23. הנפגע המבוגר ביותר היה בן 43, והצעירות ביותר - בנות 14.[1]

המפעל שכן בקומות התשיעית עד האחת עשרה בבניין אץ' (לימים בניין בראון) בשכונה גריניץ' וילג' שבמנהטן. בעלי המפעל נעלו את היציאה מהמפעל ואת הכניסה לחדר המדרגות כדי למנוע גניבה ולקיחת חופשות בלתי מאושרות של העובדים. לכן, כאשר פרצה השריפה חלק מהעובדים קפצו מהקומות העליונות של הבניין כדי להימלט ונספו בנפילה.

השריפה הביאה לשינוי מדיניות הבטיחות במפעלים במדינת ניו יורק.

השריפהעריכה

 
גופות הנפגעים באסון הונחו בארונות קבורה בצדי המדרכה

מפעל החולצות טריאנגל היה ממוקם בבניין אץ' בשכונה גריניץ' וילג' שממוקמת בניו יורק סיטי. בחברה כ-500 איש. רובם - מהגרות צעירות. העובדים היו צריכים לעבוד 9 שעות ביום חול ובשבת - 7 שעות. העובדים הרוויחו בין 7 ל-12 דולר אמריקני לשבוע (סכום ששווה כיום בין 171 ל-293 דולר).

בשבת 25 במרץ 1911, בערך ב-4:40, החלה הדלקה בפח אשפה מתחת לאחד השולחנות בפינה בקומה השמינית. הראשון ששם לב לשרפה היה עובר אורח שראה עשן יוצא מהבניין בערך ב-4:45. באותו אחר הצהריים שהו בבניין בעלי המפעל עם ילדיהם. ככל הנראה הסיבה לשריפה הייתה סיגריה או גפרור שלא כובו כהלכה ושהושלכו לפח, שבו היו גם שאריות של בדים מהחודשיים האחרונים. אף על פי שעישון היה אסור במפעל, מספר פועלים הצליחו באופן קבוע להגניב מספר סיגריות למפעל. כתבה בניו יורק טיימס משערת שהסיבה לתחילת השרפה הייתה תקלה באחת ממכונות תפירה.

מנהל חשבונות בקומה השמינית הצליח להתקשר דרך הטלפון לעובדי הקומה העשירית ולהזהיר אותם, אך, מכיוון שלא הייתה במקום אזעקה לא היה ניתן לתקשר עם העובדים בקומה התשיעית. לפי אחת הניצולות שעבדה בקומה התשיעית, ברגע שפרצה השריפה ניסו העובדים לברוח אך מכיוון שאחד מחדרי המדרגות עלה באש והשני היה נעול, משימה זאת הייתה קשה ביותר, חלק מהעובדים עלו דרך חדר המדרגות השרוף (באותו זמן השריפה באותו חדר מדרגות הייתה רק בקומה השמינית) לגג שממנו ו בתום השריפה, שלוש דקות לאחר מכן הגישה לגג מחדר מדרגות זה נחסמה. אחרים, ירדו דרך המעליות לפני שאלו הפסיקו לפעול.

מספר עובדים ניסו לברוח דרך מדרגות החירום. אך אלו, שנבנו לא כראוי, קרסו וכתוצאה מכך 20 אנשים צנחו מגובה של 30 מטר אל מותם. המעלית בבניין עלתה שלוש פעמים לקומה התשיעית כדי להציל אנשים, אך, לאחר שלושה סיבובים נקרע הכבל של המעלית מהחום העז ששרר והמעלית לא הצליחה לעלות יותר אל הקומה התשיעית.

62 אנשים קפצו או נפלו מהבניין הבוער אל מותם לעיני קהל רב שצפה במחזה הזוועה.

אנשי מחלקת הכבאות הגיעו במהירות למקום אך לא הצליחו לעצור את השריפה ולהציל את הלכודים, מכיוון שהסולמות הגבוהים ביותר שהיו בידיהם הגיעו רק לקומה השישית.

