פתיחת התפריט הראשי

השריפה בפורט מקמרי (2016)

שריפת יער שפרצה בעיירה פורט מקמרי, קנדה, בשנת 2016

השריפה בפורט מקמרי היא שריפה שפרצה ב-1 במאי 2016 ביער שבקרבת העיר פורט מקמרי שבצפון מזרח פרובינציית אלברטה שבקנדה. בעקבות התפשטות השריפה לתחומי העיר ב-3 במאי 2016, נהרסו יותר מ-2,400 בתים ובניינים, מה שהובל לפינוי התושבים הגדול ביותר בהיסטוריה של הפרובינציה. השריפה המשיכה להתפשט לאזורים נוספים בצפון מזרח אלברטה, כאשר טרם הושגה שליטה מלאה על האש, אשר לדעת הרשויות בקנדה עלולה להמשיך לבעור בחודשים הקרובים.[2] קיימת הערכה לפיה השריפה תהפוך לאסון בעל הנזק הכלכלי היקר ביותר בתולדות קנדה וכי מאמצי השיקום ימשכו שנים.[3]

השריפה בפורט מקמרי (2016)
Landscape view of wildfire near Highway 63 in south Fort McMurray (cropped).jpg
תושבים מתפנים מהעיר דרך הכביש המהיר בעקבות התפשטות השריפה
סוג שריפת יער
תאריך התחלה 3 במאי 2016
תאריך סיום 2 באוגוסט 2017
משך כחודשיים לשריפה בעיר
במדינות או באזורים אלברטה, קנדה
מוקד פורט מקמרי
גורם טרם נקבע
הרוגים 2[1]
פצועים 0
נזק 9.5 מיליארד דולר אמריקני
שטח שנשרף 5,896 קמ"ר
בניינים שנשרפו 2,400
קואורדינטות 56°42′N 111°24′W / 56.7°N 111.4°W / 56.7; -111.4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תמונת לווין של אזור השריפה, 4 במאי 2016
עשן המיתמר בעקבות השריפה המשפיעה על אזורים נרחבים בקנדה ובארצות הברית (פורט מקמרי מסומנת בעיגול). צולם ב-7 במאי 2016
מוקד התפרצות השריפה (בחלק העליון של התמונה ניתן לראות את האזור המיושב של פורט מקמרי)

התפתחות השריפהעריכה

ב-1 במאי 2016 בשעה 21:57 הוכרזה כוננות ראשונית לפינוי תושבים בעקבות דיווחים על שריפה שהחלה להתפשט ביער בפאתים הדרום מערביים של פורט מקמרי. ב-3 במאי 2016, הורחבה הכוננות למספר שכונות נוספות ולמחרת בשעות אחר הצהריים לעיר כולה. עם הכרזת הכוננות, נמלטו מרבית תושבי פורט מקמרי המונה 90 אלף תושבים דרומה דרך הכביש המהיר מספר 63, אשר הוא הכביש היחיד שמחבר בין פורט מקמרי לשאר הערים באלברטה. חלק מהתושבים שנסעו דרומה נחסמו על ידי שוטרים משום שהלהבות והעשן מנעו את המשך הנסיעה. ההמתנה הממושכת של הנוסעים המיואשים עוררה תסכול ובכמה מקומות פרצו עימותים בין כוחות הביטחון לתושבים. כ–25 אלף תושבים נוספים נמלטו צפונה ומצאו מחסה במחנות גדולים, שנועדו לאכלוס עובדים זמניים של תעשיית הנפט. אך ככל שחלף הזמן והאש המשיכה לאיים על אזורים נרחבים, נחסם הכביש המהיר לסירוגין והמחנות נותקו.

בשעות הערב של ה-4 במאי 2016, בעקבות חשש להתפשטות נוספת של האש לאזורים נוספים, בשל שינויים בכיוון הרוח, נתבקשו תושבים של מספר כפרים ויישובים נוספים באזור להתכונן גם הם לפינוי. עוד באותו יום פונו כ-40,000 תושבים מפורט מקמרי (וכ-88,000 מכלל האזור).[4] בהמשך, הכריזה ממשלת אלברטה על מצב חירום בפרובינציה.

ב-5 במאי 2016, המשיכה השריפה להתפשט, תוך שהיא מכלה שטח של 850 קילומטר רבועים. באותו יום הכריזה ממשלת אלברטה על הוצאה לפועל של רכבת אווירית לפינוי 8,000 מתוך 25,000 תושבים שברחו צפונה לאזור חולות זפת צפונית לפורט מקמרי, לאחר שהשריפה הביאה לסגירת היציאה הדרומית מהעיר. עוד באותו יום, נשלחו מכליות דלק לאזור על מנת לסייע לתושבים שנתקעו, לאחר שלרבים מהם אזל הדלק.[5]

ב-6 במאי 2016, החלו כוחות משטרה בליווי שיירות רכובות של 1,500 מכוניות (בקבוצות של 50) מאתר החולות צפונית לעיר דרומה דרך הכביש המהיר מספר 63 לכיוון העיר אדמונטון. את השיירה ליווה מסוק צבאי שווידא כי האש אינה מתקרבת לאזור הכביש.[5] לאחר שהשיירות הגיעו למרחק בטוח מספיק מדרום לפורט מקמרי, אפשרו השוטרים לנהגים להמשיך בנסיעה ללא ליווי משטרתי. בהמשך פינו הרשויות כ-15 אלף כלי רכב נוספים מהאזור, שנותק לסירוגין. פרשים של המשטרה חסמו צמתים לאורך הדרך, כדי למנוע מהמפונים לסטות מהכביש הראשי במטרה לבדוק מה מצב בתיהם ורכושם. כמו כן, הוקמו לאורך הכביש תחנות עצירה לתדלוק ואספקת מזון לשיירות.

ב-7 במאי 2016, עם התפשטות השריפה דרום מזרחה וצפונה, הוכרזה כוננות לפינוי בעיירה פורט מקאי, הממוקמת כ-54 קילומטרים צפונית לפורט מקמרי. לפי הערכות הרשויות ביום זה, כילתה השריפה שטח של יותר מ–2,000 קמ"ר (שווה ערך לשטחה של מדינת ניו מקסיקו שבארצות הברית ולעשירית משטחה של מדינת ישראל).[6][7]

ב-8 במאי 2016, העריכו גורמים רשמיים בקנדה כי המאבק בשריפה עשוי להימשך עוד חודשים רבים וכי קיים חשש שתתפשט אף לפרובינציית ססקצ'ואן. מושלת אלברטה רייצ'ל נוטלי ציינה בהקשר זה כי "השריפה אינה נמצאת כלל בשליטה".[2]

סיוע והצלהעריכה

יחד עם ההכרזה של ממשלת אלברטה על מצב חירום באזור פורט מקמרי, היא הוציאה בקשה רשמית לסיוע מהכוחות המזוינים של קנדה (ביניהם גם צבא קנדה). ב-4 במאי חתמה הממשלה מזכר הבנות עם המחלקה לביטחון לאומי של קנדה, אשר כללה סיוע ושימוש במסוקים למטרות חילוץ. זמן קצר לאחר מכן, המריאו מטוסי הרקולס מבסיס חיל האוויר בטרנטון שבאונטריו לכיוון פורט מקמרי. מסוקים הוזנקו מנקודות הקרובות לאזור השריפה על מנת לסייע בחילוץ. ממשלת אלברטה קיבלה סיוע גם מממשלת אונטריו, אשר שלחה לאזור השריפה כ-100 כבאיות.

ב-5 במאי 2016, נשלחו מקוויבק לאזור פורט מקמרי 4 מטוסים ימיים מסוג בומברדייה 415 על מנת לסייע בכיבוי השריפה.

מדינות רבות, דוגמת ארצות הברית, אוסטרליה, רוסיה וישראל הציעו סיוע בינלאומי לפעולות הכיבוי, אך ההצעות נדחו על ידי ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו.

בנוסף למתן קצבה חד פעמית לתושבים המפונים מאזור השריפה לשם כיסוי הוצאות מחייה, קבעה הממשלה כי תשווה כל סכום שיתרם לתושבים שנפגעו מהשריפה כחלק ממסע תרומות של ארגון הצלב האדום יושווה על ידה. עד ל-9 במאי 2016, הצליח הצלב האדום לגייס סכום של 54 מיליון דולר.

הגורמים לשריפהעריכה

הרשויות בקנדה טרם הצליחו לזהות את הגורם המדויק לפרוץ השריפה, אשר החלה באזור מיוער המרוחק כ-15 קילומטרים ממרכז העיר.

בזמן התלקחות השריפה, שרר בצפון אלברטה מזג אוויר חם ויבש עם טמפרטורות גבוהות בהרבה מהממוצע בפורט מקמרי. ב-3 במאי 2016, טיפסה הטמפרטורה ל-32.8 מעלות בשילוב לחות נמוכה של כ-12%. למחרת, התחזקו הרוחות למהירות של כ-72 קמ"ש, להן הייתה השפעה מכרעת על התפשטותה המהירה של השריפה. בנוסף לכך, ירדו בתקופת החורף בצפון אלברטה כמויות קטנות יחסית של שלג, שכמעט ונמס כולו בתחילת חודש מאי. שילוב זה של תנאים סביבתיים יצר תשתית מיטבית להתפתחות שריפה משמעותית.