לאחר השריפהעריכה

המשפטעריכה

בעלי החברה, מקס בלנק ואייזיק האריס, הואשמו בהריגה מדרגה ראשונה ושנייה באמצע אפריל והמשפט החל ב-4 בדצמבר 1911. טענות התביעה היו שבעלי החברה ידעו על כך שדלת היציאה למדרגות נעולה במהלך השריפה. טענות ההגנה היו שהעדים שיננו את דבריהם ואולי אף התביעה דרשה מהם לומר דברים אלו. חבר המושבעים זיכה את בעלי החברה. אך, במשפט אזרחי עוקב שנערך ב-1913 נמצאו הבעלים אחראים לגרימת מוות ברשלנות ונפסק שישלמו פיצוי של 75 דולר למשפחתו של כל קורבן. תגמולי הביטוח שקיבלו הבעלים לאחר השריפה עמדו על כ-400 דולר לכל קורבן, בממוצע.

בשנת 1913, אחד מבעלי החברה, מקס בלנק, נעצר שוב באשמת נעילת חדר המדרגות במהלך שעות העבודה והוטל עליו קנס של 20 דולר.

השלכות השריפהעריכה

כתוצאה מהשריפה הוקמה בניו יורק אגודה לבטיחות הציבור שבראשה עמדה פרנסס פרקינס (לימים מזכירת העבודה של ארצות הברית), שהייתה עדה לשריפה עצמה. הוגבל מספר שעות העבודה השבועית בארצות הברית ל-54.

בית המחוקקים של מדינת ניו יורק הקים ועדת חקירה שתבדוק מפעלים ותמליץ על אמצעים שיש לנקוט לשם מניעת אסונות דוגמת אסון מפעל טריאנגל. בעקבות עבודתה של הוועדה נחקקו במדינת ניו יורק עשרות חוקים חדשים, ששיפרו את הבטיחות במפעלים ואת תנאי העבודה בהם.

בעקבות השריפה הוקמה בניו יורק, ב-14 באוקטובר 1911 אגודת מהנדסי הבטיחות האמריקאית.[2]

הבניין שבו התרחשה השריפה הוכרז כאתר היסטורי לאומי.

Remember the Triangle Fire Coalitionעריכה

 
הצעדה לזכר השרפה

Remember the Triangle Fire Coalition[3] היא קבוצה שנוצרה ב-2008 ושאוגדת בתוכה יותר מ-200 ארגונים ושמה לה למטרה להנציח את השריפה. חברים בה בין היתר אוניברסיטת ניו יורק ובית הכנסת ברחוב אלדרידג' בניו יורק. הקבוצה ארגנה בשנת 2011 ביום השנה ה-100 לשריפה, צעדה ענקית בהשתתפות אלפי אנשים, בין היתר השתתפו בצעדה מזכירת העבודה של ארצות הברית, הילדה סוליס, הסנאטור צ'אק שומר, ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג והשחקן דני גלובר. בשעה 4:45 בדיוק, 100 שנה לאחר שאזעקת האש הופעלה, אלפי אנשים צלצלו בפעמונים במטרה לזכור את השריפה.

הקבוצה מנסה להקים אנדרטה שתנציח את האסון.

לקריאה נוספתעריכה

  • Argersinger, Jo Ann E. ed. The Triangle Fire: A Brief History with Documents (Macmillan, 2009). xviii, 137 pp.
  • Stein, Leon (1962). The Triangle Fire. Cornell University Press. ISBN 0-8014-8714-5.
  • von Drehle, David (2003). Triangle: The Fire That Changed America. New York: Atlantic Monthly Press. ISBN 0-87113-874-3.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רשימת הנפגעים
  2. ^ האתר הרשמי של האגודה
  3. ^ קישור לאתר הרשמי שלהם נמצא בפסקה קישורים חיצוניים