קיימת מחלוקת בנוגע להשפעה של תופעת ההתחממות הגלובלית להתפרצותה של השריפה. מחד, עלתה הטענה כי אין זה נכון להתייחס לנושא זה בזמן שטרם הושגה שליטה על האש. מנגד, נטען כי קיימת חשיבות בהעלאת המודעות לקשר שבין הפעילות האנושית שמובילה להתחממות כדור הארץ והשפעתה על התפרצות שריפות יער, ובפרט לגבי תפקידן של חברות זיקוק הנפט הרבות באלברטה (ובקנדה בכלל) בהתחממות זו.[8][9]

השלכות השריפהעריכה

תשתיות ואזורי מגוריםעריכה

לפי הערכות הרשויות בפורט מקמרי, כ-1,600 מבנים נהרסו עד ל-4 במאי 2016. שירותי הכבאות פעלו נמרצות בין ה-6–7 במאי לנטרול האש שהתקרבה לאזור "הדאון טאון" ולאחר שתחנת הכוח בעיר ניזוקה. לפי ההערכות שניתנו ב-9 במאי, כ-2,400 מבנים ניזוקו, על אף העובדה שכ-85% משטח העיר נותר ללא פגע.

השפעה על תפוקת הנפטעריכה

אלברטה כוללת את מרבצי חולות הזפת השלישים בגודלם בעולם, אחרי אלו של ערב הסעודית וונצואלה, אשר אחראים על תפוקה כוללת של כשני מיליון חביות נפט ביום, שמרביתה מיוצאת לארצות הברית.

בעקבות התפרצות השריפה נאלצה החטיבה הקנדית של חברת רויאל דאץ'-של להשבית את פעילות כריית החולות הביטומנים במכרות "אליבאן", האחראים לתפוקה של 250 אלף חביות נפט ביום, עקב פינוי העובדים מהאזור. באזורי כרייה נוספים צומצמה הפעילות ומספר צינורות נפט הושבתו כאמצעי זהירות. לפי ההערכה של אנליסטים של חברת JBC, לאחר התלקחות השריפה, צומצמה תפוקת הנפט באזור ב-500 אלף חביות ביום, אשר נבעה מפינוי העובדים או שחרורם מהעבודה. עם זאת לא קיימת בשלב זה סכנה למתקני הנפט עצמם.[10]

נזק כלכליעריכה

לפי ההערכות ראשוניות, הנזק הכלכלי שנגרם בעקבות השריפה עשוי להגיע לסכום של 9 מיליארד דולר קנדי, אשר עשוי להפוך לאסון הטבע בעל הנזק הכלכלי הכבד ביותר בהיסטוריה של קנדה.[6]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Michael Friscolanti, ‘People say there were no casualties. There are two now’, macleans.ca, May 7, 2016
  2. ^ 2.0 2.1 איי-פי, הרשויות בקנדה: שריפת הענק אינה תחת שליטה, האש תבער חודשים, 8 במאי 2016, באתר הארץ
  3. ^ שירה נאות, שריפת הענק בקנדה: מסתמן שהושגה שליטה, 10 במאי 2016, באתר גל"צ
  4. ^ רויטרס, שריפת ענק בקנדה: עיר שלמה פונתה מתושביה לאחר שעלתה באש, 4 במאי 2016, באתר וואלה NEWS
  5. ^ 5.0 5.1 איאן אוסטן ודן לוין (ניו יורק טיימס), מחנות זמניים ופקקי ענק: תושבי פורט מקמרי בורחים מהשריפה בקנדה, 8 במאי 2016, באתר הארץ.
  6. ^ 6.0 6.1 רויטרס, "נשרף שטח בגודל של מקסיקו סיטי": שריפת הענק בקנדה מתפשטת, 8 במאי 2016, באתר וואלה NEWS,
  7. ^ ד"ר דניאל מדר, קנדה בוערת: השריפה שהיה אפשר לראות מהחלל, באתר מאקו, 10 במאי 2016
  8. ^ Martin Lukacs, The arsonists of Fort McMurray have a name, The Guardian, 12 May 2016
  9. ^ אבי בליזובסקי, חולות הנפט של אלברטה: הברכה והקללה, באתר הידען, 7 במרץ 2012
  10. ^ סוכנויות הידיעות, שריפת הענק שמקפיצה את מחירי הנפט, 5 במאי 2016, באתר דהמרקר